כל יום שולט לבדו - ואינו משפיע ליום חברו
בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 46 · דף סג ע"ב
לשון הזוהר
וְעַל דָּא מֹשֶׁה אָמַר, ׳אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׳. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּלָא יָהִיב, וְלָא יוֹזִיף יוֹמָא דָּא לְחַבְרֵיהּ, אֶלָּא כָּל חַד וְחַד שָׁלִיט בִּלְחוֹדוֹי, בְּהַהוּא יוֹמָא דִּילֵיהּ. דְּהָא לָא שָׁלִיט יוֹמָא בְּיוֹמָא דְּחַבְרֵיהּ.
תרגום
וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה, ׳אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר׳ (שמות טז, יט) - מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נוֹתֵן וְלֹא מַלְוֶה יוֹם זֶה לַחֲבֵרוֹ, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד שׁוֹלֵט לְבַדּוֹ בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי לֹא שׁוֹלֵט יוֹם בַּיּוֹם שֶׁל חֲבֵרוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ועל דא משה אמר, ׳איש אל יותר ממנו עד בקר׳. מאי טעמא. בגין דלא יהיב, ולא יוזיף יומא דא לחבריה, אלא כל חד וחד שליט בלחודוי, בההוא יומא דיליה. דהא לא שליט יומא ביומא דחבריה.
התרגום: ועל זה אמר משה, ׳איש אל יותר ממנו עד בקר׳ (שמות טז, יט) - מה הטעם? משום שלא נותן ולא מלוה יום זה לחברו, אלא כל אחד ואחד שולט לבדו באותו יום שלו, שהרי לא שולט יום ביום של חברו.
מן המפרשים
אור יקר: כל חד וחד ר נש לסדרא פתוריה בליליא דשבתא בגין דשארי , וברכתא לא אשתכח על פתורא רקניא, וההוא ניתא במלכא וזווגא דלהון, בגין כד תלמידי חכמים דלהון מערב שבת לערב שבת. י ראו כל הענפים, ואין שפע ולא מזון לימים אלא מה ששואבים מיום…
הסולם: ועל דא משה אמר וכו': וע"כ אמר משה, איש אל יותר ממנו עד בוקר. מהו הטעם. משום שאינו נותן ואינו שואל יום זה לחבירו, אלא כל אחד ואחד שולט בלבדו ביום ההוא שלו, כי יום אינו שולט ביום של חבירו.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: