ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 9: ׳ואתה הרם את מטך׳ - שתי פעולות המטה בנס כפול בים › פיסקה 1 (מח ע"א)

הרמת המטה הרשום בשם הקדוש - לצד אחד מן המים

בשלח · ׳ואתה הרם את מטך׳ - שתי פעולות המטה בנס כפול בים · מאמר 9 · פיסקה 1 · דף מח ע"א

לשון הזוהר

(ס"א אלא בעתיקא תלייא מלתא) ׳וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וְגוֹ'׳ (שמות יד, טז) - ׳הָרֵם אֶת מַטְּךָ׳ - דִּי בֵּיהּ רָשִׁים שְׁמָא קַדִּישָׁא, אַרְכִּין יְדָךְ בְּסִטְרָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְכֵיוָן דִּיֶחמוּן מַיָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, יָעַרְקוּן מִנֵּיהּ. וּמִקַמֵיה (נ"א קמיה) וְעַל דָּא, ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךָ׳ - לְסִטְרָא חֲדָא, דְּסִטְרִין אַחֲרָנִין דְּהַהוּא מַטֶּה, אִצְטְרִיךְ לָךְ לְמַיִּין (נ"א ליה למלין) אַחֲרָנִין.

תרגום

׳וְאַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךְ וְגוֹ'׳. ׳הָרֵם אֶת מַטְּךְ׳ - שֶׁבּוֹ רָשׁוּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ. נְטֵה יָדְךְ בַּצַּד שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְכֵיוָן שֶׁהַמַּיִם יִרְאוּ אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, הֵם יִבְרְחוּ מִמֶּנּוּ וּמִלְּפָנָיו (לְפָנָיו). וְעַל זֶה ׳וּנְטֵה אֶת יָדְךְ׳ - לְצַד אֶחָד, שֶׁאֶת הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים שֶׁל אוֹתוֹ הַמַּטֶּה הִצְטָרֵךְ אוֹתוֹ לְמַיִם (לִדְבָרִים) אֲחֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (ס"א אלא בעתיקא תלייא מלתא) ׳ואתה הרם את מטך וגו'׳ (שמות יד, טז) - ׳הרם את מטך׳ - די ביה רשים שמא קדישא, ארכין ידך בסטרא דשמא קדישא, וכיון דיחמון מיא שמא קדישא, יערקון מניה. ומקמיה (נ"א קמיה) ועל דא, ׳ונטה את ידך׳ - לסטרא חדא, דסטרין אחרנין דההוא מטה, אצטריך לך למיין (נ"א ליה למלין) אחרנין.

התרגום: ׳ואתה הרם את מטך וגו'׳. ׳הרם את מטך׳ - שבו רשום השם הקדוש. נטה ידך בצד של השם הקדוש, וכיון שהמים יראו את השם הקדוש, הם יברחו ממנו ומלפניו (לפניו). ועל זה ׳ונטה את ידך׳ - לצד אחד, שאת הצדדים האחרים של אותו המטה הצטרך אותו למים (לדברים) אחרים.

מן המפרשים

מקדש מלך: ונטה את ידך בסטרא חדא פי' שכל צד וצד מהמט' היו חקוקים בו שמות נוראים ולכך אויר הקב"ה למשה ונטה את ידך בצד אחד של המטה. כי הצדדים האחרים צריכים לפעם אחרת. תרי הוו יובן במ"ש הרב באוצ"ח כי שני המעות הס בצדדי פרצוף דור המדבר מטה…

אור החמה: אצטריך לך למיין אחרנין והכית בצור ויצאו ממנו מים כי כח הגבורה להוציא מים דהיינו גבורות גשמים וכח החסד לגזור הים שהים היא המ' והנותן בה הדרך הוא הייחוד הוא ע"י החסד ונודע כי חלק היד הזה בו כללות: שבחסד כנודע ולכן נרמז שם ע"ב…

הסולם: ואתה הרם את מטך וגו': הרם את מטך, שבו רשום השם הקדוש, ונטה ידך בצד השם הקדוש, וכיון שיראו המים את השם הקדוש, יברחו ממנו. וע"כ ונטה את ידך לצד אחד של המטה, כי הצדדים האחרים של המטה, יהיו נחוצים לך לדברים אחרים. דהיינו להכאת הסלע.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: