התרגשות הים - בליעת בני העולם במערות העפר
בשלח · ׳ויסר את אפן מרכבתיו׳ - שבירת שלטון מעלה, ומעשה שושביני כנסת ישראל · מאמר 10 · פיסקה 6 · דף מח ע"ב
לשון הזוהר
וְכַד סָלִיק יַמָּא גַּלְגַּלּוֹי, כֻּלְּהוּ אַרְבִּין סַלְּקִין נַחְתִּין, וְזַעְפָּא אִשְׁתְּכַח, וְרוּחָא תַּקִּיפָא אַזְלָא עָלֵיהּ בִּתְקִיפוּ. וְנוּנֵי יַמָּא מִתְבַּדְּרִין לְכָל סְטַר, אִלֵּין לְמִזְרָח, וְאִלֵּין לְמַעֲרָב, אִלֵּין לַצָּפוֹן, וְאִלֵּין לַדָּרוֹם. וְכָל אִינּוּן בְּנִי עָלְמָא, דְּחָמָאן רְשִׁימָא עָלַיְיהוּ, נַטְלִין לוֹן, וּבַלְעִין לוֹן בְּקַפְטִיִרִי עַפְרָא.
תרגום
וּכְשֶׁמַּעָֹלֶה הַיָּם אֶת גַּלָּיו, כָּל הָאֳנִיּוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת, וְנִמְצָא זַעַף, וְרוּחַ קָשָׁה הוֹלֶכֶת עָלָיו בְּחֹזֶק, וּדְגֵי הַיָּם מִתְפַּזְּרִים לְכָל צַד, אֵלֶּה לַמִּזְרָח וְאֵלֶּה לַמַּעֲרָב, אֵלֶּה לַצָּפוֹן וְאֵלֶּה לַדָּרוֹם. וְכָל אוֹתָם בְּנֵי הָעוֹלָם שֶׁרוֹאִים אֶת הָרֹשֶׁם עֲלֵיהֶם, לוֹקְחִים אוֹתָם וּבוֹלְעִים אוֹתָם בִּמְעָרוֹת הֶעָפָר.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: וכד סליק ימא גלגלוי, כלהו ארבין סלקין נחתין, וזעפא אשתכח, ורוחא תקיפא אזלא עליה בתקיפו. ונוני ימא מתבדרין לכל סטר, אלין למזרח, ואלין למערב, אלין לצפון, ואלין לדרום. וכל אינון בני עלמא, דחמאן רשימא עלייהו, נטלין לון, ובלעין לון בקפטירי עפרא.
התרגום: וכשמעלה הים את גליו, כל האניות עולות ויורדות, ונמצא זעף, ורוח קשה הולכת עליו בחזק, ודגי הים מתפזרים לכל צד, אלה למזרח ואלה למערב, אלה לצפון ואלה לדרום. וכל אותם בני העולם שרואים את הרשם עליהם, לוקחים אותם ובולעים אותם במערות העפר.
מן המפרשים
מקדש מלך: וכד סליק ימא גלגלוי כתב הרב כי שם ב"ן הוא במ' הנקרא ים וסוד גלי הים הם שם ב"ן דאלהים פשוט ומלא ומלא דמלא עכ"ל. וז"ש וכד סליק ימא גלגלוי. כלהו ארביך פי' הנשמות. ונוני ימא פי' המלאכים רשימא עלייהו פי' רושם העונות:
אור החמה: וכל אילין בני עלמא דחמאן רשימא עלייהו דהיינו הרושם שעושין בפניו של חוטא כדי שיהיה [ניכר] לבעלי הדין שיפרעו ממנו כנזכר בפרשת שמיני דף ל"ו ואחרי מות ע"ו. וכל ארבין לא נטלין אחר שיצא רוח חזק' זה. בקפטירי שלשלת בשלשלת ופח יקוש…
אור יקר: אזלא עליה בתקיפו שאוחז הת״ת במלכות ביד שמאל לבד, ובוני ימא שהם כחות הדין.