ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 47: דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית › פיסקה 24 (מז ע"א)

׳נפש חיה׳ ישראל, בני הקב"ה - ונפשות העמים מצד השמאל, ׳בהמה ורמש וחיתו ארץ׳

בראשית · דרשות הפסוקים בסדר ימי מעשה בראשית · מאמר 47 · פיסקה 24 · דף מז ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אַבָּא, ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, בְּגִין דְּאִינּוּן בְּנִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְנִשְׁמָתְהוֹן קַדִּישִׁין מִנֵּיהּ אַתְיָין. נַפְשָׁאן דִּשְׁאָר עַמִּים מֵאָן אֲתַר הוּא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵאִינּוּן סִטְרֵי שְׂמָאלָא דִּמְסָאֲבֵי לוֹן אִית לוֹן נִשְׁמָתִין, וּבְגִין כָּךְ כֻּלְּהוּ מְסָאֲבִין וּמְסָאֲבִין לְמַאן דְּקָרַב בַּהֲדַיְיהוּ. וַיֹּאמֶר אלהי"ם תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ'. כֻּלְּהוֹן שְׁאָר חֵיוָון אָחֳרָנִין כָּל חַד וְחַד כְּפוּם זִינֵיהּ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַאי מְסַיַּיע לְמָה דַאֲמָרָן, ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ אִלֵּין יִשְׂרָאֵל דְּאִינּוּן ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ קַדִּישָׁא עִלָּאָה. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ, אִלֵּין שְׁאָר עַמִּין דְּלָאו אִינּוּן ׳נֶפֶשׁ חַיָּה׳ אֶלָּא עָרְלָה כִּדְקָאֲמָרָן.

תרגום

אָמַר רַבִּי אַבָּא, נֶפֶשׁ חַיָּה הֵם יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהֵם בָּנִים לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּנְשָׁמוֹתיהם הַקְּדוֹשׁוֹת מִמֶּנּוּ בָּאוֹת. נַפְשׁוֹת שְׁאָר הָעַמִּים מֵאֵיזֶה מָקוֹם הֵם? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מֵאוֹתָם צִדְדֵי הַשְּׂמֹאל שֶׁמְּטַמְּאִים אוֹתָם יֵשׁ לָהֶם נְשָׁמוֹת, וְלָכֵן כֻּלָּם טְמֵאִים וּמְטַמְּאִים מִי שֶׁקָּרֵב עִמָּם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְגוֹ'. כָּל שְׁאָר הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת כָּל אַחַת וְאַחַת כְּפִי מִינָהּ. וְאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, זֶה מְסַיֵּעַ לְמַה שֶּׁאָמַרְנוּ נֶפֶשׁ חַיָּה אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם נֶפֶשׁ חַיָּה קְדוֹשָׁה עֶלְיוֹנָה. בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ אֶרֶץ, אֵלּוּ שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁאֵינָם נֶפֶשׁ חַיָּה, אֶלָּא עָרְלָה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אבא, ׳נפש חיה׳ אינון ישראל, בגין דאינון בנין לקודשא בריך הוא, ונשמתהון קדישין מניה אתיין. נפשאן דשאר עמים מאן אתר הוא, אמר רבי אלעזר, מאינון סטרי שמאלא דמסאבי לון אית לון נשמתין, ובגין כך כלהו מסאבין ומסאבין למאן דקרב בהדייהו. ויאמר אלהי"ם תוצא הארץ נפש חיה וגו'. כלהון שאר חיוון אחרנין כל חד וחד כפום זיניה. ואמר רבי אלעזר, האי מסייע למה דאמרן, ׳נפש חיה׳ אלין ישראל דאינון ׳נפש חיה׳ קדישא עלאה. בהמה ורמש וחיתו ארץ, אלין שאר עמין דלאו אינון ׳נפש חיה׳ אלא ערלה כדקאמרן.

התרגום: אמר רבי אבא, נפש חיה הם ישראל, משום שהם בנים לקדוש ברוך הוא, ונשמותיהם הקדושות ממנו באות. נפשות שאר העמים מאיזה מקום הם? אמר רבי אלעזר, מאותם צדדי השמאל שמטמאים אותם יש להם נשמות, ולכן כלם טמאים ומטמאים מי שקרב עמם. ויאמר אלהי"ם תוצא הארץ נפש חיה וגו'. כל שאר החיות האחרות כל אחת ואחת כפי מינה. ואמר רבי אלעזר, זה מסיע למה שאמרנו נפש חיה אלו ישראל, שהם נפש חיה קדושה עליונה. בהמה ורמש וחיתו ארץ, אלו שאר העמים שאינם נפש חיה, אלא ערלה כמו שאמרנו.

מן המפרשים

כתם פז: ויאמר אלהי"ם תוצא הארץ נפש חיה למינה כלהון שאר חיון אחרנין כל חד וחד כפום זיניה. אחר שרמז הכתוב מציאות המלאכים בעלי הכנפים וסוד התנינים הגדולים, הנה במאמר הזה אמר 'תוצא הארץ' היא הארץ הידועה, הוציאה מיני מרכבות אחרות כל אחד…

אור החמה: אלין צדיקייא שהם מצד היסוד. ובג"כ איקרון אותם שהם ממ' נפש חיה על שם אל ח"י שהוא היסוד. שעל ידו המ' מוציאה נפש: שלוחי עלמא מלאכים שהם שלוחים מאת השם למטה: א"ר אבא נפש חיה דאינון וגומר ר"ל נפש ממלכות א"כ היינו דוקא נפש ישראל שהם…

הסולם: ויאמר אלקים תוצא הארץ וגו' כלהון שאר חיוון אחרנין כל חד וחד כפום זיניה: הכ' ויאמר אלקים תוצא וגו' בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה, כולם הם על שאר חיות האחרות, חוץ מישראל, שכל אחד ואחד מהם מקבל לפי מינו. וקאי על סיפיה דקרא, בהמה ורמש…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר