ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 67: זה ינחמנו › פיסקה 3 (נח ע"ב)

׳זה ינחמנו׳ - נח התקין כלי חרישה והסיר קללת הארץ

בראשית · זה ינחמנו · מאמר 67 · פיסקה 3 · דף נח ע"ב

לשון הזוהר

בְּקַדְמֵיתָא לָא הֲווּ יָדְעֵי לְמִזְרַע וּלְמֶחֱצַד וּלְמֶחֱרַשׁ, וַהֲווּ עָבְדֵי פּוּלְחָנָא דְאַרְעָא בִּידַיְיהוּ. כֵּיוָן דְּאָתָא נֹחַ אַתְקִין אוּמָּנוּתָא לְהוּ, וְכָל מָאנִין דִּצְרִיכִין לְתַקְּנָא אַרְעָא לְמֶעְבַּד פֵּירִין, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ׳. ׳מִן הָאֲדָמָה׳, דְּאִיהוּ אַפִּיק אַרְעָא מִמָּה דְּאִתְלַטְיָיא, דַּהֲווּ זָרְעִין חִטִּין וְקָצְרִין גּוּבִּין וְדַרְדְּרִין, וּבְגִינֵי כָּךְ כְּתִיב ׳אִישׁ הָאֲדָמָה׳.

תרגום

בַּתְּחִלָּה לֹא הָיוּ יוֹדְעִים לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְלַחֲרשׁ, וְהָיוּ עוֹשִׂים עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה בִּידֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁבָּא נֹחַ, הִתְקִין אֻמָּנוּת לָהֶם וְכָל הַכֵּלִים שֶׁצְּרִיכִים לְתַקֵּן אֶת הָאֲדָמָה לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ וּמֵעִצְּבוֹן יָדֵינוּ מִן הָאֲדָמָה. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת הָאָרֶץ מִמַּה שֶּׁהִתְקַלְּלָה, שֶׁהָיוּ זוֹרְעִים חִטִּים - וְקוֹצְרִים קוֹצִים וְדַרְדָּרִים. וְלָכֵן כָּתוּב אִישׁ הָאֲדָמָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בקדמיתא לא הוו ידעי למזרע ולמחצד ולמחרש, והוו עבדי פולחנא דארעא בידייהו. כיון דאתא נח אתקין אומנותא להו, וכל מאנין דצריכין לתקנא ארעא למעבד פירין, הדא הוא דכתיב ׳זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו׳. ׳מן האדמה׳, דאיהו אפיק ארעא ממה דאתלטייא, דהוו זרעין חטין וקצרין גובין ודרדרין, ובגיני כך כתיב ׳איש האדמה׳.

התרגום: בתחלה לא היו יודעים לזרע ולקצר ולחרש, והיו עושים עבודת האדמה בידיהם. כיון שבא נח, התקין אמנות להם וכל הכלים שצריכים לתקן את האדמה לעשות פרות. זהו שכתוב זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה. שהוא הוציא את הארץ ממה שהתקללה, שהיו זורעים חטים - וקוצרים קוצים ודרדרים. ולכן כתוב איש האדמה.

מן המפרשים

אור יקר: ובגיני כך כתיב איש האדמה. ר׳ יהודה אמר איש האדמה כמא דאתאמר (ת״ «> איש נעמי בגין דאיקרי צדיק ואפיק לה לארעא בקרבנא דעבד ממה דאתלטיא דכתיב לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם ובגין דא איקרי איש האדמה ועל דא קראן שמא ליה על מה…

כתם פז: כי בקדמיתא לא הוו ידעי למזרע. שלא היו להם כלי המחרישה והיו חורשין בידים וזורעין, לקיים הקללה 'בזעת אפך תאכל לחם' (בראשית ג יט) , והוא תקן להם כלי המחרישה:

מהרח"ו: ואיש האדמה. דא צדיק יסוד, בעלה דמטרוניתא דאיהי אדמה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: