ממלכת הזוהר › זוהר › בשלח › מאמר 1: ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם › פיסקה 24 (מה ע"א)

טעם המוות ביציאת מצרים - ריפוי בריחות הדרכים וקול התשבחות

בשלח · ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם · מאמר 1 · פיסקה 24 · דף מה ע"א

לשון הזוהר

בַּר נָשׁ כַּד אִיהוּ שָׁבִיק פּוּלְחָנָא, כְּדֵין יָדַע תְּבִירוּ דְּגַרְמוֹי, תְּבִירוּ דְּרוּחֵיהּ. כַּךְ יִשְׂרָאֵל, כַּד נַפְקוּ מִמִּצְרַיִם, כְּדֵין טָעִימוּ טַעֲמָא דְּמוֹתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסֵּי לוֹן, דִּכְתִּיב, ׳וַיהו"ה הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'׳ (שמות יג, כא). וְכָל אוֹרְחִין, הֲווֹ סַלְּקִין רֵיחִין דְּאַסְוָתָא, וְעָאלִין לְגוּפַיְיהוּ וְאִתָּסְיָין, וְקַל תּוּשְׁבְּחָן דַּהֲווֹ שַׁמְעִין, הֲווֹ חַדָּאן וְנַיְיחִין בְּרוּחֵיהוֹן.

תרגום

כְּשֶׁאָדָם עוֹזֵב עֲבוֹדָה, אָז יוֹדֵעַ אֶת שִׁבְרוֹן הָעֲצָמוֹת וְשִׁבְרוֹן הָרוּחַ. כָּךְ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, אָז טָעֲמוּ טַעַם הַמָּוֶת, והקב"ה רִפֵּא אוֹתָם, שֶׁכָּתוּב ׳וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ'׳ (שמות יג). וְכָל הַדְּרָכִים הָיוּ מַעֲלוֹת רֵיחוֹת שֶׁל רְפוּאָה, וְנִכְנָסִים לְגוּפָם וּמִתְרַפְּאִים, וְקוֹל הַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁהיוּ שׁוֹמְעִים, הָיוּ שְׂמֵחִים וְנָחִים בְּרוּחָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בר נש כד איהו שביק פולחנא, כדין ידע תבירו דגרמוי, תבירו דרוחיה. כך ישראל, כד נפקו ממצרים, כדין טעימו טעמא דמותא, וקודשא בריך הוא אסי לון, דכתיב, ׳ויהו"ה הולך לפניהם יומם וגו'׳ (שמות יג, כא). וכל אורחין, הוו סלקין ריחין דאסותא, ועאלין לגופייהו ואתסיין, וקל תושבחן דהוו שמעין, הוו חדאן ונייחין ברוחיהון.

התרגום: כשאדם עוזב עבודה, אז יודע את שברון העצמות ושברון הרוח. כך ישראל, כשיצאו ממצרים, אז טעמו טעם המות, והקב"ה רפא אותם, שכתוב ׳וה' הלך לפניהם יומם וגו'׳ (שמות יג). וכל הדרכים היו מעלות ריחות של רפואה, ונכנסים לגופם ומתרפאים, וקול התשבחות שהיו שומעים, היו שמחים ונחים ברוחם.

מן המפרשים

אור יקר: נש כד איהו שביק וכו׳, ולזה אינו מועיל השיר אלא רפואתם ע״י ריח דאסוותא, ואחר רפואתם השמיעם קול שיר ושבח המלאכים, והיינו פתח דבריו אמר.

הסולם: בר נש כד איהו וכו': אדם אחר שעזב את עבודתו, אז ידע ומרגיש שבירת עצמותיו ושבירת רוחו. כך ישראל, כשיצאו ממצרים אז טעמו טעם המות, והקב"ה הרפא אותם, שכתוב, וה' הולך לפניהם יומם וגו'. וכל הדרכים היו מעלים ריחות של רפואה, ובאו לגופם…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר