ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 58: זה ספר תולדת אדם › פיסקה 4 (נה ע"ב)

׳זה ספר׳ שהוריד לו רזיאל - שבעים ושנים מיני חכמה, ואלף וחמש מאות מפתחות

בראשית · זה ספר תולדת אדם · מאמר 58 · פיסקה 4 · דף נה ע"ב

לשון הזוהר

׳זֶה סֵפֶר׳, סֵפֶר וַדַּאי. וְהָא אוֹקִימְנָא, דְּכַד הֲוָה אָדָם בְּגִנְּתָא דְעֵדֶן נָחִית לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא סִפְרָא עַל יְדָא דְרָזִיאֵ"ל מַלְאֲכָא קַדִּישָׁא מְמַנָּא עַל רָזֵי עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּבֵיהּ גְּלִיפִין גִּלּוּפֵי עִלָּאִין וְחָכְמָה קַדִּישָׁא, וְשִׁבְעִין וּתְרֵין זִינֵי דְחָכְמְתָא הֲווּ מִתְפָּרְשָׁן מִנֵּיהּ לְשִׁית מְאָה וְשִׁבְעִין גְּלִיפִין דְּרָזֵי עִלָּאֵי. בְּאֶמְצָעִיתָא דְּסִפְרָא גְּלִיפָא דְּחָכְמְתָא לְמִנְדַּע אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מְאָה מַפְתְּחָן דְּלָא אִתְמַסְרָן לְעִלָּאֵי קַדִּישֵׁי, וְכֻלְּהוּ אִסְתִּימוּ בֵּיהּ בְּסִפְרָא, עַד דְּמָטָא לֵיהּ לְאָדָם.

תרגום

זֶה סֵפֶר - סֵפֶר וַדַּאי. וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ, שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיָה אָדָם בְּגַן עֵדֶן, הוֹרִיד לוֹ הקב"ה סֵפֶר עַל יְדֵי הַמַּלְאָךְ רָזִיאֵ"ל הַקָּדוֹשׁ הַמְמֻנֶּה עַל הַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבוֹ גְּלוּפִים גִּלּוּפִים עֶלְיוֹנִים וְחָכְמָה קְדוֹשָׁה, וְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם מִינֵי חָכְמָה הָיוּ מִתְפָּרְשִׁים מִמֶּנּוּ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים גִּלּוּפִים שֶׁל סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים. בְּאֶמְצַע הַסֵּפֶר גְּלִיפַת הַחָכְמָה לָדַעַת אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת מַפְתְּחוֹת שֶׁלֹּא נִמְסְרוּ לְעֶלְיוֹנִים קְדוֹשִׁים, וְכֻלָּם נִסְתָּרִים בַּסֵּפֶר, עַד שֶׁהִגִּיעַ לְאָדָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳זה ספר׳, ספר ודאי. והא אוקימנא, דכד הוה אדם בגנתא דעדן נחית ליה קודשא בריך הוא ספרא על ידא דרזיא"ל מלאכא קדישא ממנא על רזי עלאין קדישין, וביה גליפין גלופי עלאין וחכמה קדישא, ושבעין ותרין זיני דחכמתא הוו מתפרשן מניה לשית מאה ושבעין גליפין דרזי עלאי. באמצעיתא דספרא גליפא דחכמתא למנדע אלף וחמש מאה מפתחן דלא אתמסרן לעלאי קדישי, וכלהו אסתימו ביה בספרא, עד דמטא ליה לאדם.

התרגום: זה ספר - ספר ודאי. והרי בארנו, שכאשר היה אדם בגן עדן, הוריד לו הקב"ה ספר על ידי המלאך רזיא"ל הקדוש הממנה על הסודות העליונים הקדושים, ובו גלופים גלופים עליונים וחכמה קדושה, ושבעים ושנים מיני חכמה היו מתפרשים ממנו לשש מאות ושבעים גלופים של סודות עליונים. באמצע הספר גליפת החכמה לדעת אלף וחמש מאות מפתחות שלא נמסרו לעליונים קדושים, וכלם נסתרים בספר, עד שהגיע לאדם.

מן המפרשים

כתם פז: זה ספר ספר ודאי. פירוש, שכך הראהו הקב"ה לאדם הראשון, כאלו ספר אחד היה כתוב, ורשום בו כל הדורות המשתלשלין ממנו, בהיותו גולם מוטל לפניו:

מהרח"ו: אלף וחמש מאה מפתחן. נלע"ד כי הם אותם שביד מטטרו"ן, כדאיתא בזוהר ההוא נער דבידיה אלף ות"ק מפתחן (ראה אחרי ס., לעיל לז: ): דף נ"ה סוף ע"ב. ' הצדיק אבד' 'אבדה האמונה', דא יסוד ומלכות כד אינון לאו כחדא: דף נ"ה סוף ע"ב.

הסולם: באמצעיתא דספרא גליפא וכו': באמצעית הספר יש חקיקה מחכמה, ה"ס נקודה אמצעית שהחקיקה שלה אינה מתמלאת קודם גמר התקון. המוכנת לדעת על ידה בגמר התקון, אלף וחמש מאות מפתחות שלא נמסרו בשתא אלפי שני, לעליונים הקדושים, כי לא נגלו עתה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר