נאם ה' יובל, ׳לאדני׳ שמיטה - ׳שב לימיני׳ שהשמיטה צריכה להתקשר בימין
בראשית · שב לימיני · מאמר 52 · פיסקה 4 · דף נ ע"ב
לשון הזוהר
דָּבָר אַחֵר, ׳נְאֻם יהו"ה׳, דָּא יוֹבֵלָא. ׳לַאדֹנִי׳, דָּא שְׁמִיטָּה דִּכְתִיב בָּהּ ׳אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי׳. ׳שֵׁב לִימִינִי׳, דְּהָא יַמִּינָא בְּיוֹבֵלָא שַׁרְיָא, וּשְׁמִיטָּה בָּעֵי לְאִתְקַשְּׁרָא בְּיַמִּינָא. תָּא חֲזִי, שְׁמִיטָּה דָא לָא אִתְקַשַּׁר בְּקִיּוּמָא שְׁלִים בְּיַמִּינָא וּבִשְׂמָאלָא מִיּוֹמָא דְּאִשְׁתַּכְּחַת.
תרגום
דָּבָר אַחֵר נְאֻם יהו"ה - זֶה יוֹבֵל. לַאדֹנִי - זוֹ שְׁמִטָּה, שֶׁכָּתוּב בָּהּ (שמות כא) אָהַבְתִּי אֶת אֲדנִי. שֵׁב לִימִינִי - שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין שׁוֹרֶה בַּיּוֹבֵל, וּשְׁמִטָּה צְרִיכָה לְהִתְקַשֵּׁר בְּיָמִין. בֹּא ורְאֵה, שְׁמִטָּה זוֹ לֹא נִקְשֶׁרֶת בְּקִיּוּם שָׁלֵם בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דבר אחר, ׳נאם יהו"ה׳, דא יובלא. ׳לאדני׳, דא שמיטה דכתיב בה ׳אהבתי את אדני׳. ׳שב לימיני׳, דהא ימינא ביובלא שריא, ושמיטה בעי לאתקשרא בימינא. תא חזי, שמיטה דא לא אתקשר בקיומא שלים בימינא ובשמאלא מיומא דאשתכחת.
התרגום: דבר אחר נאם יהו"ה - זה יובל. לאדני - זו שמטה, שכתוב בה (שמות כא) אהבתי את אדני. שב לימיני - שהרי הימין שורה ביובל, ושמטה צריכה להתקשר בימין. בא וראה, שמטה זו לא נקשרת בקיום שלם בימין ובשמאל מיום שנבראת.
מן המפרשים
אור החמה: ת"ח שמטה דא לא אתקשר בקיומא שלים שהוא היסוד לייחוד בשלימות לא נתייחדה מיום שנברא העולם מפני שאין יחוד אלא ע"י התעוררות תחתון. וקודם שלא היה מציאות העולם ובאת היא אל הת"ת להתייחד לעורר החיבוק לא היה התעוררות מלמטה כאומרו ואדם…
שעת רצון: ד"א נאם ה' דא יובלא לאדוני דא שמיטה דכתיב בה אהבתי את אדוני שב לימיני דהא ימינא ביובלא שרייא ושמיטה בעייא לאתקשרא בימינא. פירוש, הנה נודע שהזכרים שהם אבא וז"א לעולם הם חסדים צד ימין, והנוקבות אימא ומלכות הם גבורות צד שמאל,…
מקדש מלך: ימינא ביובלא שרייא כתב הרב ז"ל שהבינה נתלבשה בחסד זעיר ואחר כך הוציאה ה' קצוות האחרים. וז"ש דהא ימינא ביובלא שרייא: וברא עלמא דין פי' עו"הז מן הגבורות כי בי"ע כולם הם חיילי המלכות וצבאיה וכולם מן הגבורות שהוא שם ב"ן: