ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 49: ויבן ה' אלהים את הצלע › פיסקה 2 (מח ע"ב)

׳והוא ידע את מקומה׳ תורה שבכתב שיש בה דעת - ׳ה' אלהים׳ שם מלא, חכמה ובינה

בראשית · ויבן ה' אלהים את הצלע · מאמר 49 · פיסקה 2 · דף מח ע"ב

לשון הזוהר

׳וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ׳ מַאן ׳מְקוֹמָהּ׳, דָּא תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב דְּאִית בָּהּ דַּעַת (דַּעַת וּתְבוּנָה כְּחַד אָזְלֵי). יהו"ה אלהי"ם, שֵׁם מָלֵא, לְאַתְקָנָא לָהּ בְּכֹלָּא, וְעַל דָּא אִתְקְרִיאַת חָכְמָה וְאִתְקְרִיאַת בִּינָה, בְּגִין דַּהֲוָה בְּשֵׁם מָלֵא. ׳יהו"ה אלהי"ם׳, בְּכֹלָּא בִּשְׁלִימוּ בִּתְרֵי שְׁמָהָן.

תרגום

׳וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ׳, מִי 'מְקוֹמָהּ׳, זוֹ תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דַּעַת (דַּעַת וּתְבוּנָה הוֹלְכִים כְּאֶחָד). יהו"ה אֱלֹהִי"ם, שֵׁם מָלֵא, לְהַתְקִין לָהּ בַּכֹּל, וְעַל זֶה נִקְרְאָה חָכְמָה וְנִקְרְאָה בִּינָה, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה בְשֵׁם מָלֵא. 'יהו"ה אֱלֹהִי"ם׳, בַּכֹּל בִּשְׁלֵמוּת בִּשְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳והוא ידע את מקומה׳ מאן ׳מקומה׳, דא תורה שבכתב דאית בה דעת (דעת ותבונה כחד אזלי). יהו"ה אלהי"ם, שם מלא, לאתקנא לה בכלא, ועל דא אתקריאת חכמה ואתקריאת בינה, בגין דהוה בשם מלא. ׳יהו"ה אלהי"ם׳, בכלא בשלימו בתרי שמהן.

התרגום: ׳והוא ידע את מקומה׳, מי 'מקומה׳, זו תורה שבכתב שיש בה דעת (דעת ותבונה הולכים כאחד). יהו"ה אלהי"ם, שם מלא, להתקין לה בכל, ועל זה נקראה חכמה ונקראה בינה, משום שהיה בשם מלא. 'יהו"ה אלהי"ם׳, בכל בשלמות בשני השמות.

מן המפרשים

אור יקר: דא תורה שבכתב תפארת שבה המלכות בסוד הצלע כדמסיק.

שעת רצון: ה' אלהי"ם שם מלא לאתקנא לה בכלא וע"ד אתקריאת חכמה ואתקריאת בינה בגין דהוה בשם מלא ה' אלהי"ם בכלא בשלימו דתרין שמהן. פירוש הענין, נקדים מ"ש רבינו ז"ל (ע"ח) בשער הארות המוחין פ"א ז"ל, ושורש ענין זה, כי הנה אבא עיקר הארתו הוא…

מקדש מלך: דאית ביה דעת פירוש שהזעיר יש בו דעת שלם אבל המ' אין בה רק חו"ב כמ"ש באידרא ונהירו דתרין מוחין גליפן בה. ולפי פי' זה הכי קאמר אלהים שהיא בינה הבין דרכה דמ'. והוא שהיא הבינה הנז' ידע את מקומה ר"ל המשיך דעת לזעיר שהוא מקומה דמ'.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: