ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 63: וירא ה' כי רבה רעת האדם › פיסקה 2 (נז ע"א)

רשע אף המרים ידו על חברו - ו׳רע׳ המשחית דרכו ומחזק את רוח הטומאה

בראשית · וירא ה' כי רבה רעת האדם · מאמר 63 · פיסקה 2 · דף נז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי רַע לָאו אִיהוּ רָשָׁע. אָמַר לֵיהּ, לָא, רָשָׁע אֲפִלּוּ אָרִים יְדֵיהּ לְגַבֵּי חַבְרֵיהּ אַף עַל גַּב דְּלָא עָבִיד לֵיהּ מִידִּי אִקְּרִי רָשָׁע, כְּמָה דִּכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ׳, הִכִּיתָ לָא כְּתִיב, אֶלָּא ׳תַכֶּה׳. אֲבָל רַע לָא אִקְּרִי אֶלָּא מַאן דִּמְחַבֵּל אָרְחֵיהּ וְסָאִיב גַּרְמֵיהּ וְסָאִיב אַרְעָא וְיָהִיב חֵילָא וְתוּקְפָּא לְרוּחַ מְסָאֲבָא דְּאִקְּרִי רַע, דִּכְתִיב ׳רַק רַע כָּל הַיּוֹם׳. וְלָא עָאל בְּפַלְטֵרִין וְלָא חָמֵי אַפֵּי שְׁכִינְתָּא, בְּגִין דִּבְהַאי אִסְתַּלַּק שְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכִי רָע אֵינוֹ רָשָׁע? אָמַר לוֹ, לֹא. רָשָׁע - אֲפִלּוּ הֵרִים יָדוֹ עַל חֲבֵרוֹ, אַף עַל גַּב שֶׁלֹּא עָשָׂה לוֹ דָבָר, נִקְרָא רָשָׁע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ. הִכִּיתָ לֹא כָתוּב, אֶלָּא תַּכֶּה. אֲבָל רַע לֹא נִקְרָא אֶלָּא מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ וּמְטַמֵּא עַצְמוֹ וּמְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וְנוֹתֵן כֹּחַ וְחֹזֶק לְרוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁנִּקְרֵאת רַע, שֶׁכָּתוּב רַק רַע כָּל הַיּוֹם. וְלֹא נִכְנָס בְּפַלְטֵרִין וְלֹא רוֹאֶה פְּנֵי שְׁכִינָה, מִשּׁוּם שֶׁבָּזֶה מִסְתַּלֶּקֶת שְׁכִינָה מִן הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי יוסי, וכי רע לאו איהו רשע. אמר ליה, לא, רשע אפלו ארים ידיה לגבי חבריה אף על גב דלא עביד ליה מידי אקרי רשע, כמה דכתיב ׳ויאמר לרשע למה תכה רעך׳, הכית לא כתיב, אלא ׳תכה׳. אבל רע לא אקרי אלא מאן דמחבל ארחיה וסאיב גרמיה וסאיב ארעא ויהיב חילא ותוקפא לרוח מסאבא דאקרי רע, דכתיב ׳רק רע כל היום׳. ולא עאל בפלטרין ולא חמי אפי שכינתא, בגין דבהאי אסתלק שכינתא מעלמא.

התרגום: אמר רבי יוסי, וכי רע אינו רשע? אמר לו, לא. רשע - אפלו הרים ידו על חברו, אף על גב שלא עשה לו דבר, נקרא רשע, כמו שכתוב (שמות ב) ויאמר לרשע למה תכה רעך. הכית לא כתוב, אלא תכה. אבל רע לא נקרא אלא מי שמשחית דרכו ומטמא עצמו ומטמא את הארץ, ונותן כח וחזק לרוח הטמאה שנקראת רע, שכתוב רק רע כל היום. ולא נכנס בפלטרין ולא רואה פני שכינה, משום שבזה מסתלקת שכינה מן העולם.

מן המפרשים

כתם פז: דבגיניהון אסתלק מעלמא עד לא מטא זמניה. שלא יאבד שכרו בעה"ב וקרנו תרום בכבוד, ואם היה שהניחו בעולם היה אוכל שכרו, נמצא שבעבור המעשים הטובים נסתלק מן העולם:

אור החמה: וירא ה' וגו' או' אבל ת"ח מאן דאתדבק ביצה"ר וגו' אפשר נתינת טעם למה שיבא לפניו והוא ענין השחתת זרע. ואמ' ע"ד משרז"ל בשמתא מאן דמגרי יצה"ר בגרמיה. והוא כי נראה בחוש העין שאע"פ שהאדם יעשה עבירות אחרות רבות אין בו כ"כ גירוי יצה"ר…

הסולם: אמר ר' יוסי וכו': אר"י, וכי רע אינו רשע. עד שאתה אומר, שהשם רע מיוחד למוציא זרעו לבטלה. אמר לו, לא. רשע הוא, אפילו אם מרים את ידו על חבירו, ואף על פי שלא עשה לו כלום נקרא רשע. כמו שכתוב, ויאמר לרשע למה תכה רעך . הכית לא כתיב…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: