׳איש האדמה׳ כ׳איש נעמי׳ - שבקרבנו הוציא את הארץ מן הקללה
בראשית · זה ינחמנו · מאמר 67 · פיסקה 4 · דף נח ע"ב
לשון הזוהר
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, ׳אִישׁ הָאֲדָמָה׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳אִישׁ נָעֳמִי׳, בְּגִין דְּאִקְּרִי צַדִּיק, וְאַפִּיק לָהּ לְאַרְעָא בְּקָרְבָּנָא דְּעָבַד מִמָּה דְּאִתְלַטְיָיא, דִּכְתִיב ׳לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם׳, וּבְגִין דָּא אִקְּרִי ׳אִישׁ הָאֲדָמָה׳, וְעַל דָּא קָרָא לֵיהּ שְׁמָא עַל מָה דְּיֵיתֵי:
תרגום
רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, אִישׁ הָאֲדָמָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (רות א) אִישׁ נָעֳמִי. מִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק וְהוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ בְּקָרְבָּן שֶׁעָשָׂה מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה, שֶׁכָּתוּב לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם. וְלָכֵן נִקְרָא אִישׁ הָאֲדָמָה, וְעַל זֶה קָרָא לוֹ שֵׁם עַל מַה שֶּׁיָּבֹא.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: רבי יהודה אמר, ׳איש האדמה׳, כמה דאת אמר ׳איש נעמי׳, בגין דאקרי צדיק, ואפיק לה לארעא בקרבנא דעבד ממה דאתלטייא, דכתיב ׳לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם׳, ובגין דא אקרי ׳איש האדמה׳, ועל דא קרא ליה שמא על מה דייתי:
התרגום: רבי יהודה אמר, איש האדמה, כמו שנאמר (רות א) איש נעמי. משום שנקרא צדיק והוציא את הארץ בקרבן שעשה ממה שהתקללה, שכתוב לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. ולכן נקרא איש האדמה, ועל זה קרא לו שם על מה שיבא.
מן המפרשים
כתם פז: איש האדמה כמה דאתמר איש נעמי. שהרמז למדת הצדיק שהוא 'איש נעמי', בסוד 'מה יפית ומה נעמת' (שה"ש ז ז) . ואמר, כי הצדיק השלם למטה, יתעלה עד שיהיה 'מושל ביראת אלהי"ם' (ע"פ ש"ב כג ג) , ומבואר הוא:
הסולם: ר' יהודה אמר וכו': רי"א איש האדמה, פירושו כמו שאתה אומר איש נעמי, דהיינו בעלה של האדמה, משום שהוציא את האדמה ממה שנתקללה, על ידי הקרבן שהקריב. שכתוב אז, לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, ומשום זה נקרא איש האדמה. ועל כן…