פשר ׳שגיונות׳ - ניגון המשרה רוח נבואה על הנביאים
בשלח · ׳ויהי בשלח פרעה את העם׳ - מתפילת חבקוק ועד ריפוי רוח ישראל ביציאתם · מאמר 1 · פיסקה 22 · דף מה ע"א
לשון הזוהר
עַל שִׁגְיוֹנוֹת, מַאי עַל שִׁגְיוֹנוֹת, עַל שְׁגִיאוֹת מִבָּעֵי לֵיהּ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין׳ (תהילים יט, יג) - אֶלָּא (כלא הוא אבל) שִׁגְיוֹנוֹת, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳שִׁגָּיוֹן לְדָוִד׳ (תהילים ז, א) - זִינִי תּוּשְׁבְּחָן הֲווֹ קָמַיְיהוּ דִּנְבִיאֵי, לְמִישְׁרֵי עָלַיְיהוּ רוּחַ נְבוּאָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יוֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתוֹף וְגוֹ'׳ (שמואל א י, ה) וּכְתִיב ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְגוֹ'׳ (מלכים ב ג, טו). וְכָל שֶׁכֵּן חֲבַקּוּק, דְּאִצְטְרִיךְ לֵיהּ יַתִּיר מִכֻּלְּהוֹן, לְנַיְיחָא דְּרוּחָא, וּלְבַסְּמָא לְהַהוּא אֲתָר, לְאַמְשָׁכָא עָלֵיהּ רוּחַ נְבוּאָה. וְכֵן כֻּלְּהוּ נְבִיאֵי כְּהַאי גַּוְונָא, בַּר מִמֹּשֶׁה דְּסָלִיק עַל כָּל שְׁאַר נְבִיאֵי דְּעָלְמָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.
תרגום
עַל שִׁגְינוֹת, ׳מַה זֶּה׳ עַל שִׁגְינוֹת? עַל שְׁגִיאוֹת הָיָה צָרִיךְ (לִכְתֹּב), כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שְׁגִיאוֹת מִי יָבִין׳ (תהלים יט, יג) - אֶלָּא (הַכֹּל הוּא. אֲבָל) שִׁגְיֹנוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳שִׁגָּיוֹן לְדָוִד׳ (שם ז, א) - מִינֵי תִשְׁבָּחוֹת הָיוּ לִפְנֵי הַנְּבִיאִים לְהַשְׁרוֹת עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ׳וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְגוֹ'׳ (שמואל א י, ה) וְכָתוּב ׳וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן וְגוֹ'׳ (מלכים ב ג, טו). וְכָל שֶׁכֵּן חֲבַקּוּק שֶׁהִצְטָרֵךְ לוֹ יוֹתֵר מִכֻּלָּם, לְנַחַת הָרוּחַ, וּלְבַשֵּׂם אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם, לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו רוּחַ נְבוּאָה. וְכֵן כְּמוֹ כָּךְ כָּל הַנְּבִיאִים, פְּרָט לְמֹשֶׁה שֶׁעָלָה עַל כָּל שְׁאָר נְבִיאֵי הָעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ!
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: על שגיונות, מאי על שגיונות, על שגיאות מבעי ליה. כמה דאת אמר ׳שגיאות מי יבין׳ (תהילים יט, יג) - אלא (כלא הוא אבל) שגיונות, כמה דאת אמר ׳שגיון לדוד׳ (תהילים ז, א) - זיני תושבחן הוו קמייהו דנביאי, למישרי עלייהו רוח נבואה, כמה דאת אמר ׳ופגעת חבל נביאים יורדים מהבמה ולפניהם נבל ותוף וגו'׳ (שמואל א י, ה) וכתיב ׳ועתה קחו לי מנגן וגו'׳ (מלכים ב ג, טו). וכל שכן חבקוק, דאצטריך ליה יתיר מכלהון, לנייחא דרוחא, ולבסמא לההוא אתר, לאמשכא עליה רוח נבואה. וכן כלהו נביאי כהאי גוונא, בר ממשה דסליק על כל שאר נביאי דעלמא, זכאה חולקיה.
התרגום: על שגינות, ׳מה זה׳ על שגינות? על שגיאות היה צריך (לכתב), כמו שנאמר ׳שגיאות מי יבין׳ (תהלים יט, יג) - אלא (הכל הוא. אבל) שגינות, כמו שנאמר ׳שגיון לדוד׳ (שם ז, א) - מיני תשבחות היו לפני הנביאים להשרות עליהם רוח נבואה, כמו שנאמר ׳ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וגו'׳ (שמואל א י, ה) וכתוב ׳ועתה קחו לי מנגן וגו'׳ (מלכים ב ג, טו). וכל שכן חבקוק שהצטרך לו יותר מכלם, לנחת הרוח, ולבשם את אותו מקום, להמשיך עליו רוח נבואה. וכן כמו כך כל הנביאים, פרט למשה שעלה על כל שאר נביאי העולם. אשרי חלקו!
מן המפרשים
הסולם: על שגיונות: שואל. מהו על שגיונות, על שגיאות היה צריך לומר. כמש"א, שגיאות מי יבין. ומשיב. אלא שגיונות פירושו, כש"א שגיון לדוד, שהוא זמר ושבח, כי מיני תשבחות היו לפני הנביאים להשרות עליהם רוח הנבואה. כמש"א, ופגעת חבל נביאים…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: