שם שבעים ושנים חקוק במרכבת האבות
קריעת ים סוף התלויה בעתיק
התלבשות הצד השני בגבורה - שישים מכות אש
בֹּא רְאֵה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁלְמָה הַלְּבָנָה מֵהַכֹּל, וְיָרְשָׁה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים. צַד אֶחָד הִתְלַבֵּשׁ בַּעֲטָרוֹת הַחֶסֶד הָעֶלְיוֹן בְּשִׁבְעִים חֲקִיקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁל הָאַבָּא הָעֶלְיוֹן שֶׁהֵאִיר לָהּ. הַצַד הַשֵּׁנִי הִתְלַבֵּשׁ בְּרָמְחֵי הַגְּבוּרָ"ה, בְּשִׁשִּׁים מַכּוֹת אֵשׁ, וַעֲשָׂרָה שֶׁלָּהּ שֶׁיָּרְדוּ מִצַּד הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה בְּמִנְהָגִים חֲקוּקִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, בְּהַהִיא שַׁעֲתָא אִשְׁתְּלִים סִיהֲרָא מִכֹּלָּא, וְיָרְתָא שִׁבְעִין וּתְרֵין שְׁמָהָן קַדִּישִׁין, בִּתְלַת סִטְרִין. סִטְרָא חֲדָא אִתְלַבְּשָׁא בְּעִטְרוֹי דְּחֶסֶד עִלָּאָה, בְּשִׁבְעִין גְּלִיפִין דִּנְהִירוּ דְּאַבָּא עִלָּאָה, דְּאַנְהִיר לָהּ. סִטְרָא תִּנְיָינָא, אִתְלַבְּשַׁת בְּרוֹמְחֵי דִּגְבוּרָ"ה, בְּשִׁתִין פּוּלְסֵי דְּנוּרָא, וַעֲשָׂרָה דִּילָהּ דִּנְחַתוּ מִסִּטְרָא דְּאִמָא עִלָּאָה בְּנִימוּסֵי גְּלִיפִין.
התלבשות התפארת - הבן כולל צד החסד והגבורה
צַד שְׁלִישִׁי הִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי אַרְגָּמָן שֶׁלּוֹבֵשׁ הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן הַקָּדוֹשׁ, שֶׁנִּקְרָאִים תִּפְאֶרֶ"ת, שֶׁיּוֹרֵשׁ הַבֵּן הַקָּדוֹשׁ בְּשִׁבְעִים עֲטָרוֹת עֶלְיוֹנוֹת מִצַּד שֶׁל הָאָב וְהָאֵם, וְהוּא כּוֹלֵל אֶת הַצַּד הַזֶּה וְהַצַּד הַזֶּה.
בלשון הזוהר
סִטְרָא תְּלַתָאֵי, אִתְלַבְּשַׁת בִּלְבוּשֵׁי אַרְגְוָנָא, דְּלָבִישׁ מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, דְּאִקְרוּן תִּפְאֶרֶ"ת, דְּיָרִית בְּרָא קַדִּישָׁא, בְּשִׁבְעִין עִטְרִין עִלָּאִין, מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִמָא, וְהוּא כָּלִיל לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא.
שבעים ושנים עדים סופרים וגוונים - לפי שלושת הצדדים
(ס"א: וּשְׁתֵּי עֲטָרוֹת מִצַּד שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא, וְהֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת.) וְשָׁנִינוּ, מִצַּד הַחֶסֶ"ד שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם עֵדִים. מִצַּד הַגְּבוּרָה שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם סוֹפְרִים. מִצַּד הַתִּפְאֶרֶת שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם גְּוָנִים לְהִתְפָּאֵר. וּבְמָקוֹם זֶה נֶחְקַק אֶחָד בְּאֶחָד, וְהִתְעַלָּה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, סוֹד הַמֶּרְכָּבָה, וְכָאן נֶחְקְקוּ הָאָבוֹת לְהִתְחַבֵּר בְּאֶחָד, וְהוּא הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקוּק בְּאוֹתִיּוֹתָיו. צֵרוּף הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת, רְשׁוּמוֹת כְּסִדְרָן בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִמְצְאוּ בְּחֶסֶ"ד, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יָשָׁר בְּסִדּוּר מְתֻקָּן. אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת רְשׁוּמוֹת בְּגִלְגּוּל לְמַפְרֵעַ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁנִיּוֹת נִמְצָאוֹת בִּגְבוּרָה (ס"א: מִגְּבוּרָה), לְגַלּוֹת דִּינִים וּכְלֵי זַיִן שֶׁבָּאִים מִצַּד הַשְּׂמֹאל.
בלשון הזוהר
(ס"א: וּתְרֵין עִטְרִין מִסִּטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָא, וְאִינוּן שִׁבְעִין וּתְרֵין שְׁמָהָן.) וְתָנֵינָן מִסִּטְרָא דְּחֶסֶ"ד שִׁבְעִין וּתְרֵין סָהֲדִין. מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָא שִׁבְעִין וּתְרֵין סוֹפְרִין. מִסִּטְרָא דְּת"ת שִׁבְעִין וּתְרֵין גַּוְונִין לְאִתְפָּאַרָא. וּבְהַאי אֲתָר, אִתְגְּלִיף חַד בְּחַד, וְאִסְתְּלִיק שְׁמָא קַדִּישָׁא, רָזָא דִּרְתִּיכָא, וְהָכָא אִתְגְּלִיפוּ אֲבָהָתָא, לְאִתְחַבְּרָא בְּחַד, וְהוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא בְּאַתווֹי. צֵרוּפָא דְּאַתְוָון אִלֵּין, אַתְוָון קַדְמָאֵי, רְשִׁימִין כְּסִדְרָן בְּאֹרַח מֵישָׁר, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אַתְוָון קַדְמָאֵי אִשְׁתְּכָחוּ בְּחֶסֶ"ד, לְמֵהַךְ בְּאֹרַח מֵישָׁר, בְּסִדּוּרָא מִתְתְּקָן. אַתְוָון תִּנְיָינֵי, רְשִׁימִין בְּגִלְגּוּלָא לְמַפְרֵעַ, בְּגִין דְּכֻלְּהוּ אַתְוָון תִּנְיָינֵי, מִשְׁתַּכְחוּ בִּגְבוּרָה (ס"א: מגבורה), לְגַלָּאָה דִּינִין וְּזִינִין דְּאַתְיָין מִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלָא.
אותיות שלישיות - חיבור הצדדים בעטרות המלך
אוֹתִיּוֹת שְׁלִישִׁיּוֹת הֵן אוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת, לְהַרְאוֹת גְּוָנִים, לְהִתְעַטֵּר בַּמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וְהַכֹּל מִתְחַבְּרִים וְנִקְשָׁרִים בּוֹ, וְהוּא מִתְעַטֵּר בְּעַטְרוֹתָיו בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וְרוֹשֵׁם אֶת הַצַּד הַזֶּה וְאֶת הַצַּד הַזֶּה, כְּמוֹ מֶלֶךְ שֶׁמִּתְעַטֵּר בַּכֹּל.
בלשון הזוהר
אַתְוָון תְּלִיתָאֵי, אִינּוּן אַתְוָון רְשִׁימָן, לְאַחֲזָאָה גַּוְונִין, לְאִתְעַטְּרָא בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְכֹלָּא בֵּיהּ מִתְחַבְּרָן וּמִתְקַשְּׁרָן, וְהוּא אִתְעַטָּר בְּעִטְּרוֹי בְּאֹרַח מֵישָׁר, וְרָשִׁים לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, כְּמַלְכָּא דְּאִתְעַטָּר בְּכֹלָּא.
הבריח התיכון - ישור שני הצדדים בשם הקדוש
כָּאן נִרְשָׁם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקוּק בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם תֵּבוֹת שֶׁמִּתְעַטְּרוֹת בָּאָבוֹת, הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה. וְאִם תֹּאמַר, מָה הַטַּעַם אֵינָן כְּתוּבוֹת הָאוֹתִיּוֹת הַשְּׁלִישִׁיּוֹת הַלָּלוּ, מֵהֶם בְּסֵדֶר יָשָׁר כְּסִדְרָם, וּמֵהֶם לְמַפְרֵעַ, לְיַשֵּׁר אֶת הַצַּד הַזֶּה וְאֶת הַצַּד הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳ (תהילים צט, ד) - הקב"ה עוֹשֶׂה מֵישָׁרִים לִשְׁנֵי הַצְּדָדִים. וְכָתוּב ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים וְגוֹ'׳ (שמות כו, כח) - זֶה הקב"ה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, זֶה יַעֲקֹב, וְהַכֹּל אֶחָד.
בלשון הזוהר
הָכָא אִתְרְשִׁים שְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא בְּע"ב תֵּיבִין, דְּמִתְעַטְּרֵי בַּאֲבָהָתָא, רְתִיכָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא, הָנֵי אַתְוָון תְּלִיתָאֵי, מַאי טַעְמָא לָאו אִינּוּן כְּתִיבִין, מִנְּהוֹן בְּאֹרַח מֵישָׁר כְּסִדּוּרָן, וּמִנְהוֹן לְמַפְרֵעַ, לְיַשְּׁרָא לְהַאי סִטְרָא, וּלְהַאי סִטְרָא, דְּהָא תָּנֵינָן, ׳אַתָּה כּוֹנַנְתָּ מֵישָׁרִים׳ (תהילים צט, ד) - קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד מֵישָׁרִים לִתְרֵי סִטְרֵי. וּכְתִיב ׳וְהַבְּרִיחַ הַתִּיכוֹן בְּתוֹךְ הַקְּרָשִׁים וְגוֹ'׳ (שמות כו, כח) - דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. רִבִּי יִצְחָק אָמַר, דָּא יַעֲקֹב, וְכֹלָּא חַד.
שלמות המלך הנסתרת בדין - הצורך להישמר
אֶלָּא לְמַלְכָּא דְּאִיהוּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, דַּעְתֵּיהּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, מָה אָרְחֵיהּ דְּהַהוּא מַלְכָּא. אַנְפּוֹי נְהִירִין כְּשִׁמְשָׁא תָּדִיר, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים. וְכַד דָּאִין, דָּאִין לְטָב וְדָאִין לְבִישׁ. וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. מַאן דְּאִיהוּ טִפְּשָׁא, חָמֵי אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא נְהִירִין וְחַיְּיכָן, וְלָא אִסִתְּמַר מִינֵּיהּ. וּמַאן דְּאִיהוּ חַכִּימָא, אַף עַל גַּב דְּחָמֵי אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא נְהִירִין, אָמַר הַמֶּלֶךְ וַדַּאי הוּא שָׁלֵם, שָׁלֵם מֵהַכֹּל, שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ, אֲנִי רוֹאֶה שֶׁבְּאוֹתוֹ הָאוֹר הַדִּין יוֹשֵׁב וְנִתְכַּסֶּה, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא נִרְאֶה, שֶׁאִם לֹא כָּךְ, לֹא יִהְיֶה מֶלֶךְ שָׁלֵם, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר.
בלשון הזוהר
אֶלָּא לְמַלְכָּא דְּאִיהוּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, דַּעְתֵּיהּ שְׁלִים מִכֹּלָּא, מָה אָרְחֵיהּ דְּהַהוּא מַלְכָּא. אַנְפּוֹי נְהִירִין כְּשִׁמְשָׁא תָּדִיר, בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים. וְכַד דָּאִין, דָּאִין לְטָב וְדָאִין לְבִישׁ. וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִינֵּיהּ. מַאן דְּאִיהוּ טִפְּשָׁא, חָמֵי אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא נְהִירִין וְחַיְּיכָן, וְלָא אִסִתְּמַר מִינֵּיהּ. וּמַאן דְּאִיהוּ חַכִּימָא, אַף עַל גַּב דְּחָמֵי אַנְפּוֹי דְּמַלְכָּא נְהִירִין, אָמַר מַלְכָּא וַדַּאי שְׁלִים הוּא, שְׁלִים הוּא מִכֹּלָּא, דַּעְתֵּיהּ שְׁלִים, אֲנָא חָמֵי דִּבְהַהוּא נְהִירוּ, דִּינָא יָתִיב וְאִתְכַּסְיָא, אַף עַל גַּב דְּלָא אִתְחַזְיָא, דְּאִי לָאו הָכִי, לָא יְהֵא מַלְכָּא שְׁלִים, וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִסְתַּמְּרָא.
שלמות הקב"ה בפנים מאירות - הדין המכוסה בתוכו
כָּךָ הקב"ה שָׁלֵם תָּמִיד בְּגָוֶן זֶה וּבְגָוֶן זֶה, אֲבָל לֹא נִרְאֶה, אֶלָּא בְּפָנִים מְאִירוֹת. וְלָכֵן אוֹתָם רְשָׁעִים הַטִּפְּשִׁים לֹא נִשְׁמָרִים מִמֶּנּוּ. אוֹתָם חֲכָמִים צַדִּיקִים אוֹמְרִים: מֶלֶךְ שָׁלֵם הוּא. אַף עַל פִּי שֶׁפָּנָיו נִרְאִים מְאִירוֹת, הַדִּין מְכֻסֶּה בְתוֹכוֹ, וְלָכֵן צָרִיךְ לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
כַּךָ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלִים תָּדִיר בְּהַאי גַּוְונָא וּבְהַאי גַּוְונָא, אֲבָל לָא אִתְחַזְיָא, אֶלָּא בִּנְהִירוּ דְּאַפִּין. וּבְגִין כַּךְ, אִינּוּן טִפְּשִׁין חַיָּיבִין לָא אִסְתַּמְּרָן מִנֵּיהּ. אִינּוּן חַכִּימִין זַכָּאִין, אַמְרִין, מַלְכָּא שְׁלִים הוּא, אַף עַל גַּב בָּעֵי לְאִסְתַּמְּרָא מִנֵּיהּ.
׳אני ה' לא שניתי׳ - שני הגוונים נכללים כאחד
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מִכָּאן ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - לֹא דִלַּגְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר, בִּי נִכְלָל הַכֹּל. שְׁנֵי הַגְּוָנִים הַלָּלוּ נִכְלְלוּ בִי. מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל נִרְאֶה בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וְאַף עַל גַּב שֶׁהָאוֹתִיּוֹת אֲחוּזוֹת לְצַד זֶה וּלְצַד זֶה, הֵן כְּתוּבוֹת כְּסִדְרָן.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, מֵהָכָא, ׳אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי׳ (מלאכי ג, ו) - לָא דָּלִיגְנָא לַאֲתָר אַחֲרָא, בִּי אִתְכְּלִיל כֹּלָּא. הָנִי תְּרֵי גַּוְונֵי בִּי אִתְּכְּלִילָן, בְּגִין כַּךְ כֹּלָּא בְּאֹרַח מֵישָׁר אִתְחַזְיָא, וְאַף עַל גַּב דְּאַתְוָון אֲחִידָן לְהַאי סִטְרָא וּלְהַאי סִטְרָא, כְּסִדְרָן כְּתִיבִין.
עטרת האבות - מסעי המטרוניתא בשלמות הכתרים
׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׳ (שמות יד, יט) - עַד כָּאן צַד אֶחָד, חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּנִי, בֹּא רְאֵה הַסּוֹד הַזֶּה. כְּשֶׁעַתִּיקָא קַדִּישָׁא מֵאִיר לַמֶּלֶךְ, מֵאִיר לוֹ (ס"א: מְעַטֵּר אוֹתוֹ ומוריש לוֹ בכתרים וכו) וּמְעַטֵּר אוֹתוֹ בִּכְתָרִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. כְּשֶׁמַּגִּיעִים אֵלָיו, מִתְעַטְּרִים הָאָבוֹת. וּבְשָׁעָה שֶׁהָאָבוֹת מִתְעַטְּרִים, אָז הוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל. אָז הַמַּטְרוֹנִיתָא נוֹסַעַת בְּמַסָּעֶיהָ (בְּאוֹתָהּ) (נ"א: בשלטון בָּזֶה) שְׁלֵמוּת שֶׁל הָאָבוֹת. וּכְשֶׁמִּתְעַטֶּרֶת מִכֻּלָּם, אָז מִתְבָּרֶכֶת, וּרְשׁוּת שֶׁל הַכֹּל בְּיָדֶיהָ.
בלשון הזוהר
׳וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהוֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמוֹד מֵאַחֲרֵיהֶם׳ (שמות יד, יט) - עַד כָּאן סִטְרָא חַד, חֶסֶד לְאַבְרָהָם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, אֶלְעָזָר בְּרִי, תָּא חֲזֵי רָזָא דָּא. כַּד עַתִּיקָא קַדִּישָׁא אַנְהִיר לְמַלְכָּא, אַנְהִיר לֵיהּ, (ס"א: עטר ליה ואחסין ליה, בכתרין וכו) וְעִטְּרִין לֵיהּ, בְּכִתְרִין קַדִּישִׁין עִלָּאִין, כַּד מָטָאן לְגַבֵּיהּ מִתְעַטְּרֵי אֲבָהָתָא, בְּשַׁעֲתָה דְּמִתְעַטְּרֵי אֲבָהָתָא, כְּדֵין הוּא שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא. כְּדֵין מַטְרוֹנִיתָא, נַטְלָא בְּמַטְלָנָהָא, (בההוא) (נ"א: בשולטנא בההיא) שְׁלִימוּ דַּאֲבָהָתָא. וְכַד מִתְעַטְּרָא מִכֻּלְּהוֹן, כְּדֵין אִתְבָּרְכָא, וּרְשׁוּתָא דְּכֹלָּא בִּידָהָא.
השם הקדוש הסתום במרכבה - עיטור האבות
כְּמוֹ זֶה הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ חָקוּק בְּאוֹתִיּוֹת רְשׁוּמוֹת בַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה הָעֶלְיוֹנָה, עִטּוּר הָאָבוֹת. אָמַר רַבִּי יֵיסָא, מָצָאנוּ בְּסוֹד זֶה בִּתְקִיעַת הַשּׁוֹפָר (ס"א: שֶׁל רַב בְּבָבֶל) שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שָׁלֹשׁ וּבְכֵן וּבְכֵן וּבְכֵן, כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ אֵלֶּה. וְכָךְ הַסֵּדֶר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הַכֹּל נִכְלָל בַּשֵּׁם (נ"א: שָׁלִיחַ) הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וּמִסְתַּיֵּם בּוֹ, נִמְצָא שֶׁשְּׁלֵמוּת הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ בּוֹ.
בלשון הזוהר
כְּגַוונָא דָּא שְׁמָא קַדִּישָׁא גְּלִיפָא בְּאַתווֹי רְשִׁימִין בִּרְתִיכָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא עִטּוּרָא דַּאֲבָהָן. (אמר רבי ייסא, אשכחנא ברזא דא בתקיעותא (ס"א: דרב בבבל) דרב המנונא סבא, תלת ובכן ובכן ובכן, לקבלי הני תלת. וכך הוא סדורא. אמר רבי יוסי, כלא אתכליל בהאי שמא (נ"א: שליחא) קדישא, ואסתיים ביה, אשתכח דשלימו דרתיכא קדישא אית ביה.)
עיטור האבות באחד - ארבעים ושמונה תבות עיקר השרשים
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ, עִטּוּר שֶׁל הָאָבוֹת שֶׁמִּתְעַטֵּר בַּחֲקִיקוֹתֵיהֶם בְּחִבּוּר כְּאֶחָד. שְׁלֵמוּת הַמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה. וְנִכְלָל בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵבוֹת, שֶׁהוּא שְׁלֵמוּת הַכֹּל וְעִקַּר הַשָּׁרָשִׁים.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, הַאי הוּא שְׁמָא קַדִּישָׁא, עִטּוּרָא דַּאֲבָהָן, דְּמִתְעַטְרָא בְּגִלּוּפַיְיהוּ, בְּחִבּוּרָא כַּחֲדָא. שְׁלִימוּ דִּרְתִיכָא קַדִּישָׁא. וְאִתְכְּלִיל בְּאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא תֵּיבוּתָא, דְּאִיהוּ שְׁלִימוּ דְּכֹלָּא, וְעִקָרָא דְּשָׁרָשִׁין.
גוף העץ וראשו - אנ"י ווה"ו בשלושה עולמות
בֹּא רְאֵה, גּוּף הָעֵץ - אֲנִ"י, אָלֶ"ף נוּ"ן יוֹ"ד. רֹאשׁ שֶׁל כָּל עַנְפֵי הָעֵץ - וָה"וּ. וַהֲרֵי הֵעִירוּ הַחֲבֵרִים, כְּלָל שֶׁל עֲנָפִים וְנוֹף וְשֹׁרֶשׁ בְּאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵבוֹת. וַהֲרֵי נִרְשָׁם בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וּבִשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת תַּחְתּוֹנִים.
בלשון הזוהר
תָּא חֲזֵי, גּוּפָא דְּאִילָנָא, אֲנִ"י אָלֶ"ף נוּ"ן יוֹ"ד. רֵישָׁא דְּכָל עַנְפֵי אִילָנָא, וָה"וּ. וְהָא אִתְּעֲרוּ חַבְרַיָּא, כְּלָלָא דַּעֲנָפִין וְנוֹפָא וְשָׁרָשָׁא, בְּאַרְבְּעִין וּתְמַנְיָא תֵּיבִין. וְהָא אִתְרְשִׁים בִּתְלַת עָלְמִין עִלָּאִין, ובג' עָלְמִין תַּתָּאִין.
קדוש קדוש קדוש - כנגד חסד גבורה תפארת בשבעים ושנים
כְּנֶגְדּוֹ - ׳קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת׳ (ישעיה ו, ג). קָדוֹשׁ לְמַעְלָה, קָדוֹשׁ בָּאֶמְצַע, קָדוֹשׁ לְמַטָּה. קָדוֹשׁ חֶסֶד, קָדוֹשׁ גְּבוּרָה, קָדוֹשׁ תִּפְאֶרֶת. וְכֻלָּם נֶחְקְקוּ בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר. בָּרוּךְ הוּא, בָּרוּךְ שְׁמוֹ לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים אָמֵן.
בלשון הזוהר
לָקֳבְלֵיהּ, ׳קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת׳ (ישעיה ו, ג). קָדוֹשׁ לְעֵילָּא. קָדוֹשׁ בְּאֶמְצָעִיתָא. קָדוֹשׁ לְתַתָּא. קָדוֹשׁ חֶסֶד. קָדוֹשׁ גְּבוּרָה. קָדוֹשׁ תִּפְאֶרֶת. וְכֻלְּהוּ בְּשִׁבְעִין וּתְרֵין אִתְגְּלִיפוּ, כְּמָה דְּאִתְּמַר. בְּרִיךְ הוּא, בְּרִיךְ שְׁמֵיהּ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין אָמֵן.
ישראל על הים - ראיית המחנות מכל צד ותפילה מצרה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִים עַל הַיָּם, רָאוּ כַּמָּה אוּכְלוּסִים, כַּמָּה חֲיָלוֹת, וְכַמָּה מַחֲנוֹת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה, וְכֻלָּם בְּכִנּוּס עַל יִשְׂרָאֵל. הִתְחִילוּ בִּתְפִלָּה מִתּוֹךְ צָרָתָם.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, בְּשַׁעֲתָא דְּשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל עַל יַמָּא, חָמוּ לְכַמָּה אֹכְלוֹסִין, לְכַמָּה חַיָּילִין, לְכַמָּה מַשִּׁירְיָין, מֵעֵילָּא וְתַתָּא, וְכֻלְּהוּ בִּכְנוּפְיָא עֲלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל. שָׁרִיאוּ בִּצְלּוֹ מִגּוֹ עָאקוּ דִּלְהוֹן.
צרות ישראל מכל צד - הים מאחור והקטגורים ממעל
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה רָאוּ יִשְׂרָאֵל צָרוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים: הַיָּם בְּגַלָּיו שֶׁעוֹלִים לִפְנֵיהֶם. מֵאֲחוֹרֵיהֶם כָּל אוֹתָם אוּכְלוּסִים, כָּל אוֹתָם מַחֲנוֹת מִצְרַיִם, מֵעֲלֵיהֶם כַּמָּה קָטֵגוֹרִים. הִתְחִילוּ צוֹוְחִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
בלשון הזוהר
בֵּיהּ שַׁעֲתָא, חָמוּ יִשְׂרָאֵל עָאקוּ מִכָּל סִטְרִין, יַמָּא בְּגַלּוֹהִי דְּזַקְפָן קָמַיְיהוּ. בַּתְרַיְיהוּ, כָּל אִינּוּן אֹכְלוֹסִין, כָּל אִינּוּן מַשִּׁירְיָין דְּמִצְרַיִם, לְעֵילָּא עֲלַיְיהוּ כַּמָּה קַטֵיגוֹרִין. שָׁרִיאוּ צַוְוחִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
׳מה תצעק אלי׳ - גילוי עתיקא קדישא והרצון בעולמות
אָז כָּתוּב, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ (שמות יד, טו) - וְשָׁנִינוּ בְּסִפְרָא דִצְנִיעוּתָא, ׳אֵלַי׳ דַּוְקָא, הַכֹּל תָּלוּי בָּעַתִּיק. בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה נִגְלָה עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְנִמְצָא רָצוֹן בְּכָל הָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וְאָז הָאוֹר שֶׁל הַכֹּל הֵאִיר.
בלשון הזוהר
כְּדֵין כְּתִיב, ׳וַיֹּאמֶר יהו"ה אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי׳ - וְתָאנָא בְּסִפְרָא דִּצְנִיעוּתָא, ׳אֵלַי׳ דַּיְיקָא, בְּעַתִּיקָא תַּלְיָא כֹּלָּא. בֵּיהּ שַׁעֲתָא אִתְגְּלֵי עַתִּיקָא קַדִּישָׁא, וְאִשְׁתְּכַח רַעֲוָא בְּכֻלְּהוּ עָלְמִין עִלָּאִין, כְּדֵין נְהִירוּ דְּכֹלָּא, אִתְנְהִיר.
קריעת ים סוף התלויה בעתיק - קושייה לפני הקב"ה
אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָז, כְּשֶׁהַכֹּל הֵאִיר כְּאֶחָד, וְעָשָׂה הַיָּם מִנְהָגִים עֶלְיוֹנִים, וְנִמְסְרוּ בְיָדוֹ עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים. וְלָכֵן קָשֶׁה לִפְנֵי הקב"ה הַכֹּל כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף, וְהַכֹּל כָּךְ פֵּרְשׁוּהָ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקְּרִיעַת יַם סוּף תְּלוּיָה בָּעַתִּיק.
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כְּדֵין, כַּד אִתְנְהִיר כֹּלָּא כַּחֲדָא, וְעָבִיד יַמָּא נִימּוּסִין עִלָּאִין, וְאִתְמְסָרוּ בִּידוֹי עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּבְגִינֵי כַּךְ, קַשְׁיָא קַמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא, כִּקְרִיעַת יָם סוֹף, וְכֹלָּא הָכִי אוּקְמוּהָ. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דִּקְרִיעַת יָם סוּף בְּעַתִּיקָא תַּלְיָיא.
האיילה ברקיע - קול צעקתה ורחמי הקב"ה על העולם
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, יֵשׁ אַיֶּלֶת אַחַת בָּאָרֶץ, והקב"ה עוֹשֶׂה הַרְבֵּה בִּשְׁבִילָהּ. בְּשָׁעָה שֶׁהִיא צוֹוַחַת, הקב"ה שׁוֹמֵעַ אֶת הַצָּרָה שֶׁלָּהּ וּמְקַבֵּל קוֹלָהּ. וּכְשֶׁהָעוֹלָם צָרִיךְ רַחֲמִים לְמַיִם, הִיא נוֹתֶנֶת קוֹלוֹת, והקב"ה שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלָהּ, וְאָז חָס עַל הָעוֹלָם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם׳ (תהלים מב, ב).
בלשון הזוהר
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, חַד אַיַּילְתָּא אִית בְּאַרְעָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד סַגְיָא בְּגִינָהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּהִיא צוֹוַחַת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁמַע עָאקוּ דִּילָהּ, וְקָבִּיל קַלָהּ. וְכַד אִצְטְרִיךְ עָלְמָא לְרַחֲמֵי לְמַיָּיא, הִיא יָהָבַת קָלִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁמַע קַלָהּ, וּכְדֵין חַיִּיס עַל עָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, ׳כְּאַיָּל תַּעֲרוֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם׳ (תהילים מב, ב).
לידת האיילה - הנחש הפותח בשעת צרתה
וּכְשֶׁרוֹצָה לְהוֹלִיד, הִיא סְתוּמָה מִכָּל הַצְּדָדִים, וְאָז בָּאָה וְשָׂמָה רֹאשָׁהּ בֵּין בִּרְכֶּיהָ, וְצוֹוַחַת וּמְרִימָה קוֹלוֹת, והקב"ה חָס עָלֶיהָ, וּמְזַמֵּן כְּנֶגְדָּהּ נָחָשׁ אֶחָד, וְנוֹשֵׁךְ בְּעֶרְוָתָהּ, וּפוֹתֵחַ אוֹתָהּ וְקוֹרֵעַ לָהּ אוֹתוֹ מָקוֹם, וּמוֹלִידָה מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, בַּדָּבָר הַזֶּה אַל תִּשְׁאַל וְאַל תְּנַסֶּה אֶת יהו"ה, וְכָךְ דַּוְקָא.
בלשון הזוהר
וְכַד בַּעְיָא לְאוֹלָדָא, הִיא סְתִימָא מִכָּל סִטְרִין, כְּדֵין אַתְיָיא וְשַׁוִּיאַת רֵישָׁא בֵּין בִּרְכָּהָא, וְצוֹוַחַת וְרָמַת קַלִין, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא חַיִּיס עָלָּה, וְזַמִּין לְקַבְּלָהּ חַד נָחָשׁ, וְנָשִׁיךְ בְּעַרְיָיתָא דִּילָהּ, וּפָתַח לָהּ, וְקָרַע לָהּ הַהוּא אֲתָר, וְאוֹלִידַת מִיָּד. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּהַאי מִלָּה, לָא תִּשְׁאַל וְלָא תְּנַסֶּה אֶת יהו"ה, וְהָכִי דַּיְיקָא.
השר הממונה על מצרים - מיתתו בהעברתו מן השלטון
׳וַיּוֹשַׁע יהו"ה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יד, ל). וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת. מפני מה אמר לשון יחיד 'מת', אלא שבאותה שעה ראו ישראל את ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת׳ - אוֹתוֹ שַׁלִּיט מְמֻנֶּה עַל הַמִּצְרִים, הֶרְאָה לָהֶם הקב"ה שֶׁהֶעֱבִיר אוֹתוֹבאש של בִּנְהַר דִּינוּר, שֶׁנהר דינור הוא שֶׁהָיָה ׳בִּשְׂפַת הַיָּם׳ הַגָּדוֹל. בסוד המלכות וראוהו ׳מֵת׳, מָה הַטַּעַם מֵת? ומה שייכת מיתה אצל המלאכים כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, שֶׁהֶעֱבִירוּ אוֹתוֹ מִשִּׁלְטוֹנוֹ. ונחשב לו כמיתה
בלשון הזוהר
׳וַיּוֹשַׁע יהו"ה בְּיוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'׳ (שמות יד, ל). ׳וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת׳ - הַהוּא שֻׁלְטָנָא מְמָנָא דְּמִצְרָאֵי, אַחְמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאַעְבַּר לֵיהּ, בִּנְהַר דִּינוּר, דְּהֲוָה בִּשְׂפָתָא דְּיַמָּא רַבָּא. ׳מֵת׳, מַאי טַעֲמָא מֵת. כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ, דְּאַעְבְּרוּ לֵיהּ, מֵהַהוּא שֻׁלְטָנוּתָא דִּילֵיהּ.
׳וירא ישראל את היד הגדולה׳
זכות האבות וחיזוק לב פרעה
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.