אמר הא רב המנונא סבא הכא וסחרניה ע' צדיקי גליפן בעיטרין מנהרין מזיהרא דעתיקא - הא רבי פנחס בן יאיר הכא אתקינו דוכתיה, אזדעזעו חבריא וקמו ויתבו בשיפולי ביתא
האדרא זוטא · תאנא בההוא יומא דרבי שמעון בעא לאסתלקא מן עלמא - סוד פתיחת האדרא זוטא וכינוס החברים סביב רבי שמעון ביום הסתלקותו · מאמר 1 · פיסקה 8 · דף רפח ע"א
לשון הזוהר
אָמַר: הָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא הָכָא, וְסַחֲרָנֵיהּ ע' צַדִּיקֵי גְּלִיפָן בְּעִיטְרִין, מְנַהֲרִין כָּל חַד וְחַד מִזִּיהֲרָא דְּזִיוָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא, סְתִימָא דְּכָל סְתִימִין. וְהוּא אָתֵי לְמִשְׁמַע בְּחֶדְוָותָא, אִלֵּין מִלִּין דַּאֲנָא אֵימָא. עַד דְּהֲוָה יָתִיב, אָמַר: הָא רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר הָכָא, אַתְקִינוּ דּוּכְתֵּיהּ. אִזְדַּעֲזָעוּ חַבְרַיָיא דַּהֲווֹ תַּמָּן, וְקָמוּ וְיָתְבוּ בְּשִׁיפּוּלֵי בֵּיתָא. וְרִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא, אִשְׁתָּאֲרוּ קַמֵּיהּ (נ"א עמיה) דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן: בְּאִדָּרָא אִשְׁתֵּכַחְנָא דְּכָל חַבְרַיָיא הֲווֹ אַמְרֵי, וַאֲנָא עִמְּהוֹן. הַשְׁתָּא אֵימָא אֲנָא בִּלְחוֹדָאי, וְכֻלְּהוּ צַיְיתִין לְמִלּוּלִי, עִלָּאִין וְתַתָּאִין. זַכָּאָה חוּלָקִי יוֹמָא דֵּין.
תרגום
אָמַר: הִנֵּה רַב הַמְנוּנָא סָבָא כָּאן, וּסְבִיבוֹתָיו שִׁבְעִים צַדִּיקִים חֲקוּקִים בַּעֲטָרוֹת, מְאִירִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִזֹּהַר הַזִּיו שֶׁל עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, הַסָּתוּם מִכָּל הַסְּתוּמִים. וְהוּא בָּא לִשְׁמֹעַ בְּשִׂמְחָה אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. עוֹד הוּא יוֹשֵׁב, אָמַר: הִנֵּה רִבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר כָּאן, הָכִינוּ אֶת מְקוֹמוֹ. נִזְדַּעְזְעוּ הַחֲבֵרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, וְקָמוּ וְיָשְׁבוּ בְּשׁוּלֵי הַבַּיִת. וְרִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי אַבָּא נִשְׁאֲרוּ לִפְנֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן: בָּאִדָּרָא נִמְצֵאתִי שֶׁכָּל הַחֲבֵרִים הָיוּ אוֹמְרִים, וַאֲנִי עִמָּהֶם. עַכְשָׁיו אֹמַר אֲנִי לְבַדִּי, וְכֻלָּם מַקְשִׁיבִים לְדִבְרַי, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. אַשְׁרֵי חֶלְקִי בַּיּוֹם הַזֶּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר: הא רב המנונא סבא הכא, וסחרניה ע' צדיקי גליפן בעיטרין, מנהרין כל חד וחד מזיהרא דזיוא דעתיקא קדישא, סתימא דכל סתימין. והוא אתי למשמע בחדוותא, אלין מלין דאנא אימא. עד דהוה יתיב, אמר: הא רבי פנחס בן יאיר הכא, אתקינו דוכתיה. אזדעזעו חברייא דהוו תמן, וקמו ויתבו בשיפולי ביתא. ורבי אלעזר ורבי אבא, אשתארו קמיה (נ"א עמיה) דרבי שמעון. אמר רבי שמעון: באדרא אשתכחנא דכל חברייא הוו אמרי, ואנא עמהון. השתא אימא אנא בלחודאי, וכלהו צייתין למלולי, עלאין ותתאין. זכאה חולקי יומא דין.
התרגום: אמר: הנה רב המנונא סבא כאן, וסביבותיו שבעים צדיקים חקוקים בעטרות, מאירים כל אחד ואחד מזהר הזיו של עתיקא קדישא, הסתום מכל הסתומים. והוא בא לשמע בשמחה את הדברים הללו שאני אומר. עוד הוא יושב, אמר: הנה רבי פנחס בן יאיר כאן, הכינו את מקומו. נזדעזעו החברים שהיו שם, וקמו וישבו בשולי הבית. ורבי אלעזר ורבי אבא נשארו לפני רבי שמעון. אמר רבי שמעון: באדרא נמצאתי שכל החברים היו אומרים, ואני עמהם. עכשיו אמר אני לבדי, וכלם מקשיבים לדברי, עליונים ותחתונים. אשרי חלקי ביום הזה.
מן המפרשים
הסולם: אמר הא רב וכו': אמר, ר"ש, הרי רב המנונא סבא כאן, וסביב לו ע' צדיקים חקוקים בעטרות, ומאירים כל אחד ואחד מזהר זיו עתיקא קדישא, הסתום מכל סתומים, והוא בא בשמחה לשמוע אלו הדברים שאני אומר. בעוד שהיה יושב, אמר, הרי ר' פנחס בן יאיר…