׳הורני ה' דרכך׳ - והרי צדיק ורשע אינו בידי שמים, אלא ביקש דרך מישור
בראשית · ארח צדיקים · מאמר 69 · פיסקה 2 · דף נט ע"א
לשון הזוהר
פָּתַח וְאָמַר, ׳הוֹרֵנִי יהו"ה דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׳, הַאי קְרָא קַשְׁיָא, דְּהָא תָּנִינָן כֹּלָּא הִיא בִּידָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּר לְמֶהֱוֵי זַכָּאָה אוֹ חַיָּיבָא, וְדָוִד הֵיךְ תָּבַע דָּא מֵעִם קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. אֶלָּא דָּוִד הָכִי קָאָמַר, ׳הוֹרֵנִי יהו"ה דַּרְכֶּךָ׳, הַהוּא אֹרַח מִישׁוֹר וּמְתַקְּנָא לְגַלָּאָה עֵינַי וּלְמִנְדַּע לֵיהּ, וּלְבָתַר ׳אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ׳, אֵיהַךְ בְּאֹרַח קְשׁוֹט וְלָא אֶסְטֵי לְיַמִּינָא וְלִשְׂמָאלָא. ׳יַחֵד לְבָבִי׳, מַאן לְבָבִי, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי׳, וְכָל דָּא אֲנָא תָּבַע ׳לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ׳, לְאִתְדַּבְּקָא בְּדַחַלְתָּךְ, לְאִסְתַּמְרָא אוֹרְחִי כִּדְקָא יָאוּת, ׳לְיִרְאָה שְׁמֶךָ׳, אֲתַר חוּלָקִי דְּבֵיהּ שַׁרְיָא דַּחַלְתָּא לְמִדְחַל. תָּא חֲזִי, כָּל בַּר נָשׁ דְּדָחִיל לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שַׁרְיָא עִמֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא כִּדְקָא יָאוּת, דְּהָא הַהוּא בַּר נָשׁ שְׁלִים בְּפוּלְחָנָא דְמָרֵיהּ, וּמַאן דְּלָא שַׁרְיָא בֵּיהּ דַּחֲלָא דְמָרֵיהּ, לָא שַׁרְיָיא עִמֵּיהּ מְהֵימְנוּתָא, וְלָאו אִיהוּ כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵיהּ חוּלָקָא בְּעָלְמָא דְאָתֵי.
תרגום
פָּתַח וְאָמַר, (תהלים פו) הוֹרֵנִי יהו"ה דַּרְכֶּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךְ. פָּסוּק זֶה קָשֶׁה, שֶׁהֲרֵי שָׁנִינוּ, הַכֹּל בְּיַד הקב"ה חוּץ מִלִּהְיוֹת צַדִּיק אוֹ רָשָׁע. וְדָוִד אֵיךְ תָּבַע אֶת זֶה מהקב"ה? אֶלָּא דָּוִד כָּךְ אָמַר, הוֹרֵנִי יהו"ה דַּרְכֶּךְ - אוֹתָהּ דֶּרֶךְ מִישׁוֹר וּמְתֻקֶּנֶת לְגַלּוֹת עֵינַי וְלָדַעַת אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךְ - אֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת וְלֹא אֶסְטֶה לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל. יַחֵד לְבָבִי - מַה זֶּה לְבָבִי? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם עג) צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי. וְכָל זֶה אֲנִי מְבַקֵּשׁ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךְ. לְהִדָּבֵק בְּיִרְאָתֶךְ, לִשְׁמֹר דְּרָכַי כָּרָאוּי. לְיִרְאָה שְׁמֶךְ - מְקוֹם חֶלְקִי, שֶׁבּוֹ שְׁרוּיָה הַיִּרְאָה לִירָא. בֹּא ורְאֵה, כָּל בֶּן אָדָם שֶׁיָּרֵא אֶת הקב"ה, שְׁרוּיָה עִמּוֹ הַמְּהֵימְנוּתָא כָּרָאוּי, שֶׁהֲרֵי אוֹתוֹ אָדָם הוּא שָׁלֵם בַּעֲבוֹדַת רִבּוֹנוֹ. וּמִי שֶׁלֹּא שְׁרוּיָה בּוֹ יִרְאַת רִבּוֹנוֹ, לֹא שְׁרוּיָה בּוֹ מְהֵימְנוּתָא, וְאֵינוֹ כְדַאי לִהְיוֹת לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: פתח ואמר, ׳הורני יהו"ה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׳, האי קרא קשיא, דהא תנינן כלא היא בידא דקודשא בריך הוא בר למהוי זכאה או חייבא, ודוד היך תבע דא מעם קודשא בריך הוא. אלא דוד הכי קאמר, ׳הורני יהו"ה דרכך׳, ההוא ארח מישור ומתקנא לגלאה עיני ולמנדע ליה, ולבתר ׳אהלך באמתך׳, איהך בארח קשוט ולא אסטי לימינא ולשמאלא. ׳יחד לבבי׳, מאן לבבי, כמה דאת אמר ׳צור לבבי וחלקי׳, וכל דא אנא תבע ׳ליראה את שמך׳, לאתדבקא בדחלתך, לאסתמרא אורחי כדקא יאות, ׳ליראה שמך׳, אתר חולקי דביה שריא דחלתא למדחל. תא חזי, כל בר נש דדחיל ליה לקודשא בריך הוא שריא עמיה מהימנותא כדקא יאות, דהא ההוא בר נש שלים בפולחנא דמריה, ומאן דלא שריא ביה דחלא דמריה, לא שרייא עמיה מהימנותא, ולאו איהו כדאי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי.
התרגום: פתח ואמר, (תהלים פו) הורני יהו"ה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך. פסוק זה קשה, שהרי שנינו, הכל ביד הקב"ה חוץ מלהיות צדיק או רשע. ודוד איך תבע את זה מהקב"ה? אלא דוד כך אמר, הורני יהו"ה דרכך - אותה דרך מישור ומתקנת לגלות עיני ולדעת אותו. אחר כך אהלך באמתך - אלך בדרך אמת ולא אסטה לימין ולשמאל. יחד לבבי - מה זה לבבי? כמו שנאמר (שם עג) צור לבבי וחלקי. וכל זה אני מבקש ליראה את שמך. להדבק ביראתך, לשמר דרכי כראוי. ליראה שמך - מקום חלקי, שבו שרויה היראה לירא. בא וראה, כל בן אדם שירא את הקב"ה, שרויה עמו המהימנותא כראוי, שהרי אותו אדם הוא שלם בעבודת רבונו. ומי שלא שרויה בו יראת רבונו, לא שרויה בו מהימנותא, ואינו כדאי להיות לו חלק לעולם הבא.
מן המפרשים
הסולם: פתח ואמר הורני ה' דרכך וגו': מקרא זה קשה. הרי למדנו הכל הוא בידי הקב"ה חוץ מלהיות צדיק או רשע. דהיינו כמ"ש הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ולפי"ז קשה, דוד, איך בקש זה מעם הקב"ה.