התכלת הוא ה"א אחרונה הנאחזת ביה"ו - וכשאין ישראל נדבקים בו הוא ד', ׳נער׳ בלא ה"א
בראשית · כי ה' אלהיך אש אוכלה · מאמר 53 · פיסקה 8 · דף נא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא דַּאֲמָרָן רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ בְּיִחוּדָא קַדִּישָׁא, דִּבְגִין כָּךְ ה' בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהוּ נְהוֹרָא תִּכְלָא אוּכָּמָא דְּאִתְאֲחִיד בְּיה"ו דְּהוּא נְהוֹרָא חִוָּורָא דְּנָהִיר. תָּא חֲזִי, לְזִמְנִין הַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא ד', וּלְזִמְנִין ה', אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלָא מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לְאַדְלָקָא לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא אִיהוּ ד', וּלְזִמְנָא דְּמַתְעֲרִי לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא עִם נְהוֹרָא חִוָּורָא כְּדֵין אִקְּרִי ה'. מְנָלָן, דִּכְתִיב ׳כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה׳, ׳נַעַר׳ כְּתִיב בְּלָא ה', מַאי טַעְמָא, בְּגִין דְּלָא אִתְחַבְּרַת בִּדְכוּרָא, וּבְכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, ה' לָא אִשְׁתַּכַּח וְסַלְקָא מִתַּמָּן, וְאִשְׁתְּאַר ד'. דְּהָא אִיהִי כָּל זִמְנָא דְּאִתְחַבַּר בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא דְּנָהִיר אִקְּרִי ה', דְּהָא כְּדֵין כֹּלָּא אִתְחַבַּר כַּחֲדָא, אִיהִי אִתְדַּבְּקַת בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא וְיִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקָן בָּהּ, וְקַיְימֵי תְּחוֹתָהּ לְאַדְלָקָא לָהּ, וּכְדֵין כֹּלָּא חַד.
תרגום
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה שֶׁאָמַרְנוּ סוֹד הַחָכְמָה הוּא בַּיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ הֵ"א אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוּא אוֹר תְּכֵלֶת שָׁחֹר שֶׁנֶּאֱחָז בְּיה"ו, שֶׁהוּא אוֹר לָבָן שֶׁמֵּאִיר. בֹּא ורְאֵה, לִפְעָמִים אוֹר הַתְּכֵלֶת ד', וְלִפְעָמִים ה'. אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִדְבָּקִים בּוֹ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לְהַדְלִיק אוֹתוֹ לְהֵאָחֵז בָּאוֹר הַלָּבָן הוּא ד', וְלִפְעָמִים שֶׁמְּעוֹרְרִים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִם הָאוֹר הַלָּבָן, אָז נִקְרָא ה'. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שם כב) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעֲרָ כָּתוּב בְּלִי ה', מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְחַבְּרָה בְּזָכָר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים זָכָר וְנוּקְבָּא, הֵ"א לֹא נִמְצֵאת וְעוֹלָה מִשָּׁם, וְנִשְׁאָר ד'. שֶׁהֲרֵי הִיא כָּל זְמַן שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּאוֹר הַלָּבָן שֶׁמֵּאִיר נִקְרֵאת ה', שֶׁהֲרֵי אָז הַכֹּל מִתְחַבֵּר כְּאֶחָד. הִיא נִדְבֶּקֶת בָּאוֹר הַלָּבָן, וְיִשְׂרָאֵל נִדְבָּקִים בָּהּ וְעוֹמְדִים תַּחְתֶּיהָ לְהַדְלִיק אוֹתָהּ, וְאָז הַכֹּל אֶחָד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי שמעון, הא דאמרן רזא דחכמתא איהו ביחודא קדישא, דבגין כך ה' בתראה דשמא קדישא איהו נהורא תכלא אוכמא דאתאחיד ביה"ו דהוא נהורא חוורא דנהיר. תא חזי, לזמנין האי נהורא תכלא ד', ולזמנין ה', אלא בזמנא דלא מתדבקן ביה ישראל לתתא לאדלקא ליה לאתאחדא בנהורא חוורא איהו ד', ולזמנא דמתערי ליה לאתחברא עם נהורא חוורא כדין אקרי ה'. מנלן, דכתיב ׳כי יהיה נערה בתולה׳, ׳נער׳ כתיב בלא ה', מאי טעמא, בגין דלא אתחברת בדכורא, ובכל אתר דלא אשתכחו דכר ונוקבא, ה' לא אשתכח וסלקא מתמן, ואשתאר ד'. דהא איהי כל זמנא דאתחבר בנהורא חוורא דנהיר אקרי ה', דהא כדין כלא אתחבר כחדא, איהי אתדבקת בנהורא חוורא וישראל מתדבקן בה, וקיימי תחותה לאדלקא לה, וכדין כלא חד.
התרגום: אמר רבי שמעון, זה שאמרנו סוד החכמה הוא ביחוד הקדוש, שמשום כך ה"א אחרונה של השם הקדוש הוא אור תכלת שחר שנאחז ביה"ו, שהוא אור לבן שמאיר. בא וראה, לפעמים אור התכלת ד', ולפעמים ה'. אלא בזמן שלא נדבקים בו ישראל למטה להדליק אותו להאחז באור הלבן הוא ד', ולפעמים שמעוררים אותו להתחבר עם האור הלבן, אז נקרא ה'. מנין לנו? שכתוב (שם כב) כי יהיה נערה בתולה. נער כתוב בלי ה', מה הטעם? משום שלא התחברה בזכר, ובכל מקום שלא נמצאים זכר ונוקבא, ה"א לא נמצאת ועולה משם, ונשאר ד'. שהרי היא כל זמן שמתחברת באור הלבן שמאיר נקראת ה', שהרי אז הכל מתחבר כאחד. היא נדבקת באור הלבן, וישראל נדבקים בה ועומדים תחתיה להדליק אותה, ואז הכל אחד.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח לזמנין האי נהורא תכלתא ד' שמורה דלות ועוני. ולזמנין ה' שמורה עושר ושפע ה"א לכם זרע והטעם הוא. בזמנא דלא מתדבקין וגו' שאינם כשרים בעבודת שמים: ולזמנא דמתערי סוד התעוררות המעשים: לאדלקא ליה קישוטי הכלה. לאתאחד' שתכנס לחופה:…
שעת רצון: ת"ח לזימנין האי נהורא תכלא ד' ולזימנין ה' אלא בזמנא דלא מתדבקן ביה ישראל כו'. פירוש, הוא מ"ש רבינו ז"ל (שעה"כ) בדרוש ששי מק"ש שעל המטה, וכבר ביארנו כי לסיבה זו נקרא הנוקבא בשם אות דל"ת, כי שיעור קומתה אינה רק כנגד ד' ספירות…
יהל אור: כד אתכליל כלא כחדא כו' כדין כלא כו'. ר"ל כל ההיכלין דלתתא ורוחין ונהורין כלהו אתכליל ברוחא של היכלא תליתאה והוא לא קאים לאתיישבא אלא בהיכלא רביעאה. לכן כד אתכלל כו' לאתעטרא בהיכלא רביעאה כדין כלא חד כו' :