ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 19: ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד › פיסקה 17 (נז ע"ב)

פסוקי השירה כסדר הזמנים - גוג ומגוג עד תחיית המתים

בשלח · ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד · מאמר 19 · פיסקה 17 · דף נז ע"ב

לשון הזוהר

וְכֹלָּא הָכִי הוּא. ׳תַּהֲרוֹס קָמֶיךָ׳ - הָרַסְתָּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא תַּהֲרוֹס. ׳תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׳ - כֹּלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. ׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ - בְּזִמְנָא דָּא, בְּעָלְמָא דֵּין. ׳יְמִינְךָ יהו"ה תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ - בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. ׳וּבְרוֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרוֹס קָמֶיךָ׳ - לְבִיאַת גּוֹג וּמָגוֹג. ׳תְּשַׁלַּח חֲרוֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׳ - לִתְחִיַּית הַמֵּתִים. דִּכְתִּיב, ׳וְרַבִּים מִיְשֵׁינֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב).

תרגום

וְהַכֹּל כָּךְ הוּא. ׳תַּהֲרֹס קָמֶיךְ׳ - לֹא כָתוּב הָרַסְתָּ, אֶלָּא תַּהֲרֹס. ׳תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךְ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׳ (שמות טו, ז) - הַכֹּל לֶעָתִיד לָבֹא. ׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - בַּזְּמַן הַזֶּה, בָּעוֹלָם הַזֶּה. ׳יְמִינְךְ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב׳ - בִּזְמַן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. ׳וּבְרֹב גְּאֹנְךְ תַּהֲרֹס קָמֶיךְ׳ - לְבִיאַת גּוֹג וּמָגוֹג. ׳תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךְ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ׳ - לִתְחִיַּת הַמֵּתִים, שֶׁכָּתוּב ׳וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת וּלְדִרְאוֹן עוֹלָם׳ (דניאל יב, ב).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכלא הכי הוא. ׳תהרוס קמיך׳ - הרסת לא כתיב, אלא תהרוס. ׳תשלח חרונך יאכלמו כקש׳ - כלא לזמנא דאתי. ׳ימינך יהו"ה נאדרי בכח׳ - בזמנא דא, בעלמא דין. ׳ימינך יהו"ה תרעץ אויב׳ - בזמנא דמלכא משיחא. ׳וברוב גאונך תהרוס קמיך׳ - לביאת גוג ומגוג. ׳תשלח חרונך יאכלמו כקש׳ - לתחיית המתים. דכתיב, ׳ורבים מישיני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם׳ (דניאל יב, ב).

התרגום: והכל כך הוא. ׳תהרס קמיך׳ - לא כתוב הרסת, אלא תהרס. ׳תשלח חרנך יאכלמו כקש׳ (שמות טו, ז) - הכל לעתיד לבא. ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) - בזמן הזה, בעולם הזה. ׳ימינך ה' תרעץ אויב׳ - בזמן מלך המשיח. ׳וברב גאנך תהרס קמיך׳ - לביאת גוג ומגוג. ׳תשלח חרנך יאכלמו כקש׳ - לתחית המתים, שכתוב ׳ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדראון עולם׳ (דניאל יב, ב).

מן המפרשים

אור החמה: תהרוס קמיך לביאת גוג ומגוג. כי לא יפול לשון הריסה אלא בבנין ורמז לבנין שבנה אלכסנדרוס כשהסגירם לבני מגוג אחר ההרים שלא יצאו משם עוד שעשה כותל גדול ועצום וחזק מאוד ועשה בדרך כישוף שיהיו מכים בכותל ההוא כדי שישמעו הם מבפנים…

הסולם: וכלא הכי הוא וכו': והכל כך הוא, תהרוס קמיך. הרסת לא כתוב אלא תהרוס. וכן תשלח חרונך וגו'. הכל לעתיד לבא. ימינך ה' נאדרי בכח, הוא בזמן הזה בעולם הזה. ימינך ה' תרעץ אויב, הוא בזמן מלך המשיח. וברוב גאונך תהרוס קמיך, הוא לביאת גוג…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: