יד ירבעם יבשה על הושטתה - לא על עבודתו הזרה
בשלח · ׳עבור לפני העם׳ - כבוד הצדיקים קודם לכבודו של הקב"ה · מאמר 29 · פיסקה 2 · דף סד ע"א
לשון הזוהר
יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הֲוָה פָּלַח לְעֲבוֹדָה זָרָה, וּמְקָטַר לָהּ, וּמְזָבַח לָהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא תָּבַע מִנֵּיהּ. וְכַד אָתָא עִדוֹ נְבִיאָה, וְאִתְנַבֵּי עָלֵיהּ, וְאוֹשִׁיט יָרָבְעָם יְדָא לְקָבְלֵיהּ, מַה כְּתִיב ׳וַתִּיבַשׁ יָדוֹ וְגוֹ'׳ (מלכים א יג, ד), ׳וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׳. (ועל דפלח לעבודה זרה לא תבע ליה קודשא בריך הוא) פַּרְעֹה חֵרֵף וְגִדֵּף, וְאָמַר ׳מִי יהו"ה וְגוֹ'׳ (שמות ה, ב). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא תָּבַע מִנֵּיהּ, עַד דְּסָרִיב בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב, ׳עוֹדְךָ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי׳ (שמות ט, יז) - ׳הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה בְּמִקְנְךְ וְגוֹ'׳, וְכֵן בְּכָל אֲתָר, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא תָּבַע עֶלְבּוֹנָא דְּצַדִּיקַיָּיא יַתִּיר עַל דִּילֵיהּ.
תרגום
יָרָבְעָם בֶּן נְבָט הָיָה עוֹבֵד לַעֲבוֹדָה זָרָה וּמְקַטֵּר לָהּ וְזוֹבֵחַ לָהּ, והקב"ה לֹא תָבַע מִמֶּנּוּ. וּכְשֶׁבָּא עִדּוֹ הַנָּבִיא וְהִתְנַבֵּא עָלָיו, וְהוֹשִׁיט ׳יָרָבְעָם אֶת יָדוֹ׳ - כְּנֶגְדּוֹ - מַה כָּתוּב? (שם א יג ד) ׳וַתִּיבַשׁ יָדוֹ וְגוֹ', וְלֹא יָכֹל לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו׳ (שם א, יג) - (ועלשעבדלעבודהזרהלא תבע אוֹתוֹ הקב"ה). פַּרְעֹה חֵרֵף וְגִדֵּף, וְאָמַר ׳מִי ה' וְגוֹ', והקב"ה לֹא תָבַע מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁסֵּרֵב לְיִשְׂרָאֵל׳ (שמות ה), שֶׁכָּתוּב ׳עוֹדְךְ מִסְתּוֹלֵל בְּעַמִּי׳ (שם ט) - (שם) ׳הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךְ וְגוֹ'׳. וְכֵן בְּכָל מָקוֹם הקב"ה תּוֹבֵעַ אֶת עֶלְבּוֹן הַצַּדִּיקִים יוֹתֵר עַל שֶׁלּוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ירבעם בן נבט הוה פלח לעבודה זרה, ומקטר לה, ומזבח לה, וקודשא בריך הוא לא תבע מניה. וכד אתא עדו נביאה, ואתנבי עליה, ואושיט ירבעם ידא לקבליה, מה כתיב ׳ותיבש ידו וגו'׳ (מלכים א יג, ד), ׳ולא יכל להשיבה אליו׳. (ועל דפלח לעבודה זרה לא תבע ליה קודשא בריך הוא) פרעה חרף וגדף, ואמר ׳מי יהו"ה וגו'׳ (שמות ה, ב). וקודשא בריך הוא לא תבע מניה, עד דסריב בהו בישראל, דכתיב, ׳עודך מסתולל בעמי׳ (שמות ט, יז) - ׳הנה יד יהו"ה הויה במקנך וגו'׳, וכן בכל אתר, קודשא בריך הוא תבע עלבונא דצדיקייא יתיר על דיליה.
התרגום: ירבעם בן נבט היה עובד לעבודה זרה ומקטר לה וזובח לה, והקב"ה לא תבע ממנו. וכשבא עדו הנביא והתנבא עליו, והושיט ׳ירבעם את ידו׳ - כנגדו - מה כתוב? (שם א יג ד) ׳ותיבש ידו וגו', ולא יכל להשיבה אליו׳ (שם א, יג) - (ועלשעבדלעבודהזרהלא תבע אותו הקב"ה). פרעה חרף וגדף, ואמר ׳מי ה' וגו', והקב"ה לא תבע ממנו, עד שסרב לישראל׳ (שמות ה), שכתוב ׳עודך מסתולל בעמי׳ (שם ט) - (שם) ׳הנה יד ה' הויה במקנך וגו'׳. וכן בכל מקום הקב"ה תובע את עלבון הצדיקים יותר על שלו.
מן המפרשים
הסולם: ירבעם בן נבט וכו': ירבעם בן נבט, היה עובד עבודה זרה ומקטר לה, ומזבח לה, והקב"ה לא נשה ממנו. וכשבא עדו הנביא והתנבא עליו, וירבעם הושיט ידו כנגדו, מה כתוב, ותיבש ידו וגו', ולא יכול להשיבה אליו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: