זכות האבות ודוד המלך - מרכבה לגאולת ישראל תמיד
בשלח · ׳וירא ישראל את היד הגדולה׳ - זכות האבות וחיזוק לב פרעה · מאמר 14 · פיסקה 15 · דף נג ע"ב
לשון הזוהר
רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳וַיּוֹצִיאֲךָ בְּפָנָיו׳: דָּא יַעֲקֹב. בְּכֹחוֹ: דָּא יִצְחָק. הַגָּדוֹל: דָּא אַבְרָהָם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֵן בְּגִינֵיהוֹן דַּאֲבָהָתָא, אִזְדָּמַן פּוּרְקָנָא תָּדִיר לְיִשְׂרָאֵל, דִּכְתִּיב ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכּוֹר וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר׳ (ויקרא כו, מב) - אֲבָהָתָא תִּינַח, מַהוּ ׳וְהָאָרֶץ אֶזְכּוֹר׳. אֶלָּא, לְאַכְלְלָא עִמְּהוֹן דָּוִד מַלְכָּא, דְּאִיהוּ רְתִיכָא בַּאֲבָהָתָא וְאִינּוּן מִתְעָרִין פּוּרְקָנָא תָּדִיר לְיִשְׂרָאֵל.
תרגום
רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, ׳וַיּוֹצִאֲךְ בְּפָנָיו׳ - זֶה יַעֲקֹב. בְּכֹחוֹ - זֶה יִצְחָק. הַגָּדֹל - זֶה אַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְכֵן בִּשְׁבִיל הָאָבוֹת מִזְדַּמֶּנֶת תָּמִיד גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּתוּב ׳וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׳ (ויקרא כו, מב) - הָאָבוֹת מֵילָא, אֲבָל מַה זֶּה ׳וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר׳? אֶלָּא לְהַכְלִיל עִמָּם אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא מֶרְכָּבָה עִם הָאָבוֹת, וְהֵם מְעוֹרְרִים תָּמִיד גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי אלעזר אמר, ׳ויוציאך בפניו׳: דא יעקב. בכחו: דא יצחק. הגדול: דא אברהם. אמר רבי שמעון, וכן בגיניהון דאבהתא, אזדמן פורקנא תדיר לישראל, דכתיב ׳וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור׳ (ויקרא כו, מב) - אבהתא תינח, מהו ׳והארץ אזכור׳. אלא, לאכללא עמהון דוד מלכא, דאיהו רתיכא באבהתא ואינון מתערין פורקנא תדיר לישראל.
התרגום: רבי אלעזר אמר, ׳ויוצאך בפניו׳ - זה יעקב. בכחו - זה יצחק. הגדל - זה אברהם. אמר רבי שמעון, וכן בשביל האבות מזדמנת תמיד גאלה לישראל, שכתוב ׳וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׳ (ויקרא כו, מב) - האבות מילא, אבל מה זה ׳והארץ אזכר׳? אלא להכליל עמם את דוד המלך, שהוא מרכבה עם האבות, והם מעוררים תמיד גאלה לישראל.
מן המפרשים
אור החמה: ור' אלעזר וגומר בפניו דא יעקב שהם עיקר פנים בת"ת שהוא מראה כל הספי'. וכוונת ר' אבא ור' אלעזר ור"ש הוא שהספי' העליונות פעלו ענין הגאולה והיו מזדמנים בהם האבות בסוד נשמתם. הרמ"ק זלה"ה:
זוהר הרקיע: ◆ דף נ"ג ע"ב) הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים והנה ב' שמות יש לפרסה זו והם הב' מרגלאין הנז' כאן והוא שם אהי"ה שהוא הארת אמא המקננא בכורסייא והיא המרגלא עילאה דלית בה גוון והנה בכל מקום שבאו אורות אמא באים אורות אבא בתוכם…
הסולם: ר' אלעזר אמר וכו': רא"א, ויוציאך בפניו, זהו יעקב. בכחו, זהו יצחק. הגדול, זהו אברהם. אר"ש וכן בשביל האבות מזדמן תמיד גאולה לישראל. שכתוב, וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור . שואל, האבות…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: