׳הכל הבל ורעות רוח׳ - הבלים המקיימים עולמות עליונים ותחתונים
בשלח · ׳מי כמכה באלים ה׳ - העץ המגן על ענפיו וסוד ההבל הקדוש · מאמר 23 · פיסקה 5 · דף נט ע"א
לשון הזוהר
וְהִנֵּה ׳הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳, מַאי קָא מַיְירֵי. אִי תֵּימָא הַכֹּל הֶבֶל כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דְּאִיהוּ בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת׳ - וְאִינּוּן הֲבָלִים קִיּוּמָא דְּעָלְמָא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא. מַאי תֵּימָא בְּהַאי, דִּכְתִּיב ׳הָכָא, הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳. (והא מלתא דא תחת השמש כתיב) אֶלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ, וְהָכִי הוּא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּעוֹבָדִין מִתְכַּשְּׁרָן לְתַתָּא, וּבַר נָשׁ אִשְׁתַּדַּל בְּפוּלְחָנָא דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא - הַהוּא מִלָּה דְּעָבִיד, הֶבֶל אִתְעָבִיד מִינֵּיהּ לְעֵילָּא. וְלֵית לָךְ הֶבֶל, דְּלֵית לֵיהּ קָלָא, דְּסָלִיק וְאִתְעַטָּר לְעֵילָּא, וְאִתְעָבִיד סַנֵּיגוֹרָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
תרגום
וְהִנֵּה ׳הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳, מַה זֶּה אוֹמֵר? אִם תֹּאמַר הַכֹּל הֶבֶל כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁהוּא בְּסוֹד הַחָכְמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת׳ (קהלת א, ב) - וְאוֹתָם הֲבָלִים קִיּוּם שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה. מַה תֹּאמַר בָּזֶה שֶׁכָּתוּב כָּאן ׳הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ׳? (וַהֲרֵי דָּבָר זֶה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ כָּתוּב). אֶלָּא כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ וְכָךְ הוּא. בֹּא רְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁהַמַּעֲשִׂים מֻכְשָׁרִים לְמַטָּה וְאָדָם מִשְׁתַּדֵּל בַּעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ - אוֹתוֹ דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה, נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ הֶבֶל לְמַעְלָה, וְאֵין לְךְ הֶבֶל שֶׁאֵין לוֹ קוֹל שֶׁעוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה, וְנַעֲשֶׂה סַנֵּגוֹר לִפְנֵי הקב"ה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: והנה ׳הכל הבל ורעות רוח׳, מאי קא מיירי. אי תימא הכל הבל כמה דאוקימנא, דאיהו ברזא דחכמתא, כמה דאת אמר ׳הבל הבלים אמר קהלת׳ - ואינון הבלים קיומא דעלמא דלעילא ותתא. מאי תימא בהאי, דכתיב ׳הכא, הכל הבל ורעות רוח׳. (והא מלתא דא תחת השמש כתיב) אלא הכי אוקמוה, והכי הוא. תא חזי, בשעתא דעובדין מתכשרן לתתא, ובר נש אשתדל בפולחנא דמלכא קדישא - ההוא מלה דעביד, הבל אתעביד מיניה לעילא. ולית לך הבל, דלית ליה קלא, דסליק ואתעטר לעילא, ואתעביד סניגורא קמי קודשא בריך הוא.
התרגום: והנה ׳הכל הבל ורעות רוח׳, מה זה אומר? אם תאמר הכל הבל כמו שבארנו, שהוא בסוד החכמה, כמו שנאמר ׳הבל הבלים אמר קהלת׳ (קהלת א, ב) - ואותם הבלים קיום של העולם שלמעלה ושלמטה. מה תאמר בזה שכתוב כאן ׳הכל הבל ורעות רוח׳? (והרי דבר זה תחת השמש כתוב). אלא כך פרשוה וכך הוא. בא ראה, בשעה שהמעשים מכשרים למטה ואדם משתדל בעבודת המלך הקדוש - אותו דבר שעושה, נעשה ממנו הבל למעלה, ואין לך הבל שאין לו קול שעולה ומתעטר למעלה, ונעשה סנגור לפני הקב"ה.
מן המפרשים
מקדש מלך: מאי תימא בהאי דכתיב הכא הכל הבל פירוש כיון שאמר ורעות רוח גבי מלת הבל ש"מ הבל דקרא לאו מאינון הבלים דלעילא. והא מלתא דא קושיא אחריתי היא דמדכתיב תחת השמש ש"מ שאינו הבל דקדושה: הבל אתעביד מניה לעילא פי' מלאך קדוש. ומ"ש ולית לך…
אור החמה: ההוא מלה דעביד וגו' הענין שמעשה המצוה או הצדקה גורם ייחוד וכל ייחוד גורם הויה דקה רוחניות נמשכת מהספי' שמור לחלק המייחד או העושה המצוה והיינו סוד קנה לו לשון קנין שמים ברא לו פרקליט א' והיינו הבל ודאי שהוא סוד הבל רוחני כח…
הסולם: והנה הכל הבל ורעות רוח: שואל מה פירושו. אם תאמר, הכל הבל פירושו כמו שהעמדנו, שהיא בסוד החכמה כמש"א, הבל הבלים אמר קהלת והבלים אלו הם קיום עולם העליון ותחתון. (כנ"ל בא ד' מ"א אות קמ"ג) מהו תאמר בזה שכתוב כאן, הנה הבל ורעות רוח.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: