היום השישי - זיווג המטרוניתא והכנת שולחן המלך
בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 47 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
בְּגִינֵי כַּךְ, כָּל אִינּוּן (נ"א אמר רבי יהודה כל יומא ויומא מתברך מההוא יומא עילאה יומא שביעאה ומתברכן כל שיתא יומין כל חד וחד בלחודוי וכל יומא יהיב ביומא דיליה מההוא ברכה דקביל מההוא יומא עילאה ועל דא ׳משה אמר איש אל יותר ממנו עד בקר׳ דהא לא שליט יומא ביומא דלאו דיליה וכל אינון) חֲמִשָּׁא יוֹמִין שַׁלִּיטִין בְּיוֹמַיְיהוּ, וְאִשְׁתְּכַח בֵּיהּ, מַה דְּקַבִּילוּ, וְיוֹמָא שְׁתִיתָאָה אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ יַתִּיר. וְאַזְלָא הָא, כְּהָא דְּאָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מַאי דִּכְתִּיב ׳יוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְלָא אִתְּמַר הָכִי בְּכָל שְׁאַר יוֹמִין׳ - אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, הַשִּׁשִּׁי - דְּאִזְדַּוְּוגָא (דאזדמנא) בֵּיהּ מַטְרוֹנִיתָא. לְאַתְקְנָא פָּתוֹרָא לְמַלְכָּא, וּבְּגִין כָּךְ, אִשְׁתְּכָחוּ בֵּיהּ תְּרֵין חוּלָקִין, חַד לְיוֹמֵיהּ, וְחַד לְתִקּוּנָא, בְּחֶדְוָותָא דְּמַלְכָּא בְּמַטְרוֹנִיתָא.
תרגום
מִשּׁוּם כָּךְ כָּל אוֹתָם (אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כליום ויום מתברך מאות ויום עֶלְיוֹן, יום השביעי, וּמִתְבָּרְכִים כָּל שִׁשָּׁה הַיָּמִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְכָל יוֹם נוֹתֵן בַּיּוֹם שֶׁלּוֹ מֵאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁקִּבֵּל מֵאוֹתוֹ יוֹם עֶלְיוֹן, וְעַל זֶה ׳אָמַר מֹשֶׁה׳, ׳אִישׁ אַל יוֹתֵר ממגו עַד בקר׳ (שמות טז, יט), שֶׁהֲרֵי לֹא שׁוֹלֵט יוֹם ביום שֶׁלֹּא שֶׁלּוֹ, וְכָל אוֹתָם) חֲמִשָּׁה יָמִים שׁוֹלְטִים בַּיָּמִים שֶׁלָּהֶם, וְנִמְצָא בּוֹ מַה שֶּׁקִּבְּלוּ, וּבַיּוֹם הַשִּׁשִּׁי נִמְצָא יוֹתֵר. וְזֶה הוֹלֵךְ כְּפִי מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מַה שֶּׁכָּתוּב יוֹם הַשִּׁשִּׁי וְלֹא נֶאֱמַר כָּךְ בְּכָל שְׁאָר הַיָּמִים - אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ, הַשִּׁשִּׁי - שֶׁהִזְדַּוְּגָה (שהזדמנה) בּוֹ הַמַּטְרוֹנִיתָא לְהַתְקִין שֻׁלְחָן לַמֶּלֶךְ. וְלָכֵן נִמְצְאוּ בוֹ שְׁנֵי חֲלָקִים - אֶחָד לְיוֹמוֹ, וְאֶחָד לְתִקּוּן בְּשִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ בַּמַּטְרוֹנִיתָא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בגיני כך, כל אינון (נ"א אמר רבי יהודה כל יומא ויומא מתברך מההוא יומא עילאה יומא שביעאה ומתברכן כל שיתא יומין כל חד וחד בלחודוי וכל יומא יהיב ביומא דיליה מההוא ברכה דקביל מההוא יומא עילאה ועל דא ׳משה אמר איש אל יותר ממנו עד בקר׳ דהא לא שליט יומא ביומא דלאו דיליה וכל אינון) חמשא יומין שליטין ביומייהו, ואשתכח ביה, מה דקבילו, ויומא שתיתאה אשתכח ביה יתיר. ואזלא הא, כהא דאמר רבי אלעזר, מאי דכתיב ׳יום הששי, ולא אתמר הכי בכל שאר יומין׳ - אלא הכי אוקמוה, הששי - דאזדווגא (דאזדמנא) ביה מטרוניתא. לאתקנא פתורא למלכא, ובגין כך, אשתכחו ביה תרין חולקין, חד ליומיה, וחד לתקונא, בחדוותא דמלכא במטרוניתא.
התרגום: משום כך כל אותם (אמר רבי יהודה, כליום ויום מתברך מאות ויום עליון, יום השביעי, ומתברכים כל ששה הימים כל אחד ואחד בפני עצמו, וכל יום נותן ביום שלו מאותה ברכה שקבל מאותו יום עליון, ועל זה ׳אמר משה׳, ׳איש אל יותר ממגו עד בקר׳ (שמות טז, יט), שהרי לא שולט יום ביום שלא שלו, וכל אותם) חמשה ימים שולטים בימים שלהם, ונמצא בו מה שקבלו, וביום הששי נמצא יותר. וזה הולך כפי מה שאמר רבי אלעזר, מה שכתוב יום הששי ולא נאמר כך בכל שאר הימים - אלא כך פרשוה, הששי - שהזדוגה (שהזדמנה) בו המטרוניתא להתקין שלחן למלך. ולכן נמצאו בו שני חלקים - אחד ליומו, ואחד לתקון בשמחת המלך במטרוניתא.
מן המפרשים
מקדש מלך: מעיקרא דכל עקרין פירוש הם א"וא ומפרש סדר ההמשכה ואמר לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא . וכתב בספר אור ישראל שהמאמר הזה פירשו האר"י ז"ל בעצמו וז"ל מ"ש בפ' בשלח דף ס"ג : ביאור הדברים כי האדם יכוין בתפלתו בשרש כל השרשים כי יכוין להמשיך…
יהל אור: עירי"אל קיימא לסטר צפון ודא קיימא לאשגחא כו'. והוא עומד בפרץ שהוא בצפון והן על המתגברין על יצרן שהן גבורים עומדין בפרץ שאין מניחין ליכנס הסט"א בפרצה והוא החושב לעשות עבירה ומתגבר על יצרו, ועל זה נאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר,…
אור יקר: מה דקבילו. ויומא שתיתאה וכו׳, היינו מצד שהוא יום ששי יסוד, ויש בו חלקו וחלק יום שבת כדמסיק אבל הששי, כלומר הלשון הנאות הוא.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: