העוסק בתורה בחצות - מצטרף לאיילת ומושך חוט חסד
בשלח · ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ - זיווג ימין ושמאל וגילוי הנועם לעתיד · מאמר 19 · פיסקה 1 · דף נז ע"א
לשון הזוהר
׳יְמִינְךָ יהו"ה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשַׁעֲתָא דְּצַפְרָא נָהִיר, וְאַיַּלְתָּא קַיְּימָא בְּקִיּוּמָהּ, אִתְעַבְּרַת בְּסִטְרָהָא, וְעָאלַת בְּמָאתָן הֵיכָלִין דְּמַלְכָּא. בַּר נָשׁ דְּאִשְׁתַּדַּל בְּפַלְגוּת לֵילְיָא בְּאוֹרַיְיתָא, בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְּעַר רוּחָא דְּצָפוֹן, (ס"א ותיאובתא דאילתא) וְכַאִיבַת אַיַּלָתָּא לְאִתְּעָרָא בְּעָלְמָא, אָתֵי עִמָּהּ לְקַיְּימָא קֹדֶם מַלְכָּא, בְּשַׁעֲתָא דְּנָהִיר צַפְרָא (ס"א וההוא בר נש צלי צלותיה וליחד שמיה קדישא כדקא יאות) מַשְׁכִין עָלֵיהּ חַד חוּטָא דְּחֶסֶד. (ק"ל:)
תרגום
׳יְמִינְךְ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ׳ (שמות טו, ו) - אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁהַבֹּקֶר מֵאִיר וְהָאַיֶּלֶת עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ, מִתְעַבֶּרֶת בְּצִדָּהּ, וְנִכְנֶסֶת לְמָאתַיִם הֵיכָלוֹת שֶׁל הַמֶּלֶךְ. הָאָדָם שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בַּתּוֹרָה, בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת רוּחַ צָפוֹן (וּתְשׁוּקַת הָאַיֶּלֶת) וְכוֹאֶבֶת הָאַיֶּלֶת לְהִתְעוֹרֵר בָּעוֹלָם, בָּא עִמָּהּ לַעֲמֹד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, בְּשָׁעָה שֶׁמֵּאִיר הַבֹּקֶר (וְאוֹתוֹ אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ וּמְיַחֵד שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ כָּרָאוּי) מוֹשְׁכִים עָלָיו חוּט שֶׁל חֶסֶד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳ימינך יהו"ה נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) - אמר רבי שמעון, בשעתא דצפרא נהיר, ואילתא קיימא בקיומה, אתעברת בסטרהא, ועאלת במאתן היכלין דמלכא. בר נש דאשתדל בפלגות ליליא באורייתא, בשעתא דאתער רוחא דצפון, (ס"א ותיאובתא דאילתא) וכאיבת אילתא לאתערא בעלמא, אתי עמה לקיימא קדם מלכא, בשעתא דנהיר צפרא (ס"א וההוא בר נש צלי צלותיה וליחד שמיה קדישא כדקא יאות) משכין עליה חד חוטא דחסד. (ק"ל:)
התרגום: ׳ימינך ה' נאדרי בכח׳ (שמות טו, ו) - אמר רבי שמעון, בשעה שהבקר מאיר והאילת עומדת במקומה, מתעברת בצדה, ונכנסת למאתים היכלות של המלך. האדם שמשתדל בחצות הלילה בתורה, בשעה שמתעוררת רוח צפון (ותשוקת האילת) וכואבת האילת להתעורר בעולם, בא עמה לעמד לפני המלך, בשעה שמאיר הבקר (ואותו אדם מתפלל תפלתו ומיחד שמו הקדוש כראוי) מושכים עליו חוט של חסד.
מן המפרשים
מקדש מלך: ועאלת במאתן היכלין דמלכא הם או"א שכל אחד הוא מאה שעשר ספירות דאבא הם מאה וכן דאימא ולאה מקבלת מהם בלילה כי עמה הוא הזווג ובבוקר הוא השלמתו בסוד ויהי בבוקר והנה היא לאה:
אור החמה: בשעתא דאתער רוחא דצפון ת"ת מצד הגבורה. ותיאובתא דאילתא דא מ' אז בחצות לילה לאתערא בעלמא שעד חצות שהחצונים גוברים היא אינה מנהגת אלא יושבת ודוממת. אתי עמה שנעשה חבר לה ברננת התורה לקיימא קדם מלכא לשבחו משכין עליה חד חוטא וגומר…
אור יקר: בפלגות ליליא קב״ה עאלוכו׳, ׳והא כיצד יעסוק האדם בתורה.
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: