קין ששב בתשובה נתקבל בארץ - לר׳ יצחק במדור ארקא
בראשית · הריגת קין להבל · מאמר 56 · פיסקה 2 · דף נד ע"ב
לשון הזוהר
בֵּיהּ שַׁעְתָּא לָיֵיט לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַהֲוָה אָזִיל לְכָל סִטְרֵי עָלְמָא וְלָא הֲוָה אֲתַר דִּמְקַבֵּל לֵיהּ, עַד דְּאַטְפַּח עַל רֵישֵׁיהּ וְתָב קַמֵּי מָארֵיהּ, וְקַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא בִּמְדוֹרָא לְתַתָּא. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, אַרְעָא קַבִּילַת לֵיהּ לְמֵיהַךְ בָּהּ, דִּכְתִיב ׳וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת׳. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לָאו הָכִי, אֶלָּא לְתַתָּא קַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא בִּמְדוֹרָא חֲדָא דִתְחוֹתָהּ, דִּכְתִיב ׳הֵן גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳, ׳מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה׳ גּוֹרַשׁ, אֲבָל לְתַתָּא לָא גוֹרַשׁ. וּבְאָן אֲתַר קַבִּילַת לֵיהּ אַרְעָא, בְּאַרְקָא, וְכָל אִינּוּן דְּדָיְירִי תַּמָּן עֲלֵיהוֹן כְּתִיב ׳יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִתְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה׳, וְתַמָּן שַׁוִּי מְדוֹרֵיהּ, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ׳וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן׳.
תרגום
בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה קִלְּלוֹ הקב"ה, וְהָיָה הוֹלֵךְ לְכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם, וְלֹא הָיָה מָקוֹם שֶׁמְּקַבֵּל אוֹתוֹ, עַד שֶׁטָּפַח עַל רֹאשׁוֹ וְשָׁב לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, וְקִבְּלָה אוֹתוֹ הָאָרֶץ בַּמָּדוֹר הַתַּחְתּוֹן. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָאָרֶץ קִבְּלָה אוֹתוֹ לָלֶכֶת בָּהּ, שֶׁכָּתוּב וַיָּשֶׂם יהו"ה לְקַיִן אוֹת. רַבִּי יִצְחָק אָמַר, לֹא כָּךְ, אֶלָּא לְמַטָּה קִבְּלָה אוֹתוֹ הָאָרֶץ בְּמָדוֹר אֶחָד שֶׁתַּחְתֶּיהָ, שֶׁכָּתוּב הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה גֹּרַשׁ, אֲבָל לְמַטָּה לֹא גֹרַשׁ. וּבְאֵיזֶה מָקוֹם קִבְּלָה אוֹתוֹ הָאֲדָמָה? בְּאַרְקָא, וְעַל כָּל אֵלּוּ שֶׁדָּרִים שָׁם כָּתוּב (ירמיה י) יֵאבַדוּ מֵאַרְעָא וּמִן תְּחוֹת שְׁמַיָּא אֵלֶּה. וְשָׁם שָׂם אֶת מְדוֹרוֹ, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ביה שעתא לייט ליה קודשא בריך הוא, והוה אזיל לכל סטרי עלמא ולא הוה אתר דמקבל ליה, עד דאטפח על רישיה ותב קמי מאריה, וקבילת ליה ארעא במדורא לתתא. רבי יוסי אמר, ארעא קבילת ליה למיהך בה, דכתיב ׳וישם יהו"ה לקין אות׳. רבי יצחק אמר, לאו הכי, אלא לתתא קבילת ליה ארעא במדורא חדא דתחותה, דכתיב ׳הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה׳, ׳מעל פני האדמה׳ גורש, אבל לתתא לא גורש. ובאן אתר קבילת ליה ארעא, בארקא, וכל אינון דדיירי תמן עליהון כתיב ׳יאבדו מארעא ומתחות שמיא אלה׳, ותמן שוי מדוריה, והיינו דכתיב ׳וישב בארץ נוד קדמת עדן׳.
התרגום: באותה השעה קללו הקב"ה, והיה הולך לכל צדדי העולם, ולא היה מקום שמקבל אותו, עד שטפח על ראשו ושב לפני רבונו, וקבלה אותו הארץ במדור התחתון. רבי יוסי אמר, הארץ קבלה אותו ללכת בה, שכתוב וישם יהו"ה לקין אות. רבי יצחק אמר, לא כך, אלא למטה קבלה אותו הארץ במדור אחד שתחתיה, שכתוב הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה. מעל פני האדמה גרש, אבל למטה לא גרש. ובאיזה מקום קבלה אותו האדמה? בארקא, ועל כל אלו שדרים שם כתוב (ירמיה י) יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה. ושם שם את מדורו, והינו שכתוב וישב בארץ נוד קדמת עדן.
מן המפרשים
כתם פז: בה שעתא לייט ליה קודשא בריך הוא. הגם כי אמרו רבותינו ז"ל (תקו"ז סט קיח:) שנתקלל בשלשה קללות האמורים בכתוב, 'ארור אתה מן האדמה' וכו' (בראשית ד יא) , 'לא תוסף תת כחה לך' (שם פסוק יב) . הגדולה שבכלן 'נע ונד תהיה בארץ' (שם) לדעת…
הסולם: פירוש. כי נתבאר שקנא אותו על נוקבא יתירה, שפירושו שרצה להמשיך האורות מלמעלה למטה, ולגלות את מלכות הרביעית החסרה בבחינת מחזה ולמטה כמ"ש לעיל. אבל לא ידע שעי"ז תתגבר מדת הדין ויפסק הזווג גם מחזה ולמעלה ויסתלק החיות מהבל וימות,…