ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 13: שם שבעים ושנים חקוק במרכבת האבות - קריעת ים סוף התלויה בעתיק › פיסקה 11 (נב ע"א)

עיטור האבות באחד - ארבעים ושמונה תבות עיקר השרשים

בשלח · שם שבעים ושנים חקוק במרכבת האבות - קריעת ים סוף התלויה בעתיק · מאמר 13 · פיסקה 11 · דף נב ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי הוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עִטּוּרָא דַּאֲבָהָן, דְּמִתְעַטְרָא בְּגִלּוּפַיְיהוּ, בְּחִבּוּרָא כַּחֲדָא. שְׁלִימוּ דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. וְאִתְכְּלִיל בְּאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא תֵּיבוּתָא, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְעִקָרָא דְּשָׁרָשִׁין.

תרגום

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, עִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁמִּתְעַטֵּר בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶם בְּחִבּוּר כְּאֶחָד. שְׁלֵמוּת הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. וְנִכְלָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵבוֹת, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְעִקַּר הַשָּׁרָשִׁים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, האי הוא שמא קדישא, עטורא דאבהן, דמתעטרא בגלופייהו, בחבורא כחדא. שלימו דרתיכא קדישא. ואתכליל בארבעין ותמניא תיבותא, דאיהו שלימו דכלא, ועקרא דשרשין.

התרגום: אמר רבי שמעון, זהו השם הקדוש, עטור של האבות שמתעטר בחקיקותיהם בחבור כאחד. שלמות המרכבה הקדושה. ונכלל בארבעים ושמונה תבות, שהוא שלמות הכל ועקר השרשים.

מן המפרשים

יהל אור: אמר ר"ש האי הוא כו' בארבעין ותמניא כו'. מ"ח תיבין בג' אלו הפסוקים כמ"ש במ"א שחשיב "אל זה" לשנים (פי' כי כל התיבות שהן במקף נחשבין לאחד חוץ מתיבת אל זה חושב הזוהר לשנים. הרד"ל והרמ"ש)., לא כמ"ש בספרים שלנו. והן ט"ו י"ז ט"ז. וכן…

אור החמה: א"ר שמעון האי הוא שמא קדישא עטורא דאבהן דמתעטרי. ה"ג וכוונתו להכריח סברת ר' יוסי דד' ובכן הם כי שלשתם מתחברין במלכות: וז"ש בחבורא כחדא וגומר באופן שגם ובכן ד' ראוי לאומרו הגם כי כבר הכל במ"ח תיבות לבד כמ"ש והכי ס"ל לר"ש…

אור יקר: שמא קדישא עטורא דאבהן, ומתעטרי בגלופייהו ליל בארבעין רתמניא תיבותא דהוא שלימו דכלא נופא דאילנא אנ״י אל״ף נר״ן יו״ד, רישא דכל ענפי מאי עטורא דא דגלופייהו, אם ענפי אילנא וה״ו ור״ הוא העיטור הקודם הוה ליה למימר עטורא דאבהן…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר