בהר סיני נכנסה בי"ת סוד הברית בין ש"ת - ונעשתה שב"ת, ׳ברית עולם׳
בראשית · שת · מאמר 60 · פיסקה 5 · דף נו ע"א
לשון הזוהר
וְתָא חֲזִי, כַּד קָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְסִינַי, עָאל בֵּין תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין רָזָא דִבְרִית, וּמַאן אִיהוּ בּ', וְעָאל בֵּין תְּרֵין אַתְוָון דְּאִשְׁתְּאָרוּ וְיָהִיב לֵיהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְכַד עָאל בּ' רָזָא דִבְרִית בֵּין תְּרֵין אַתְוָון אִלֵּין דְּאִינּוּן שִׁי"ן תּי"ו וְאִתְעֲבִידָא שַׁבָּת, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדוֹרוֹתָם בְּרִית עוֹלָם׳, כְּמָא דַּהֲוָה שֵׁירוּתָא דְעָלְמָא לְאִתְיַיחֲסָא בְּהוּ כָּל דָּרֵי עָלְמָא, מֵאִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון ׳שת׳ הֲווּ תַּלְיָין עַד דְּאִשְׁתַּכְלַל עָלְמָא כִּדְקָא יָאוּת, וְעָאל בֵּינַיְיהוּ בְּרִית קַדִּישָׁא וְאִשְׁתַּכְלַל בִּשְׁלִימוּ, וְאִתְעֲבִידוּ ׳שַׁבָּת׳. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אִלֵּין תְּרֵין אַתְוָון אִשְׁתַּכְלְלוּ בְּאָת בּ', וְכַד אִתְהַדַּר אַתְוָון לְמַפְרֵעַ מִן יוֹמָא דְּאִתְיְילִיד שֵׁת אַהַדְרוּ אַתְוָון בְּכָל דָּרָא וְדָרָא עַד דְּמָטֵי יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי וְאִתְתַּקְּנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לְתַתָּא אִתְהַדְּרוּ, וּבְכָל דָּרָא וְדָרָא הֲוָה גָּפִיף עָלְמָא בְּאַתְוָון וְלָא מִתְיַישְּׁבִין בְּדוּכְתַּיְיהוּ, כַּד אִתְיַיהֲבַת אוֹרַיְיתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְתַּקַּן כֹּלָּא (נ"א אַתְוָון כֻּלְּהוּ אִתְתַּקְּנו).
תרגום
וּבֹא וּרְאֵה, כְּשֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַר סִינַי, נִכְנַס בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ סוֹד הַבְּרִית, וּמִיהוּ? בֵּי"ת. וְנִכְנַס בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, וְנָתַן אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁנִּכְנְסָה בֵּי"ת, סוֹד הַבְּרִית, בֵּין שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵם שִׁי"ן תָּי"ו, וְנַעֲשְׂתָה שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לא) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם. כְּמוֹ שֶׁהָיָה רֵאשִׁית הָעוֹלָם לְהִתְיַחֵס בָּהֶם כָּל דּוֹרוֹת הָעוֹלָם מִשְּׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ ש"ת, הָיוּ תְּלוּיִים עַד שֶׁנִּתְקַן הָעוֹלָם כָּרָאוּי וְנִכְנַס בֵּינֵיהֶם הַבְּרִית הַקָּדוֹשׁ, וְנִתְקַן בִּשְׁלֵמוּת וְנַעֲשׂוּ שַׁבָּ"ת. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, שְׁתֵּי הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ נִתְקְנוּ בָּאוֹת בֵּי"ת, וּכְשֶׁחָזְרוּ הָאוֹתִיּוֹת לְמַפְרֵעַ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַד שֵׁת, חָזְרוּ הָאוֹתִיּוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד שֶׁהִגִּיעוּ יִשְׂרָאֵל לְהַר סִינַי וְנִתְקְנוּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, לְמַטָּה חָזְרוּ. וּבְכָל דּוֹר וָדוֹר הָיָה מְחֻבָּק הָעוֹלָם בָּאוֹתִיּוֹת וְלֹא מִתְיַשְּׁבִים בִּמְקוֹמָם. כְּשֶׁנִּתְּנָה הַתּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, נִתְקַן הַכֹּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ותא חזי, כד קיימו ישראל על טורא דסיני, עאל בין תרין אתוון אלין רזא דברית, ומאן איהו ב', ועאל בין תרין אתוון דאשתארו ויהיב ליה לישראל, וכד עאל ב' רזא דברית בין תרין אתוון אלין דאינון שי"ן תי"ו ואתעבידא שבת, כמה דאת אמר ׳ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם ברית עולם׳, כמא דהוה שירותא דעלמא לאתייחסא בהו כל דרי עלמא, מאלין תרין אתוון ׳שת׳ הוו תליין עד דאשתכלל עלמא כדקא יאות, ועאל בינייהו ברית קדישא ואשתכלל בשלימו, ואתעבידו ׳שבת׳. אמר רבי יוסי, אלין תרין אתוון אשתכללו באת ב', וכד אתהדר אתוון למפרע מן יומא דאתייליד שת אהדרו אתוון בכל דרא ודרא עד דמטי ישראל לטורא דסיני ואתתקנו. אמר רבי יהודה, לתתא אתהדרו, ובכל דרא ודרא הוה גפיף עלמא באתוון ולא מתיישבין בדוכתייהו, כד אתייהבת אורייתא לישראל אתתקן כלא (נ"א אתוון כלהו אתתקנו).
התרגום: ובא וראה, כשעמדו ישראל על הר סיני, נכנס בין שתי האותיות הללו סוד הברית, ומיהו? בי"ת. ונכנס בין שתי האותיות שנשארו, ונתן אותה לישראל. וכשנכנסה בי"ת, סוד הברית, בין שתי האותיות הללו, שהם שי"ן תי"ו, ונעשתה שבת, כמו שנאמר (שמות לא) ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם. כמו שהיה ראשית העולם להתיחס בהם כל דורות העולם משתי האותיות הללו ש"ת, היו תלויים עד שנתקן העולם כראוי ונכנס ביניהם הברית הקדוש, ונתקן בשלמות ונעשו שב"ת. אמר רבי יוסי, שתי האותיות הללו נתקנו באות בי"ת, וכשחזרו האותיות למפרע מיום שנולד שת, חזרו האותיות בכל דור ודור עד שהגיעו ישראל להר סיני ונתקנו. אמר רבי יהודה, למטה חזרו. ובכל דור ודור היה מחבק העולם באותיות ולא מתישבים במקומם. כשנתנה התורה לישראל, נתקן הכל.
מן המפרשים
אור יקר: באת בי״ת אבל היה העבין שגם שאר האותיות היו מתגלגלות למפרע והולכות עד הגיע הענין (על) ]אל[ תיקונם כראוי א׳ ב, ג׳ ד׳ במעמד הר סיני כדפי׳ לעיל.
מהרח"ו: אמר רבי יוסי אלין תרין אתוון וכו'. האותיות היו כסדר תשר"ק, ובהו חטא אדם, וכדין אהדרו אתוון למפרע, וכד קיימו בהר סיני אתתקנו כמלקדמין על תקונוי. ושם ברית איהו רזא דיו"ד זעירא יסודא דעלמא, וכד חטא אדם ביה אמר שת ולא שית משום…
אור החמה: בין תרין אתוון עאל רזא דברית פי' ש"ת היינו למעלה בנקבה כאו' וחשופי שת וגו' בחינת כניס' היסוד במ' ולכך לייחד בין תרין אתוון אלין עאל רזא דברית: