מעשה בעני שכן רבי ייסא - השבת נפשו במים ויין
בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 5 · דף סא ע"ב
לשון הזוהר
מִסְכְּנָא חַד הֲוָה בִּשְׁבִבוּתֵיהּ דְּר' יֵיסָא, וְלָא הֲוָה מַאן דְּאַשְׁגַּח בֵּיהּ, וְהוּא הֲוָה אַכְסִיף, וְלָא תַּקִּיף בִּבְנֵי נָשָׁא, יוֹמָא חַד חָלַּשׁ, עָאל עָלֵיהּ רִבִּי יֵיסָא. שָׁמַע חַד קָלָא דְּאָמַר: טִילְקָא טִילְקָא, הָא נַפְשָׁא פַּרְחָא גַּבָּאי, וְלָא מָטוּ יוֹמוֹי. וַוי לִבְנִי מָתֵיהּ דְּלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ דְּיָתִיב נַפְשֵׁיהּ לְגַבֵּיהּ. קָם רִבִּי יֵיסָא, שַׁדֵּי בְּפוּמֵיהּ, מַיָּא דְּגַרְגְּרִין, אַפוּתָא דְּקוּנְטָא (ס"א דקופתא) אִתְבְּזַע זִיִעָא בְּאַנְפּוֹי, וְתָב רוּחֵיהּ לְגַבֵּיהּ.
תרגום
עָנִי אֶחָד הָיָה בִּשְׁכֵנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי יֵיסָא, וְלֹא הָיָה מִי שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בּוֹ, וְהוּא הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ וְלֹא הִפְצִיר בִּבְנֵי אָדָם. יוֹם אֶחָד נֶחֱלַשׁ, נִכְנַס עָלָיו רַבִּי יֵיסָא. שָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁאוֹמֵר: צֶדֶק צֶדֶק, הֲרֵי נֶפֶשׁ פּוֹרַחַת אֵלַי וְלֹא הִגִּיעוּ יָמָיו! אוֹי לִבְנֵי עִירוֹ שֶׁלֹּא נִמְצָא בָהֶם שֶׁיָּשִׁיב נַפְשׁוֹ אֵלָיו! קָם רַבִּי יֵיסָא וְשָׁפַךְ בְּפִיו מַיִם שֶׁל גְּרוֹגָרוֹת עִם מִדָּה שֶׁל יַיִן רָקוּחַ. בָּקְעָה זֵעָה בְּפָנָיו, וְשָׁב רוּחוֹ אֵלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מסכנא חד הוה בשבבותיה דר' ייסא, ולא הוה מאן דאשגח ביה, והוא הוה אכסיף, ולא תקיף בבני נשא, יומא חד חלש, עאל עליה רבי ייסא. שמע חד קלא דאמר: טילקא טילקא, הא נפשא פרחא גבאי, ולא מטו יומוי. ווי לבני מתיה דלא אשתכח בהו דיתיב נפשיה לגביה. קם רבי ייסא, שדי בפומיה, מיא דגרגרין, אפותא דקונטא (ס"א דקופתא) אתבזע זיעא באנפוי, ותב רוחיה לגביה.
התרגום: עני אחד היה בשכנותו של רבי ייסא, ולא היה מי שישגיח בו, והוא היה מתביש ולא הפציר בבני אדם. יום אחד נחלש, נכנס עליו רבי ייסא. שמע קול אחד שאומר: צדק צדק, הרי נפש פורחת אלי ולא הגיעו ימיו! אוי לבני עירו שלא נמצא בהם שישיב נפשו אליו! קם רבי ייסא ושפך בפיו מים של גרוגרות עם מדה של יין רקוח. בקעה זעה בפניו, ושב רוחו אליו.
מן המפרשים
זוהר הרקיע: ◆ דף ס"א ע"ב) מחסד נמצא שיש חסד לגו בעתיקא וזה החסד נק' כ"ג ויש חסד שמתלבשת לבד שהם התיקונים והמלבושים וזה החסד נק' סגן הכהן ובעת ובזמן שאלו הח' לבושים מתלבשים בדיקנא דז"א אזי הם נק' נשמה אל הדיקנא דז"א והם חסד דלגאו וזה החסד…
הסולם: מסכנא חד הוה וכו': עני אחד היה בשכנות של ר' ייסא. ולא היה מי שישגיח עליו. והוא היה מתבייש, ולא התקיף בני אדם. יום אחד היה חולה, נכנס אליו ר' ייסא, שמע קול אחד, שאמר צדק צדק, היינו שמסר דין לשמים, הנפש פורחת ממני ועוד לא הגיע…