ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 30 (סב ע"ב)

טעמי גן עדן במן - כל אחד טועם בו כרצונו

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 30 · דף סב ע"ב

לשון הזוהר

כָּל אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא, נַפְקֵי וְלַקְטֵי, וּמְבָרְכָאן שְׁמָא קַדִּישָׁא עָלֵיהּ. וְהַהוּא מָנָא, הֲוָה סָלִיק רֵיחִין דְּכָל בּוּסְמִין דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּהָא בֵּיהּ אִתְמְשַׁךְ וְנָחִית לְתַתָּא. שַׁוְיֵהּ לְקַמֵיהּ, בְּכָל טַעֲמָא דְּאִיהוּ בָּעֵי, הָכִי טָעִים לֵיהּ, וּמְבָרֵךְ לְמַלְכָּא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וּכְדֵין מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעוֹי, וַהֲוָה מִסְתַּכֵּל וְיָדַע לְעֵילָּא, וְאִסְתָּכֵי בְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְעַל דָּא אִקְרוּן דּוֹר דֵּעָה. וְאִלֵּין הֲווֹ בְּנֵי מְהֵימָנוּתָא, וּלְהוֹן אִתְיְהִיבַת אוֹרַיְיתָא לְאִסְתַּכְּלָא בָּהּ, וּלְמִנְדַּע אָרְחָהָא.

תרגום

כָּל אוֹתָם בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא יוֹצְאִים וְלוֹקְטִים, וּמְבָרְכִים עָלָיו אֶת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹתוֹ מָן הָיָה מַעֲלֶה רֵיחוֹת שֶׁל כָּל הַבְּשָׂמִים שֶׁל גַּן עֵדֶן, שֶׁהֲרֵי בּוֹ נִמְשַׁךְ וְיָרַד לְמַטָּה. שָׂם אוֹתוֹ לְפָנָיו, וּבְכָל טַעַם שֶׁרָצָה - הָיָה טוֹעֵם אוֹתוֹ, וּמְבָרֵךְ אֶת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ הָעֶלְיוֹן. וְאָז מִתְבָּרֵךְ בְּמֵעָיו, וְהָיָה מִסְתַּכֵּל וְיוֹדֵעַ לְמַעְלָה, וּמִסְתַּכֵּל בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה, וְעַל זֶה נִקְרְאוּ דּוֹר דֵּעָה. וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָהֶם נִתְּנָה תּוֹרָה לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ וְלָדַעַת דְּרָכֶיהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: כל אינון בני מהימנותא, נפקי ולקטי, ומברכאן שמא קדישא עליה. וההוא מנא, הוה סליק ריחין דכל בוסמין דגנתא דעדן, דהא ביה אתמשך ונחית לתתא. שויה לקמיה, בכל טעמא דאיהו בעי, הכי טעים ליה, ומברך למלכא קדישא עלאה. וכדין מתברך במעוי, והוה מסתכל וידע לעילא, ואסתכי בחכמה עלאה, ועל דא אקרון דור דעה. ואלין הוו בני מהימנותא, ולהון אתיהיבת אורייתא לאסתכלא בה, ולמנדע ארחהא.

התרגום: כל אותם בני מהימנותא יוצאים ולוקטים, ומברכים עליו את השם הקדוש, ואותו מן היה מעלה ריחות של כל הבשמים של גן עדן, שהרי בו נמשך וירד למטה. שם אותו לפניו, ובכל טעם שרצה - היה טועם אותו, ומברך את המלך הקדוש העליון. ואז מתברך במעיו, והיה מסתכל ויודע למעלה, ומסתכל בחכמה העליונה, ועל זה נקראו דור דעה. ואלה היו בני מהימנותא, ולהם נתנה תורה להסתכל בה ולדעת דרכיה.

מן המפרשים

אור החמה: תאנא בההיא שעתא אשתלימו ישראל לתתא וגומר כמו שהיא מלכות מצפה וממתנת אל החסד הפרוש עליה מידי יום ביום גם ישראל מצפים מידי יום ביום אל החסד האלהי: תאנא בההיא שעתא אשתלימו וגומר. ומפרש ואזיל כיצד: ויבאו אלימ' וגומר. אילנא קדישא.…

הסולם: כל אינון בני וכו': כל אלו בני האמונה יוצאים ולוקטים ומברכים עליו את השם הקדוש. ומן ההוא היה מעלה ריחות של כל הבשמים שבגן עדן, כי בו נמשך ויורד למטה. כשמשימו לפניו, כל טעם שהיה רוצה לטעום טעם אותו. ומברך למלך הקדוש העליון.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר