ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 22: ׳אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל׳ - הגנת הרי העולם המגינים על ישראל › פיסקה 1 (נח ע"ב)

שרי האומות הרוצים להשמיד ישראל - הגנת הרי העולם עליהם

בשלח · ׳אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל׳ - הגנת הרי העולם המגינים על ישראל · מאמר 22 · פיסקה 1 · דף נח ע"ב

לשון הזוהר

׳אָמַר אוֹיֵב אֶרְדּוֹף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל׳ (שמות טו, ט) - ׳אָמַר אוֹיֵב׳ - דָּא הַהוּא מְמָנָא רַבְרְבָא עַל מִצְרָאֵי, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ שֻׁלְטָנוּתָא עַל יִשְׂרָאֵל, חָשִׁיב דְּיֵשֵׁיצִינוּן תְּחוֹת שֻׁלְטָנֵיהּ, אֶלָּא דְּדָכַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טוּרֵי עָלְמָא, דַּהֲווֹ מְגִינִּין עָלַיְיהוּ. וְלָא תֵּימָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל אִינּוּן רַבְרְבִין דִּמְמָנָן עַל כָּל עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, וְכַד אִתְיְיהִיב לְהוּ רְשׁוּתָא וְשֻׁלְטָנוּתָא עַל יִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ בָּעָאן דִּישֵׁיצוּן יִשְׂרָאֵל תְּחוֹתַיְיהוּ.

תרגום

׳אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל׳ (שמות טו, ט) - ׳אָמַר אוֹיֵב׳ - זֶה אוֹתוֹ מְמֻנֶּה גָּדוֹל עַל הַמִּצְרִים, בְּשָׁעָה שֶׁנִּתָּן לוֹ שִׁלְטוֹן עַל יִשְׂרָאֵל, חָשַׁב שֶׁיַּשְׁמִיד אוֹתָם תַּחַת שִׁלְטוֹנוֹ, אֶלָּא שֶׁזָּכַר הקב"ה אֶת הָרֵי הָעוֹלָם שֶׁהָיוּ מְגִנִּים עֲלֵיהֶם. וְאַל תֹּאמַר זֶה לְבַדּוֹ, אֶלָּא כָּל אוֹתָם גְּדוֹלִים שֶׁמְּמֻנִּים עַל כָּל הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּכְשֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת וְשִׁלְטוֹן עַל יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם רוֹצִים לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל תַּחְתֵּיהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל׳ (שמות טו, ט) - ׳אמר אויב׳ - דא ההוא ממנא רברבא על מצראי, בשעתא דאתיהיב ליה שלטנותא על ישראל, חשיב דישיצינון תחות שלטניה, אלא דדכר קודשא בריך הוא טורי עלמא, דהוו מגינין עלייהו. ולא תימא דא בלחודוי, אלא כל אינון רברבין דממנן על כל עובדי עבודת כוכבים ומזלות, וכד אתייהיב להו רשותא ושלטנותא על ישראל, כלהו בעאן דישיצון ישראל תחותייהו.

התרגום: ׳אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל׳ (שמות טו, ט) - ׳אמר אויב׳ - זה אותו ממנה גדול על המצרים, בשעה שנתן לו שלטון על ישראל, חשב שישמיד אותם תחת שלטונו, אלא שזכר הקב"ה את הרי העולם שהיו מגנים עליהם. ואל תאמר זה לבדו, אלא כל אותם גדולים שממנים על כל העמים עובדי כוכבים ומזלות. וכשנתנה להם רשות ושלטון על ישראל, כלם רוצים להשמיד את ישראל תחתיהם.

מן המפרשים

הסולם: אמר אויב ארדוף אשיג וגו': אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכלותם תחת ממשלתו, אלא שזכר הקב"ה הרי העולם, שהם האבות, שהיו מגינים עליהם. ולא תאמר שזה בלבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: