ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 14: ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה › פיסקה 9 (נג ע"א)

יעקב הזקן הרואה בגלות - הנקמות שנעשו במצרים

בשלח · ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה · מאמר 14 · פיסקה 9 · דף נג ע"א

לשון הזוהר

דָּבָר אַחֵר ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה וְגוֹ'׳, הַאי קְרָא לָאו רֵישֵׁיהּ סֵיפֵיהּ, וְלָאו סֵיפֵיהּ רֵישֵׁיהּ. בְּקַדְמִיתָא וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, וּבָתַר ׳וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת׳ יהו"ה. אֶלָּא אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, הַהוּא סָבָא דְּנָחַת עִם בְּנוֹי בְּגָלוּתָא, וְסָבִיל עָלֵיהּ גָּלוּתָא, וְאָעִיל לִבְנוֹי בְּגָלוּתָא, הוּא מַמָּשׁ חָמָא, כָּל אִינּוּן נוּקְמִין, וְכָל גְּבוּרָאן, דְּעָבַד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמִצְרַיִם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ׳. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, סָלִיק קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַאי סָבָא, וְאֲמַר לֵיהּ, קוּם חָמֵי בְּנָיךְ דְּנָפְקִין מִגּוֹ עַמָּא תַּקִּיפָא. קוּם חָמֵי גְּבוּרָן דַּעֲבָדִית, בְּגִין בְּנָיךְ בְּמִצְרַיִם.

תרגום

דָּבָר אַחֵר ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה וְגוֹ'׳ (שמות יד, לא) - פָּסוּק זֶה אֵין רֹאשׁוֹ סוֹפוֹ, וְאֵין סוֹפוֹ רֹאשׁוֹ. בַּתְּחִלָּה וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ ׳וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת׳ ה' - אֶלָּא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אוֹתוֹ זָקֵן שֶׁיָּרַד עִם בָּנָיו לַגָּלוּת וְסָבַל עָלָיו אֶת הַגָּלוּת וְהִכְנִיס אֶת בָּנָיו לַגָּלוּת, הוּא רָאָה מַמָּשׁ אֶת כָּל אוֹתָן נְקָמוֹת וּגְבוּרוֹת שֶׁעָשָׂה הקב"ה בַּמִּצְרִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל, יִשְׂרָאֵל מַמָּשׁ. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, הֶעֱלָה הקב"ה אֶת אוֹתוֹ זָקֵן וְאָמַר לוֹ, קוּם תִּרְאֶה אֶת בָּנֶיךְ יוֹצְאִים מִתּוֹךְ עַם חָזָק. קוּם תִּרְאֶה אֶת הַגְּבוּרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי בִּשְׁבִיל בָּנֶיךְ בַּמִּצְרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: דבר אחר ׳וירא ישראל את היד הגדולה וגו'׳, האי קרא לאו רישיה סיפיה, ולאו סיפיה רישיה. בקדמיתא וירא ישראל, ובתר ׳וייראו העם את׳ יהו"ה. אלא אמר רבי יהודה, ההוא סבא דנחת עם בנוי בגלותא, וסביל עליה גלותא, ואעיל לבנוי בגלותא, הוא ממש חמא, כל אינון נוקמין, וכל גבוראן, דעבד קודשא בריך הוא במצרים, הדא הוא דכתיב ׳וירא ישראל, ישראל ממש׳. ואמר רבי יהודה, סליק קודשא בריך הוא להאי סבא, ואמר ליה, קום חמי בניך דנפקין מגו עמא תקיפא. קום חמי גבורן דעבדית, בגין בניך במצרים.

התרגום: דבר אחר ׳וירא ישראל את היד הגדלה וגו'׳ (שמות יד, לא) - פסוק זה אין ראשו סופו, ואין סופו ראשו. בתחלה וירא ישראל, ואחר כך ׳וייראו העם את׳ ה' - אלא אמר רבי יהודה, אותו זקן שירד עם בניו לגלות וסבל עליו את הגלות והכניס את בניו לגלות, הוא ראה ממש את כל אותן נקמות וגבורות שעשה הקב"ה במצרים. זהו שכתוב וירא ישראל, ישראל ממש. ואמר רבי יהודה, העלה הקב"ה את אותו זקן ואמר לו, קום תראה את בניך יוצאים מתוך עם חזק. קום תראה את הגבורות שעשיתי בשביל בניך במצרים.

מן המפרשים

הסולם: דבר אחר וירא וגו': פירוש אחר, על וירא ישראל את היד הגדולה וגו'. מקרא זה אין ראשו קשור לסופו ואין סופו קשור לראשו, שמתחילה כתוב וירא ישראל את היד הגדולה ואח"כ וייראו העם את ה'. וכי וירא ישראל הוא סיבה אל וייראו העם את ה',…

מקדש מלך, פירוש הרמ"ז: דנחת עם בנוי בגלותא כדי לעוזרם לעשות הבירורין וסביל עליה גלותא שירד שם על מנת לסבול הגלות גם שלא היה לו כן כי אדרבה ויחי יעקב בארץ מצרים מ"מ הוא ירד אדעתא לסבול גלות אע"פ שכבר עשה את שלו בק"ל שנים כמ"ש ק"ל שנה מעט ורעים: ואעיל…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: