ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 65: לא ידון רוחי באדם - הפסקת שפע רוח החיים › פיסקה 2 (נח ע"א)

׳בשגם הוא בשר׳ - שלא תשפע הרוח ויתברך הנחש הקדמוני, ׳קץ כל בשר׳

בראשית · לא ידון רוחי באדם - הפסקת שפע רוח החיים · מאמר 65 · פיסקה 2 · דף נח ע"א

לשון הזוהר

׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳, בְּגִין דְּלָא יִתָּרַק הַאי רוּחָא לְהַאי עוֹלָם, מַאי טַעְמָא, דְּלָא לְאַסְגָּאָה נָחָשׁ תַּתָּאָה דְּדַרְגִין דְּיִתְתַּקַּף בֵּיהּ רוּחָא דְקוּדְשָׁא, דְּלָא יִתְעָרַב בְּרוּחַ מְסָאַב. ׳בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר׳, דָּא נָחָשׁ קַדְמָאָה דְּיִתְבָּרַךְ, בְּגִין כָּךְ ׳הוּא בָשָׂר׳, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי׳, וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, אוֹרִיכוּ דְּקוּסְטִירָא דְּקִיטְרָא:

תרגום

בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר - כְּדֵי שֶׁלֹּא תֻשְׁפַּע זוֹ הָרוּחַ לָזֶה העוֹלָם. מָה הַטַּעַם? שֶׁלֹּא לְהַרְבּוֹת נָחָשׁ הַתַּחְתּוֹן שֶׁל הַדְּרָגוֹת. שֶׁיִּתְחַזֵּק בּוֹ רוּחַ שֶׁל קְדֻשָּׁה שֶׁלֹּא יִתְעָרֵב בְּרוּחַ טָמֵא. בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר - זֶה נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי שֶׁיִּתְבָּרֵךְ. מִשּׁוּם כָּךְ הוּא בָשָׂר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה - הַמְתָּנָה שֶׁל מִגְדָּל הַמְקֻשָּׁר.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳בשגם הוא בשר׳, בגין דלא יתרק האי רוחא להאי עולם, מאי טעמא, דלא לאסגאה נחש תתאה דדרגין דיתתקף ביה רוחא דקודשא, דלא יתערב ברוח מסאב. ׳בשגם הוא בשר׳, דא נחש קדמאה דיתברך, בגין כך ׳הוא בשר׳, כמה דאת אמר ׳קץ כל בשר בא לפני׳, ואמר רבי שמעון דא מלאך המות. והיו ימיו מאה ועשרים שנה, אוריכו דקוסטירא דקיטרא:

התרגום: בשגם הוא בשר - כדי שלא תשפע זו הרוח לזה העולם. מה הטעם? שלא להרבות נחש התחתון של הדרגות. שיתחזק בו רוח של קדשה שלא יתערב ברוח טמא. בשגם הוא בשר - זה נחש הקדמוני שיתברך. משום כך הוא בשר, כמו שנאמר (בראשית ו) קץ כל בשר בא לפני. ואמר רבי שמעון, זהו מלאך המות. והיו ימיו מאה ועשרים שנה - המתנה של מגדל המקשר.

מן המפרשים

נפש דוד: אורכא דקוסטירא דקיטרא: ר"ל זהו שיעור אורך בנין או אילן של הקשרים. ונ"ל שרומז לק"ך צירופי אלהים דקדושה. ולא יותר כמ"ש " דלא לאסגאה כו'" . ועיין לשון זה "קוסטרא קטיר" קכ"ז א' (ח"א קכז, א) , ופרשת וישלח קע"ז א' ב' (ח"א קעז, א) .…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: