ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 19: ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד › פיסקה 13 (נז ע"ב)

הצדיק אבד בשני צדדים - פירוד מכנסת ישראל ומברכתו

בשלח · ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד · מאמר 19 · פיסקה 13 · דף נז ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כְּתִיב ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיהו נז, א) - וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, הַצַּדִּיק נֶאֱבַד לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳. מִכָּל אִינּוּן אַנְפֵּי מַלְכָּא, לָא אִשְׁתְּכַח דְּאָבַד, אֶלָּא צַדִּיק. אָבַד בִּתְרֵי סִטְרֵי: חַד - דְּלָא שָׁרָאן בֵּיהּ בִּרְכָּאן, כַּד בְּקַדְמִיתָא. וְחַד - דְּאִתְרְחִיקַת מִנֵּיהּ בַּת זוּגֵיהּ דְּהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אִשְׁתְּכַח, דְּצַדִּיק אָבַד יַתִּיר מִכֹּלָּא, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ ם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ (זכריה ט, ט) - צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - הוּא נוֹשָׁע וַדַּאי, וְהָא אִתְּמַר.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, כָּתוּב ׳הַצַּדִּיק אָבָד׳ (ישעיה נז, א) - וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים, לֹא כָתוּב הַצַּדִּיק נֶאֱבַד, אֶלָּא הַצַּדִּיק אָבָד. מִכָל אוֹתָם פְּנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא נִמְצָא שֶׁאָבַד אֶלָּא צַדִּיק. אָבַד בִּשְׁנֵי צְדָדִים: אֶחָד - שֶׁלֹּא שׁוֹרוֹת בּוֹ בְּרָכוֹת כְּבַתְּחִלָּה, וְאֶחָד - שֶׁהִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ בַּת זוּגוֹ שֶׁהִיא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק אָבַד יוֹתֵר מִכֹּל, וְלֶעָתִיד לָבֹא כָּתוּב ׳גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ (זכריה ט, ט) - צַדִּיק וּמוֹשִׁיעַ לֹא כָתוּב, אֶלָּא ׳צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא׳ - הוּא נוֹשָׁע וַדַּאי, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, כתיב ׳הצדיק אבד׳ (ישעיהו נז, א) - והא אוקימנא מלי, הצדיק נאבד לא כתיב, אלא ׳הצדיק אבד׳. מכל אינון אנפי מלכא, לא אשתכח דאבד, אלא צדיק. אבד בתרי סטרי: חד - דלא שראן ביה ברכאן, כד בקדמיתא. וחד - דאתרחיקת מניה בת זוגיה דהיא כנסת ישראל. אשתכח, דצדיק אבד יתיר מכלא, ולזמנא דאתי כתיב, ׳גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושל ם הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא׳ (זכריה ט, ט) - צדיק ומושיע לא כתיב, אלא ׳צדיק ונושע הוא׳ - הוא נושע ודאי, והא אתמר.

התרגום: אמר רבי שמעון, כתוב ׳הצדיק אבד׳ (ישעיה נז, א) - והרי בארנו את הדברים, לא כתוב הצדיק נאבד, אלא הצדיק אבד. מכל אותם פני המלך לא נמצא שאבד אלא צדיק. אבד בשני צדדים: אחד - שלא שורות בו ברכות כבתחלה, ואחד - שהתרחקה ממנו בת זוגו שהיא כנסת ישראל. נמצא שהצדיק אבד יותר מכל, ולעתיד לבא כתוב ׳גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא׳ (זכריה ט, ט) - צדיק ומושיע לא כתוב, אלא ׳צדיק ונושע הוא׳ - הוא נושע ודאי, והרי זה נתבאר.

מן המפרשים

אור החמה: נאבד לא כתיב מורה שהוא אבד ומהו אבדתו אחר שלא פי' מה אבד מורה שרצה לפרש בתרי סטרי למעלה אבד אור הספי' העליונות מכל אינון אנפי וגומר. הב' למטה אבד השכינה בת זוגיה שאבדה היא בסוד שכינה בתחתונים צורך גבוה והיינו על כל פנים דהיינו…

אור יקר: מכל אינון אנפי וכו׳, הב׳ למטה דהיינו אבד השכינה בת זוגיה שאבדה היא בסוד שכינה בתחתונים צורך גבוה, והנה הם ג׳ בחינות, הספירות.

זוהר הרקיע: ◆ דף נ"ז ע"ב) יוד כי כל הניצוץ הוא יוד והיה אוחז בו יעקב כדי שלא יהנה ממנו עשו הרשע והיינו דאמר קרא ( בראשית כה-כו ) וידו אוחזת בעקב עשו היה אוחז באותו עקב שלו שהיה נהנה ממנו והיה סובר עשו שהיה חלקו אותו העקב ולזה נקרא עקב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: