ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 10: ׳ויסר את אפן מרכבתיו׳ - שבירת שלטון מעלה, ומעשה שושביני כנסת ישראל › פיסקה 13 (מט ע"א)

אופן מרכבתיו בלשון יחיד - כח אחד שכולם נדבקים בו

בשלח · ׳ויסר את אפן מרכבתיו׳ - שבירת שלטון מעלה, ומעשה שושביני כנסת ישראל · מאמר 10 · פיסקה 13 · דף מט ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי דְּהָכִי הוּא, דְּלָא כְּתִיב ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַנִּי מַרְכְּבוֹתָיו׳, אוֹ ׳אוֹפַן מֶרְכַּבְתּוֹ׳, אֶלָּא ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳ - בְּגִין הַאי חֵילָא, דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ מִתְדַבְּקָן בֵּיהּ. (הכי אקרון) וְתוּ, ׳וַיָּסַר אֵת אוֹפַן מַרְכְּבוֹתָיו׳, תָּא חֲזֵי, (׳ויסר את אופן מרכבותיו׳) זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ, לְאִתְדַּבְּקָא בְּהוּ, וּלְמֶהֱוֵי לְהוּ חוּלָק, וּלְמֶהוֵי אִינּוּן חוּלָקֵיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, ׳וּבוֹ תִדְבָּקוּן׳ (דברים יג, ה). וּכְתִיב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶם׳ (דברים ד, ד), בַּיהו"ה מַמָּשׁ. וּכְתִיב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ׳ (תהילים קלה, ד) - וּכְתִיב ׳כִּי חֵלֶק יהו"ה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - דְּאַפִּיק לוֹן מִזַּרְעָא קַדִּישָׁא, לְמֶהֱוֵי חוּלָקֵיהּ, וְעַל דָּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה, גְּנִיזָא תְּרֵי אַלְפִין שְׁנִין, עַד לָא יִתְבְּרֵי עָלְמָא, וְהָא אִתְּמַר. וּבְגִין רְחִימוּתָא דִּילֵיהּ יָהֲבָא לְיִשְׂרָאֵל, לְמֵהַךְ אֲבַתְרָהּ, וּלְאִתְדַּבְּקָא בָּהּ.

תרגום

בֹּא וּרְאֶה שֶׁכָּךְ הוּא, שֶׁלֹּא כָתוּב ׳וַיָּסַר אֵת׳ (שמות יד, כה) אוֹפַנֵּי מַרְכְּבוֹתָיו, אוֹ אוֹפַן מֶרְכַּבְתּוֹ, אֶלָּא ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ - מִשּׁוּם כֹּחַ זֶה שֶׁכֻּלָּם הָיוּ נִדְבָּקִים בּוֹ. וְעוֹד ׳וַיָּסַר אֵת אֹפַן מַרְכְּבֹתָיו׳ (שמות יד, כה) - בֹּא רְאֵה, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שהקב"ה הִתְרַצָּה בָהֶם לְהִדָּבֵק בָּהֶם וְלִהְיוֹת לָהֶם חֵלֶק, וְשֶׁהֵם יִהְיוּ חֶלְקוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וּבוֹ תִדְבָּקוּן׳ (דברים יג). וְכָתוּב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם׳ (שם ד). בַּה' מַמָּשׁ. וְכָתוּב ׳כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ׳ (תהלים קלה, ד) - וְכָתוּב ׳כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ׳ (דברים לב, ט) - שֶׁהוֹצִיא אוֹתָם מִזֶּרַע קָדוֹשׁ לִהְיוֹת חֶלְקוֹ, וְעַל זֶה נָתַן לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה גְּנוּזָה אַלְפַּיִם שָׁנִים עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, וַהֲרֵי זֶה נֶאֱמַר. וּמִשּׁוּם אַהֲבָתוֹ נָתַן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל לָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ וְלִדְבֹּק בָּהּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי דהכי הוא, דלא כתיב ׳ויסר את אופני מרכבותיו׳, או ׳אופן מרכבתו׳, אלא ׳ויסר את אופן מרכבותיו׳ - בגין האי חילא, דכלהו הוו מתדבקן ביה. (הכי אקרון) ותו, ׳ויסר את אופן מרכבותיו׳, תא חזי, (׳ויסר את אופן מרכבותיו׳) זכאה חולקיהון דישראל, דקודשא בריך הוא אתרעי בהו, לאתדבקא בהו, ולמהוי להו חולק, ולמהוי אינון חולקיה. הדא הוא דכתיב, ׳ובו תדבקון׳ (דברים יג, ה). וכתיב ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכם׳ (דברים ד, ד), ביהו"ה ממש. וכתיב ׳כי יעקב בחר לו יה׳ (תהילים קלה, ד) - וכתיב ׳כי חלק יהו"ה עמו יעקב חבל נחלתו׳ (דברים לב, ט) - דאפיק לון מזרעא קדישא, למהוי חולקיה, ועל דא יהב לון אורייתא קדישא עלאה, גניזא תרי אלפין שנין, עד לא יתברי עלמא, והא אתמר. ובגין רחימותא דיליה יהבא לישראל, למהך אבתרה, ולאתדבקא בה.

התרגום: בא וראה שכך הוא, שלא כתוב ׳ויסר את׳ (שמות יד, כה) אופני מרכבותיו, או אופן מרכבתו, אלא ׳ויסר את אפן מרכבתיו׳ - משום כח זה שכלם היו נדבקים בו. ועוד ׳ויסר את אפן מרכבתיו׳ (שמות יד, כה) - בא ראה, אשרי חלקם של ישראל שהקב"ה התרצה בהם להדבק בהם ולהיות להם חלק, ושהם יהיו חלקו. זהו שכתוב ׳ובו תדבקון׳ (דברים יג). וכתוב ׳ואתם הדבקים בה' אלהיכם׳ (שם ד). בה' ממש. וכתוב ׳כי יעקב בחר לו יה׳ (תהלים קלה, ד) - וכתוב ׳כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו׳ (דברים לב, ט) - שהוציא אותם מזרע קדוש להיות חלקו, ועל זה נתן להם תורה קדושה עליונה גנוזה אלפים שנים עד שלא נברא העולם, והרי זה נאמר. ומשום אהבתו נתן אותה לישראל ללכת אחריה ולדבק בה.

מן המפרשים

מקדש מלך: ובג"כ ויסר את אפ"ן נ"ב אפ"ן גי' סמאל וזה פי' ב' כי לפירו' ראשון אפן קצץ רגלי נחש. תו ת"ח ויסר את אופן זה פי' ג' שמפרש אופן היא השכינה כדמסיק בסמוך: הה"ד ובו תדבק לפי שאמר לעיל ג' ענינים הביא ראיה לכל אחד מהפסוק נגד מ"ש אתרעי…

הסולם: ת"ח דהכי הוא וכו': בוא וראה שכן הוא, כי לא כתוב, ויסר את אופני מרכבותיו, או אופן מרכבתו, דהיינו או שניהם בלשון רבים או שניהם בלשון יחיד. אלא כתוב ויסר את אופן מרכבותיו, שאופן הוא בלשון יחיד, ומרכבותיו בלשון רבים, והוא משום…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: