ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 15: ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא › פיסקה 20 (נד ע"ב)

׳כי גאה גאה׳ - עליית המלך בעולם הזה והבא

בשלח · ׳אז ישיר משה׳ - קדושת נשמתו וסוד שירת המטרוניתא · מאמר 15 · פיסקה 20 · דף נד ע"ב

לשון הזוהר

אָשִׁירָה לַיהו"ה נָשִׁיר מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אָשִׁירָה. אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ מְשַׁבְּחָן תּוּשַׁבַּחְתָּא דְּמַטְרוֹנִיתָא. (בעו לשבחא) לַיהו"ה - דָּא מַלְכָּא קַדִּישָׁא. כִּי גָאֹה גָּאָה (קמה) - דְּסָלִיק וְאִתְעַטָּר בְּעִטְרוֹי, לְאַפָּקָא בִּרְכָּאן וְחֵילִין וּגְבוּרָאן, לְאַסָּקָא בְּכֹלָּא. כִּי גָאֹה גָּאָה: גָאֹה בְּהַאי עָלְמָא, גָּאָה בְּעָלְמָא דְּאָתֵי. כִּי גָאֹה בְּהַהוּא זִמְנָא, גָּאָה, בְּגִין דְּיִתְעֲטָּר בְּעִטְּרוֹי בְּחֶדְוָותָא שְׁלֵימוּתָא.

תרגום

אָשִׁירָה לַּה'?! נָשִׁיר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה אָשִׁירָה? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ מְשַׁבְּחִים אֶת תִּשְׁבַּחַת הַמַּטְרוֹנִיתָא. (הִצְטָרְכוּ לְשַׁבֵּחַ) לַּה' - זֶה הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. ׳כִּי גָאֹה גָּאָה׳ (קָמָה) - שֶׁעָלָה וְהִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו לְהוֹצִיא בְרָכוֹת וְכֹחוֹת וּגְבוּרוֹת לְהַעֲלוֹת בַּכֹּל. ׳כִּי גָאֹה גָּאָה׳ - גָּאֹה בָּעוֹלָם הַזֶּה, גָּאָה לָעוֹלָם הַבָּא. ׳כִּי גָאֹה׳ בְּאוֹתוֹ זְמַן, גָּאָה כְּדֵי שֶׁיִּתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו בְּחֶדְוָה שְׁלֵמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אשירה ליהו"ה נשיר מבעי ליה, מאי אשירה. אלא בגין דהוו משבחן תושבחתא דמטרוניתא. (בעו לשבחא) ליהו"ה - דא מלכא קדישא. כי גאה גאה (קמה) - דסליק ואתעטר בעטרוי, לאפקא ברכאן וחילין וגבוראן, לאסקא בכלא. כי גאה גאה: גאה בהאי עלמא, גאה בעלמא דאתי. כי גאה בההוא זמנא, גאה, בגין דיתעטר בעטרוי בחדוותא שלימותא.

התרגום: אשירה לה'?! נשיר היה צריך להיות! מה זה אשירה? אלא משום שהיו משבחים את תשבחת המטרוניתא. (הצטרכו לשבח) לה' - זה המלך הקדוש. ׳כי גאה גאה׳ (קמה) - שעלה והתעטר בעטרותיו להוציא ברכות וכחות וגבורות להעלות בכל. ׳כי גאה גאה׳ - גאה בעולם הזה, גאה לעולם הבא. ׳כי גאה׳ באותו זמן, גאה כדי שיתעטר בעטרותיו בחדוה שלמה.

מן המפרשים

מקדש מלך: נשיר מב"על פי' הנו"ן מורה על הריבוי כמ"ש נשיר את שיר ה'. דתושבחתא דמטרוניתא ז"ל הרב בסדור אשירה היא לשון יחיד היא הנוקבא דזעיר עכ"ל ור"ל שהשירה שמשוררת מ' לזעיר אמרוה ישראל:

אור החמה: ר' ייסא אמר לד' דא היא נהורא וגומר. נראה שהגירסא הוא נהרא דנפיק מעדן והיינו הבינה ששם רומז הלמד והכריח כן מדקאמר לבתר אשירה לד' ופי' כמו וכולי כי עיקר הראי' הוא מגאה גאה תרי זמני שהרמז אל הבינה דהיא לעילא לעילא.. וז״ש ודא הוא…

הסולם: אשירה לה': שואל, נשיר היה צריך לומר, מהו שאומר אשירה. ומשיב. אלא משום שהיו משבחים תשבחות המטרוניתא. כנ"ל, ע"כ כתוב אשירה בלשון יחיד. לה' זהו המלך הקדוש, שהוא ז"א. כי גאה גאה, היינו שעלה והתעטר בעטרותיו, להוציא ברכות וכחות…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר