גדולת האישה השונמית - שמחתה באורח לעומת שאר הנשים
בשלח · ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם · מאמר 1 · פיסקה 3 · דף מד ע"א
לשון הזוהר
וְתוּ, ׳וְשָׁם אִשָּׁה גְּדוֹלָה׳ - גְּדוֹלָה עַל כָּל שְׁאַר נְשֵׁי עָלְמָא. דְּהָא שְׁאַר נְשֵׁי עָלְמָא, כַּד חָמָאן אוּשְׁפִּיזָא בְּבֵיתָא, מִצְטַעֲרָן בֵּיהּ, וְדָחֲקָן בֵּיהּ כָּל שֶׁכֵּן לְאַפָּקָא עָלֵיהּ מָמוֹנָא, וְהִיא חֲדַת בֵּיהּ בְּאוּשְׁפִּיזָא, וּלְאַפָּקָא עָלֵיהּ מָמוֹנָא, כָּל שֶׁכֵּן כֵּיוָן דְּחָמַת לֵיהּ לֶאֱלִישָׁע חַדַת בֵּיהּ לַחֲדָּא. וְעַל דָּא, שְׁבָחָא דְּכֹלָּא דְּאִתְּתָא הִיא, דְּהָא אוּשְׁפִּיזָא דְּבֵיתָא דְּאִתְּתָא הִיא. וּבְגִין כַּךְ ׳וְשָׁם אִשָּׁה גְּדוֹלָה׳, גְּדוֹלָה עַל שְׁאַר נָשִׁין.
תרגום
וְעוֹד, ׳וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה׳ - גְּדוֹלָה עַל כָּל שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם. שֶׁהֲרֵי שְׁאָר נְשׁוֹת הָעוֹלָם, כְּשֶׁרוֹאוֹת אוֹרֵחַ בַּבַּיִת, מִצְטַעֲרוֹת בּוֹ וְדוֹחֲקוֹת אוֹתוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן לְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן, וְהִיא שָׂמְחָה בָּאוֹרֵחַ וּלְהוֹצִיא עָלָיו מָמוֹן, כָּל שֶׁכֵּן כֵּיוָן שֶׁרָאֲתָה אֶת אֱלִישָׁע, שָׂמְחָה בּוֹ מְאֹד. וְעַל כֵּן הַשֶּׁבַח שֶׁל הַכֹּל הוּא שֶׁל הָאִשָּׁה, שֶׁהֲרֵי הָאוֹרֵחַ שֶׁל הַבַּיִת הוּא שֶׁל הָאִשָּׁה, וְלָכֵן כָּתוּב ׳וְשָׁם אִשָּׁה גְדוֹלָה׳, גְּדוֹלָה עַל שְׁאָר הַנָּשִׁים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותו, ׳ושם אשה גדולה׳ - גדולה על כל שאר נשי עלמא. דהא שאר נשי עלמא, כד חמאן אושפיזא בביתא, מצטערן ביה, ודחקן ביה כל שכן לאפקא עליה ממונא, והיא חדת ביה באושפיזא, ולאפקא עליה ממונא, כל שכן כיון דחמת ליה לאלישע חדת ביה לחדא. ועל דא, שבחא דכלא דאתתא היא, דהא אושפיזא דביתא דאתתא היא. ובגין כך ׳ושם אשה גדולה׳, גדולה על שאר נשין.
התרגום: ועוד, ׳ושם אשה גדולה׳ - גדולה על כל שאר נשות העולם. שהרי שאר נשות העולם, כשרואות אורח בבית, מצטערות בו ודוחקות אותו, וכל שכן להוציא עליו ממון, והיא שמחה באורח ולהוציא עליו ממון, כל שכן כיון שראתה את אלישע, שמחה בו מאד. ועל כן השבח של הכל הוא של האשה, שהרי האורח של הבית הוא של האשה, ולכן כתוב ׳ושם אשה גדולה׳, גדולה על שאר הנשים.
מן המפרשים
אור החמה: וע"ד שבחא דכולא דאתתא היא דהא וגומר כלומר להאי פירושא אתי שפיר שתל' הגדולה בה ולא בו לפי שענין שימוש האורחים הוא תלוי באשה ולא באיש. ריחא (מעולה) [צ"ל מכוולא וכ"ה בזוהר] וכ"ש כשבא מהדרך מהזיעה ומהזוהמא.
הסולם: ותו, ושם אשה גדולה: ועוד יש לפרש, ושם אשה גדולה, שהיא גדולה על כל שאר נשים שבעולם. כי שאר נשי העולם כשרואים אורח בבית, מצטערות עליו ודוחקות אותו ומכל שכן להוציא עליו כסף, וזו, שמחה באורח, ומוציאה עליו כסף. כל שכן, כיון שראתה…