ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 59: זכר ונקבה בראם › פיסקה 2 (נה ע"ב)

דיוקן שאין בה זכר ונקבה אינה דיוקן עליונה - ואין הברכות שורות שם

בראשית · זכר ונקבה בראם · מאמר 59 · פיסקה 2 · דף נה ע"ב

לשון הזוהר

׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳, מֵהָכָא כָּל דְּיוֹקְנָא דְּלָא אִשְׁתַּכַּח בֵּיהּ דְּכַר וְנוּקְבָא לָאו אִיהוּ דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה כִּדְקָא חֲזֵי, וּבְרָזָא דְמַתְנִיתִין אוֹקִימְנָא. תָּא חֲזִי, בְּכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא שַׁוִּי מְדוֹרֵיהּ בְּהַהוּא אֲתַר, וּבִרְכָאן לָא אִשְׁתַּכְּחוּ אֶלָּא בַּאֲתַר דְּאִשְׁתַּכַּח דְּכַר וְנוּקְבָא, דִּכְתִיב ׳וַיְבָרֶךְ אוֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם׳, וְלָא כְּתִיב וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָדָם, דַּאֲפִילּוּ אָדָם לָא אִקְּרִי אֶלָּא דְּכַר וְנוּקְבָא כַּחֲדָא.

תרגום

זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם. מִכָּאן, כָּל דְּיוֹקָן שֶׁלֹּא נִמְצָא בָּהּ זָכָר וּנְקֵבָה, אֵינָהּ דְּיוֹקָן עֶלְיוֹנָה כָּרָאוּי, וּבְסוֹד הַמִּשְׁנָה בֵּאַרְנוּ. בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד, הקב"ה לֹא שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, וְהַבְּרָכוֹת לֹא נִמְצָאוֹת רַק בְּמָקוֹם שֶׁנִּמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁכָּתוּב וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם, וְלֹא כָתוּב וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָדָם. שֶׁאֲפִלּוּ אָדָם לֹא נִקְרָא אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳זכר ונקבה בראם׳, מהכא כל דיוקנא דלא אשתכח ביה דכר ונוקבא לאו איהו דיוקנא עלאה כדקא חזי, וברזא דמתניתין אוקימנא. תא חזי, בכל אתר דלא אשתכחו דכר ונוקבא כחדא, קודשא בריך הוא לא שוי מדוריה בההוא אתר, וברכאן לא אשתכחו אלא באתר דאשתכח דכר ונוקבא, דכתיב ׳ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׳, ולא כתיב ויברך אותו ויקרא את שמו אדם, דאפילו אדם לא אקרי אלא דכר ונוקבא כחדא.

התרגום: זכר ונקבה בראם. מכאן, כל דיוקן שלא נמצא בה זכר ונקבה, אינה דיוקן עליונה כראוי, ובסוד המשנה בארנו. בא ראה, בכל מקום שלא נמצאים זכר ונקבה כאחד, הקב"ה לא שם את מדורו באותו המקום, והברכות לא נמצאות רק במקום שנמצאים זכר ונקבה, שכתוב ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם, ולא כתוב ויברך אותו ויקרא את שמו אדם. שאפלו אדם לא נקרא אלא זכר ונקבה כאחד.

מן המפרשים

כתם פז: בשעתא ההיא רמז קודשא בריך הוא לרפאל ואתיב ליה ההוא ספרא. ולא בשלימותו הראשון, ואם לא נזכר כאן. כי לא זכה עוד אדם אל השלימות ההוא הראשון, כשם שלא זכו עוד ישראל אל הלוחות הראשונות, ונאמר למשה רבנו ע"ה 'פסל לך שני לוחות אבנים…

הסולם: ת"ח בכל אתר וכו': בוא וראה, בכל מקום שלא נמצאו זכר ונקבה יחד, אין הקב"ה משים דירתו באותו המקום. וברכות אינן נמצאות אלא במקום שנמצא זכר ונקבה. שכתוב ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם, ולא כתוב ויברך אותו ויקרא את שמו אדם.…

לכל המפרשים על פיסקה זו