ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 28: ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת › פיסקה 14 (סב ע"א)

בירור המזונות בזמן הזה - מזון הגוף הראשון לכל העולם

בשלח · ׳הנני ממטיר לכם לחם מן השמים׳ - מדרגות המזון העליון וסוד השבת · מאמר 28 · פיסקה 14 · דף סב ע"א

לשון הזוהר

אֲמַר לֵיהּ ר' אֶלְעָזָר, וַדַּאי הָכִי הוּא. אֲבָל בְּהַאי זִמְנָא, אֵיךְ אִשְׁתַּכְּחֵי מְזוֹנֵי אִלֵּין. אֲמַר לֵיהּ וַדַּאי יֵאוֹת שָׁאִילְתָּא. תָּא חֲזֵי, וְדָא הוּא בְּרִירוּ דְּמִלָּה, מְזוֹנָא קַדְמָאָה, הוּא מְזוֹנָא דְּכָל עָלְמָא, הַהוּא דְּאַתְיָא מִן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְהוּא מְזוֹנָא דְּגוּפָא. (ס"א דכלא) מְזוֹנָא דְּהוּא עִלָּאָה מִנֵּיהּ, הַהוּא דְּאִיהוּ דְּקִיקָא יַתִּיר, וְאָתָא מֵאֲתָר דְּדִינָא שַׁרְיָא, דְּאִקְרֵי צֶדֶק, וְדָא הוּא מְזוֹנָא דְּמִסְכְּנֵי. וְרָזָא דְּמִלָּה, מַאן דְּאַשְׁלִים לְמִסְכְּנָא, אַשְׁלִים לֵיהּ אָת חַד, וְאִתְעָבִיד צְדָקָה, וְרָזָא דָּא ׳גּוֹמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חֶסֶד׳ (משלי יא, יז). גְּמִילוּת חֲסָדִים מַשְׁמַע, דְּהָא בְּדִינָא שַׁרְיָא, וְאַשְׁלִים לֵיהּ חֶסֶד, כְּדֵין הוּא רַחֲמֵי.

תרגום

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, וַדַּאי כָּךְ הוּא. אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה אֵיךְ נִמְצָאִים מְזוֹנוֹת אֵלוּ? אָמַר לוֹ, וַדַּאי שֶׁיָּפֶה שָׁאַלְתָּ. בּא רְאֵה, וְזֶהוּ בֵּרוּר הַדָּבָר, מָזוֹן רִאשׁוֹן הוּא מָזוֹן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, אוֹתוֹ שֶׁבָּא מִשָּׁמַיִם וָאָרֶץ, וְהוּא מְזוֹן הַגּוּף (שֶׁל הַכֹּל). מָזוֹן שֶׁהוּא יוֹתֵר עֶלְיוֹן מִמֶּנּוּ, אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹתֵר דַּקִּיר, וּבָא מִמָּקוֹם שֶׁהַדִּין שָׁרוּי, שֶׁנִּקְרָא צֶדֶק, וְזֶהוּ מְזוֹן הָעֲנִיִּים. וְסוֹד הַדָּבָר - מִי שֶׁמַּשְׁלִים לֶעָנִי, מַשְׁלִים לוֹ אוֹת אַחַת וְנַעֲשָׂה צְדָקָה, וְסוֹד זֶה - ׳גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד׳ (משלי יא, יז). גְּמִילוּת חֲסָדִים מַשְׁמָע, שֶׁהֲרֵי בְּדִין שָׁרוּי, וְהִשְׁלִים לוֹ חֶסֶד, אָז הוּא רַחֲמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר ליה ר' אלעזר, ודאי הכי הוא. אבל בהאי זמנא, איך אשתכחי מזוני אלין. אמר ליה ודאי יאות שאילתא. תא חזי, ודא הוא ברירו דמלה, מזונא קדמאה, הוא מזונא דכל עלמא, ההוא דאתיא מן שמיא וארעא, והוא מזונא דגופא. (ס"א דכלא) מזונא דהוא עלאה מניה, ההוא דאיהו דקיקא יתיר, ואתא מאתר דדינא שריא, דאקרי צדק, ודא הוא מזונא דמסכני. ורזא דמלה, מאן דאשלים למסכנא, אשלים ליה את חד, ואתעביד צדקה, ורזא דא ׳גומל נפשו איש חסד׳ (משלי יא, יז). גמילות חסדים משמע, דהא בדינא שריא, ואשלים ליה חסד, כדין הוא רחמי.

התרגום: אמר לו רבי אלעזר, ודאי כך הוא. אבל בזמן הזה איך נמצאים מזונות אלו? אמר לו, ודאי שיפה שאלת. בא ראה, וזהו ברור הדבר, מזון ראשון הוא מזון של כל העולם, אותו שבא משמים וארץ, והוא מזון הגוף (של הכל). מזון שהוא יותר עליון ממנו, אותו שהוא יותר דקיר, ובא ממקום שהדין שרוי, שנקרא צדק, וזהו מזון העניים. וסוד הדבר - מי שמשלים לעני, משלים לו אות אחת ונעשה צדקה, וסוד זה - ׳גמל נפשו איש חסד׳ (משלי יא, יז). גמילות חסדים משמע, שהרי בדין שרוי, והשלים לו חסד, אז הוא רחמים.

מן המפרשים

מקדש מלך: אשלים לה את חד ואתעביד צדקה כתב הרב בס' ק"י כוונת הצדקה היא שהמ' נק' צדק וע"י הצדקה ממשיך לה ה' חסדים ונקרא צדקה. וז"ש אשלים לה את חד ואתעביד צדקה.

אור החמה: מאתר דדינא מ' והיינו כעין מצה דין ודאי ממדת המ' והיינו דקות הברכה שנתלבש בבצק אשר הוציאו ממצרים עד שאכלו ממנה שלשים סעודות והרי היה בו קצת גשמיות כזית מהבצק משביע. לחם הקלוקל כל מה שמתעלה גשמיות מתמעט והיינו המן עולה בת"ת ואין…

הסולם: אמר ליה ר' אלעזר וכו': א"ל ר"א, ודאי כך הוא, אבל בזמן הזה איך נמצאים מזונות אלו. אמר לו, ודאי יפה שאלת. בוא וראה, וזה הוא בירורו של הדבר. מזון הראשון, הוא מזון של כל העולם, ההוא שבא משמים וארץ. והוא מזון הגוף.

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: