ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 53: כי ה' אלהיך אש אוכלה › פיסקה 7 (נא ע"א)

אין התכלת מתעורר להאחז בלבן אלא על ידי ישראל - ׳ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים׳

בראשית · כי ה' אלהיך אש אוכלה · מאמר 53 · פיסקה 7 · דף נא ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזִי, לֵית לֵיהּ אִתְעָרוּתָא לְאִתְדַּלְקָא הַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא לְאִתְאַחֲדָא בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא אֶלָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ תְּחוֹתוֹי. וְתָא חֲזִי, אַף עַל גַּב דְּאוֹרְחֵיהּ דְּהַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא אוּכָּמָא לְשֵׁיצָאָה כָּל מָה דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ תְּחוֹתוֹי, יִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ תְּחוֹתוֹי וְקַיְימָן בְּקִיּוּמָא, הָדָא הוּא דִכְתִיב ׳וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אלהיכ"ם חַיִּים׳, ׳בַּיהו"ה אלהיכ"ם׳ וְלָא אלהינ"ו, בְּהַהוּא נְהוֹרָא תִּכְלָא אוּכָּמָא דְּאָכִיל וְשָׁצֵי כָּל מָה דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ תְּחוֹתֵיהּ, וְאַתּוּן מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ וְקַיְימֵי, דִּכְתִיב ׳חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם׳. וְעַל נְהוֹרָא חִוָּורָא שַׁרְיָיא לְעֵילָּא נְהוֹרָא סְתִימָא דְּאַקִּיף לֵיהּ, וְרָזָא עִלָּאָה הָכָא, וְכֹלָּא תַּשְׁכַּח בְּשַׁלְהוֹבָא דְּסָלִיק וְחָכְמְתִין דְּעֶלְיוֹנִין בֵּיהּ. אָתָא רַבִּי פִּנְחָס וְנַשְׁקֵיהּ, אָמַר, בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאִיעָרַעְנָא הָכָא. אָזְלוּ עִמֵּיהּ דְּרַבִּי פִּנְחָס תְּלָת מִילִין. אַהְדָּרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרַיָּיא.

תרגום

בֹּא ורְאֵה, אֵין לוֹ הִתְעוֹרְרוּת לְהִדָּלֵק הָאוֹר הַתְּכֵלֶת הַזֶּה לְהֵאָחֵז בְּאוֹר לָבָן אֶלָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם נִדְבָּקִים בּוֹ תַּחְתָּיו. וּבֹא וּרְאֵה, אַף עַל פִּי שֶׁדֶּרֶךְ שֶׁל הָאוֹר הַתְּכֵלֶת השָׁחֹר הַזֶּה לְכַלּוֹת כָּל מַה שֶּׁנִּדְבָּק בּוֹ תַּחְתָּיו, יִשְׂרָאֵל נִדְבָּקִים בּוֹ תַּחְתָּיו וְעוֹמְדִים בְּקִיּוּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶ"ם חַיִּים. בַּיהו"ה אֱלֹהֵיכֶ"ם וְלֹא אֱלֹהֵינוּ, בְּאוֹתוֹ אוֹר תְּכֵלֶת שָׁחֹר שֶׁאוֹכֵל וּמְכַלֶּה כָּל מַה שֶּׁנִּדְבָּק בּוֹ תַּחְתָּיו, וְאַתֶּם מִתְדַּבְּקִים בּוֹ וְקַיָּמִים, שֶׁכָּתוּב חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם. וְעַל הָאוֹר הַלָּבָן שׁוֹרֶה לְמַעְלָה אוֹר נִסְתָּר שֶׁמַּקִּיף אוֹתוֹ, וְסוֹד עֶלְיוֹן כָּאן. וְהַכֹּל תִּמְצָא בַּשַּׁלְהֶבֶת שֶׁעוֹלָה וְחָכְמוֹת שֶׁל הָעֶלְיוֹנִים בָּהּ. בָּא רַבִּי פִּנְחָס וּנְשָׁקוֹ. אָמַר, בָּרוּךְ הָרַחֲמָן שֶׁנִּפְגַּשְׁנוּ כָּאן. הָלְכוּ עִם רַבִּי פִּנְחָס שְׁלֹשָׁה מִילִין. חָזְרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי, לית ליה אתערותא לאתדלקא האי נהורא תכלא לאתאחדא בנהורא חוורא אלא על ידי ישראל דאינון מתדבקן ביה תחותוי. ותא חזי, אף על גב דאורחיה דהאי נהורא תכלא אוכמא לשיצאה כל מה דאתדבק ביה תחותוי, ישראל מתדבקן ביה תחותוי וקיימן בקיומא, הדא הוא דכתיב ׳ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים׳, ׳ביהו"ה אלהיכ"ם׳ ולא אלהינ"ו, בההוא נהורא תכלא אוכמא דאכיל ושצי כל מה דאתדבק ביה תחותיה, ואתון מתדבקן ביה וקיימי, דכתיב ׳חיים כלכם היום׳. ועל נהורא חוורא שרייא לעילא נהורא סתימא דאקיף ליה, ורזא עלאה הכא, וכלא תשכח בשלהובא דסליק וחכמתין דעליונין ביה. אתא רבי פנחס ונשקיה, אמר, בריך רחמנא דאיערענא הכא. אזלו עמיה דרבי פנחס תלת מילין. אהדרו רבי שמעון וחברייא.

התרגום: בא וראה, אין לו התעוררות להדלק האור התכלת הזה להאחז באור לבן אלא על ידי ישראל שהם נדבקים בו תחתיו. ובא וראה, אף על פי שדרך של האור התכלת השחר הזה לכלות כל מה שנדבק בו תחתיו, ישראל נדבקים בו תחתיו ועומדים בקיום. זהו שכתוב (דברים ד) ואתם הדבקים ביהו"ה אלהיכ"ם חיים. ביהו"ה אלהיכ"ם ולא אלהינו, באותו אור תכלת שחר שאוכל ומכלה כל מה שנדבק בו תחתיו, ואתם מתדבקים בו וקימים, שכתוב חיים כלכם היום. ועל האור הלבן שורה למעלה אור נסתר שמקיף אותו, וסוד עליון כאן. והכל תמצא בשלהבת שעולה וחכמות של העליונים בה. בא רבי פנחס ונשקו. אמר, ברוך הרחמן שנפגשנו כאן. הלכו עם רבי פנחס שלשה מילין. חזרו רבי שמעון והחברים.

מן המפרשים

אור החמה: בההוא נהורא דלעילא אספקלריא המאירה ת"ח לית ליה אתערותא וגו' כי כל מעשה העליונים בעצמם לא יעלה ולא יוריד לענין ייחוד המדות. אלא להשפיע למטה די צורכם. אמנם יש' מייחדים וגורמים רבוי השפע. וז"ש אתערות' לאתדלק' להתקשט . לאתאחד'…

שעת רצון: אכיל ושצי כל מה דאתדבק ביה תחותוי. שהרי עינינו הרואות שהיא מכלה את השמן ואת הפתילה, וישראל אע"פ שדבקים בה אינם נאכלים ושצים ח"ו, אדרבא נאמר בהם ' ואתם הדבקים ה' אלהיכ"ם חיים כלכם היום', והטעם שנשמותיהם כיון שכבר הם בעולם הזה…

הסולם: ת"ח לית ליה אתערותא, לאתדלקא האי נהורא תכלא לאתאחדא בנהורא חוורא, אלא ע"י ישראל, בוא וראה, אין לו התעוררות לאור התכלת הזה, להדלק ולהתחבר באור הלבן, כי אם על ידי ישראל, דאינון מתדבקן ביה תחותוי, שהם מתדבקים בו מתחתיו. דהיינו…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר