וממנו ברוחות שלמטה ציורי בהמות טמאות ובשר חזיר
בראשית · המאורות הגדולים · מאמר 9 · פיסקה 13 · דף כ ע"ב
לשון הזוהר
טְסִירִין לְתַתָּא דְּאִתְהַתַּךְ בְּהִתּוּכָא דְּרוּחָא דָא, אִצְטַיְּירָן מִנֵּיהּ צִיּוּרִין דְּאִתְלַבְּשָׁן בִּלְבוּשָׁא אַחֲרָא, כְּגוֹן צִיּוּרֵי בְּעִירֵי מְסָאֲבֵי. וְאוֹרַיְיתָא פָּתַח בְּהוּ ׳וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא׳ כְּגוֹן חֲזִיר וְעוֹפֵי וּבְעִירֵי דְּהַהוּא סִטְרָא. רוּחָא סָלִיק בְּהַהוּא שְׁמָא גּוּפָא לְבוּשָׁא דִילֵיהּ, וְגוּפָא בְּשַׂר חֲזִיר אִקְּרִי, חֲזִיר לְגוֹ בִּשְׂרָא לְבוּשָׁא דִילֵיהּ, וּבְגִין כָּךְ אִלֵּין תְּרֵין סִטְרִין מִתְפָּרְשָׁן, אִלֵּין אִתְכְּלִילוּ בְּרָזָא דְאָדָם וְאִלֵּין אִתְכְּלִילוּ בְּרָזָא דְטָמֵא, כָּל זִינָא אָזִיל לְזִינֵיהּ וְאִתְהַדַּר לְזִינֵיהּ.
תרגום
הָרוּחוֹת לְמַטָּה שֶׁנִּתָּכִים בְּהִתּוּךְ שֶׁל רוּחַ זוֹ, מִצְטַיְּרִים מִמֶּנּוּ צִיּוּרִים שֶׁמִּתְלַבְּשִׁים בִּלְבוּשׁ אַחֵר כְּמוֹ צִיּוּרֵי בְּהֵמוֹת טְמֵאוֹת, וְהַתּוֹרָה פָּתְחָה בָהֶם וְזֶה לָכֶם הַטָּמֵא, כְּגוֹן חֲזִיר וְעוֹפוֹת וּבְהֵמוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, רוּחַ עוֹלָה בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁם שֶׁל הַגּוּף - הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ. וְהַגּוּף נִקְרָא בְּשַׂר חֲזִיר, חֲזִיר לְתוֹךְ הבָּשָׂר שֶׁהוּא לְבוּשׁוֹ. וְלָכֵן שְׁנֵי הַצְּדָדִים הַלָּלוּ נִפְרָדִים. אֵלּוּ נִכְלְלוּ בְּסוֹד אָדָם, וְאֵלּוּ נִכְלְלוּ בְּסוֹד שֶׁל טָמֵא. כָּל מִין הוֹלֵךְ לְמִינוֹ וְחוֹזֵר לְמִינוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: טסירין לתתא דאתהתך בהתוכא דרוחא דא, אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא, כגון ציורי בעירי מסאבי. ואורייתא פתח בהו ׳וזה לכם הטמא׳ כגון חזיר ועופי ובעירי דההוא סטרא. רוחא סליק בההוא שמא גופא לבושא דיליה, וגופא בשר חזיר אקרי, חזיר לגו בשרא לבושא דיליה, ובגין כך אלין תרין סטרין מתפרשן, אלין אתכלילו ברזא דאדם ואלין אתכלילו ברזא דטמא, כל זינא אזיל לזיניה ואתהדר לזיניה.
התרגום: הרוחות למטה שנתכים בהתוך של רוח זו, מצטירים ממנו ציורים שמתלבשים בלבוש אחר כמו ציורי בהמות טמאות, והתורה פתחה בהם וזה לכם הטמא, כגון חזיר ועופות ובהמות של אותו הצד, רוח עולה באותו השם של הגוף - הלבוש שלו. והגוף נקרא בשר חזיר, חזיר לתוך הבשר שהוא לבושו. ולכן שני הצדדים הללו נפרדים. אלו נכללו בסוד אדם, ואלו נכללו בסוד של טמא. כל מין הולך למינו וחוזר למינו.
מן המפרשים
כתם פז: כל רוחא אקרי אדם. אמר כי הרוח השוכן בגוף הוא הנקרא 'אדם', שהוא רוח הבא מן הקדושה. אבל הגוף נקרא מלבוש שנתלבש בו אדם, שהיא הנשמה. כי הרוח השורה בגוף היא אשר נקראת אדם, לא הגוף:
הסולם: סטרין לתתא, דאתהתך בהתוכא דרוחא דא, אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא: הבחינות שלמטה, דהיינו בהמות חיות ועופות, שהותכו בהתכה מרוח הטמא הזה, אצטיירן מניה ציורין דאתלבשן בלבושא אחרא כגון ציורי בעירי מסאבי, נצטיירו מהם…