ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 53: כי ה' אלהיך אש אוכלה › פיסקה 5 (נא ע"א)

האור התחתון נאחז בלבן שלמעלה ובפתילה שלמטה - והוא אוכל ומכלה, והלבן אינו אוכל לעולם

בראשית · כי ה' אלהיך אש אוכלה · מאמר 53 · פיסקה 5 · דף נא ע"א

לשון הזוהר

וְהַאי אִתְאֲחִיד לִתְרֵין סִטְרִין, אִתְאֲחִיד לְעֵילָּא בְּהַהוּא נְהוֹרָא חִוָּורָא, אִתְאֲחִיד לְתַתָּא בְּהַהוּא מִלָּה דִּתְחוֹתוֹי דִּמְתַקְּנָא בֵּיהּ לְאַנְהָרָא (מִלִּין דְּשַׁוְּויָן לֵיהּ לְאַדְלָקָא) וּלְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ. וְדָא אָכְלָא תָּדִיר וְשָׁצֵי לְהַהוּא מִלָּה דְּשַׁוְּיָין לֵיהּ, דְּהָא בְּכָל מָה דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ לְתַתָּא וְשַׁרְיָא עֲלוֹי הַהוּא נְהוֹרָא תִּכְלָא שָׁצֵי לֵיהּ וְאָכִיל לֵיהּ, בְּגִין דְּאוֹרְחוֹי הוּא לְשֵׁיצָאָה וּלְמֶהֱוֵי אָכִיל, דְּהָא בֵּיהּ תַּלְיָא שֵׁצוּ דְּכֹלָּא, מוֹתָא דְכֹלָּא, וּבְגִינֵי כָּךְ אִיהִי אָכִיל כָּל מָה דְּאִתְדַּבַּק בֵּיהּ לְתַתָּא. וְהַהוּא נְהוֹרָא חִוָּורָא דְּשַׁרְיָא עֲלוֹי לָא אָכִיל וְלָא שָׁצֵי לְעָלְמִין וְלָא אִשְׁתַּנִּי נְהוֹרֵיהּ, וְעַל דָּא אָמַר מֹשֶׁה ׳כִּי יהו"ה אלהי"ך אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא׳, ׳אוֹכְלָה׳ וַדַּאי, אָכִיל וְשָׁצֵי כָּל מָה דְּשַׁרְיָא תְּחוֹתוֹי.

תרגום

וְזֶה נֶאֱחָז לִשְׁנֵי צְדָדִים. נֶאֱחָז לְמַעְלָה בְּאוֹתוֹ אוֹר לָבָן. נֶאֱחָז לְמַטָּה בַּדָּבָר הַהוּא שֶׁתַּחְתָּיו המְּתֻקָּן בּוֹ לְהָאִיר (דְּבָרִים שֶׁשָּׂמִים לוֹ לְהַדְלִיק) וּלְהֵאָחֵז בּוֹ. וְזוֹ אוֹכֶלֶת תָּמִיד וּמְכַלָּה לְאוֹתוֹ דָבָר שֶׁשָּׂמִים לָהּ. שֶׁהֲרֵי בְּכָל מַה שֶּׁנִּדְבָּק בּוֹ לְמַטָּה וְשׁוֹרֶה עָלָיו, אוֹתוֹ אוֹר תְּכֵלֶת מְכַלֶּה אוֹתוֹ וְאוֹכֵל אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁדַּרְכּוֹ הִיא לְכַלּוֹת וְלִהְיוֹת אוֹכֵל, שֶׁהֲרֵי בּוֹ תָּלוּי כִּילּוּי הַכֹּל, מָוֶת שֶׁל הַכֹּל. וְלָכֵן הִיא אוֹכֶלֶת כָּל מַה שֶּׁנִּדְבָּק בָּהּ לְמַטָּה. וְאוֹתוֹ אוֹר לָבָן שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו לֹא אוֹכֵל וְלֹא מְכַלֶּה לְעוֹלָמִים וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה אוֹרוֹ, וְעַל זֶה אָמַר מֹשֶׁה כִּי יהו"ה אֱלֹהֶי"ך אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. אֹכְלָה וַדַּאי, אוֹכֵל וּמְכַלֶּה כָּל מַה שֶּׁשּׁוֹרֶה תַחְתָּיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: והאי אתאחיד לתרין סטרין, אתאחיד לעילא בההוא נהורא חוורא, אתאחיד לתתא בההוא מלה דתחותוי דמתקנא ביה לאנהרא (מלין דשווין ליה לאדלקא) ולאתאחדא ביה. ודא אכלא תדיר ושצי לההוא מלה דשויין ליה, דהא בכל מה דאתדבק ביה לתתא ושריא עלוי ההוא נהורא תכלא שצי ליה ואכיל ליה, בגין דאורחוי הוא לשיצאה ולמהוי אכיל, דהא ביה תליא שצו דכלא, מותא דכלא, ובגיני כך איהי אכיל כל מה דאתדבק ביה לתתא. וההוא נהורא חוורא דשריא עלוי לא אכיל ולא שצי לעלמין ולא אשתני נהוריה, ועל דא אמר משה ׳כי יהו"ה אלהי"ך אש אוכלה הוא׳, ׳אוכלה׳ ודאי, אכיל ושצי כל מה דשריא תחותוי.

התרגום: וזה נאחז לשני צדדים. נאחז למעלה באותו אור לבן. נאחז למטה בדבר ההוא שתחתיו המתקן בו להאיר (דברים ששמים לו להדליק) ולהאחז בו. וזו אוכלת תמיד ומכלה לאותו דבר ששמים לה. שהרי בכל מה שנדבק בו למטה ושורה עליו, אותו אור תכלת מכלה אותו ואוכל אותו, משום שדרכו היא לכלות ולהיות אוכל, שהרי בו תלוי כילוי הכל, מות של הכל. ולכן היא אוכלת כל מה שנדבק בה למטה. ואותו אור לבן ששורה עליו לא אוכל ולא מכלה לעולמים ולא משתנה אורו, ועל זה אמר משה כי יהו"ה אלהי"ך אש אכלה הוא. אכלה ודאי, אוכל ומכלה כל מה ששורה תחתיו.

מן המפרשים

אור יקר: [סימן ב] מורה על תחילתו שהיא בחינתו הדבקה במאצילו ונקרא ע״ד ההשאלה א״ם במקורו ואט׳ שמוצאו מראש הכתר דהיינו אין סוף ראש לכתר ודאי. קוטרא בגולמא וכו׳ הענין כי האצילות נכלל בסוד חכמה ותבונה ודעת והנה הדעת הזה קשר ז׳ הספירות כולם…

אור החמה: וההוא חוור שריא עלוי היינו שהוא ג"כ רצונו להתייחד עמה ומעלה היא לו מפני האור המתרבה עליו ומפני תיקוניה וקשוטיה היפים ואתאחדו דא בדא אחר תיקונו וייחוד המדרגות הזכרים בעצמם ויחוד מדרגות הנקבות בעצמן בסוד ה' אחד ושמו אחד. אח"כ…

הסולם: והאי אתאחיד לתרין סטרין. אתאחיד לעילא בההוא נהורא חוורא, אתאחיד לתתא בההוא מלה דתחותוי דמתקנא ביה לאנהרא ולאתחדא ביה: ואור זה התכלת, נאחז בשני צדדים, נאחז למעלה באותו אור הלבן, ונאחז למטה בדבר הגס שמתחתיו, דהיינו בהפתילה,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר