כדוגמת זה הקרבן - עשן עולה, כהנים ברצון ולוים בשירה, עד שהכל נכנס לקדש הקדשים
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 66 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָא קָרְבָּנָא סַלְקָא תַּנְנָא, וּמִסְתַּפְּקִין בֵּיהּ כָּל חַד וְחַד כִּדְקָחֲזֵי לֵיהּ, וְכַהֲנֵי בִּרְעוּתָא, וְלֵוָאֵי בִּבְסִימוּ דְּשִׁירְתָא, דָּא אִתְכְּלִיל בְּדָא, וְעַיְילִי הֵיכָלָא בְּהֵיכָלָא, רוּחָא בְּרוּחָא, עַד דְּמִתְחַבְּרָן בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא חֲזֵי לֵיהּ שַׁיְיפָא בְּשַׁיְיפָא, וְאִשְׁתְּלִימוּ דָּא בְּדָא, וְאִתְיַיחֲדוּ דָּא בְּדָא, עַד דְּאִנּוּן חַד, וְנָהֲרִין דָּא בְּדָא. כְּדֵין נִשְׁמְתָא עִלָּאָה דְּכֹלָּא אַתְיָא מִלְּעֵילָּא וְנָהִיר לוֹן, וְהָווּ נְהִירִין כֻּלְּהוּ בּוּצִינִין בִּשְׁלִימוּ כִּדְקָא חֲזֵי, עַד דְּהַהוּא נְהוֹרָא עִלָּאָה אִתְּעַר, וְכֹלָּא אָעִיל לְגַבֵּי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְאִתְבָּרְכָא וְאִתְמַלְיָיא כְּבֵירָא דְּמַיִין נָבְעִין וְלָא פָּסְקִין, וְכֻלְּהוּ מִתְבָּרְכָאן לְעֵילָּא וְתַתָּא.
תרגום
כְּדוּגְמַת זֶה קָרְבָּן, עוֹלֶה עָשָׁן, וּמִסְתַּפְּקִים בּוֹ כָּל אֶחָד וְאֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, וְכֹהֲנִים בְּרָצוֹן, וּלְוִיִּם בִּנְעִימוּת הַשִּׁירָה. זֶה נִכְלָל בָּזֶה, וְנִכְנָסִים הֵיכָל בְּהֵיכָל, רוּחַ בְּרוּחַ, עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים בִּמְקוֹמָם כָּרָאוּי לוֹ אֵיבָר בְּאֵיבָר וּמִשְׁתַּלְּמִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְיַחֲדִים זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁהֵם אֶחָד וּמְאִירִים זֶה בָּזֶה. אָז הַנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַכֹּל בָּאָה מִלְמַעְלָה וּמְאִירָה לָהֶם, וְכָל הַנֵּרוֹת מְאִירִים בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי, עַד שֶׁאוֹתוֹ אוֹר עֶלְיוֹן מִתְעוֹרֵר, וְהַכֹּל נִכְנָס אֶל קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים, וּמִתְבָּרֵךְ וּמִתְמַלֵּא כִּבְאֵר שֶׁל מַיִם נוֹבְעִים וְלֹא פוֹסְקִים, וְכֻלָּם מִתְבָּרְכִים לְמַעְלָה וּלְמַטָּה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: כגוונא דא קרבנא סלקא תננא, ומסתפקין ביה כל חד וחד כדקחזי ליה, וכהני ברעותא, ולואי בבסימו דשירתא, דא אתכליל בדא, ועיילי היכלא בהיכלא, רוחא ברוחא, עד דמתחברן בדוכתייהו כדקא חזי ליה שייפא בשייפא, ואשתלימו דא בדא, ואתייחדו דא בדא, עד דאנון חד, ונהרין דא בדא. כדין נשמתא עלאה דכלא אתיא מלעילא ונהיר לון, והוו נהירין כלהו בוצינין בשלימו כדקא חזי, עד דההוא נהורא עלאה אתער, וכלא אעיל לגבי קדש הקדשים, ואתברכא ואתמלייא כבירא דמיין נבעין ולא פסקין, וכלהו מתברכאן לעילא ותתא.
התרגום: כדוגמת זה קרבן, עולה עשן, ומסתפקים בו כל אחד ואחד כראוי לו, וכהנים ברצון, ולוים בנעימות השירה. זה נכלל בזה, ונכנסים היכל בהיכל, רוח ברוח, עד שמתחברים במקומם כראוי לו איבר באיבר ומשתלמים זה בזה, ומתיחדים זה בזה, עד שהם אחד ומאירים זה בזה. אז הנשמה העליונה של הכל באה מלמעלה ומאירה להם, וכל הנרות מאירים בשלמות כראוי, עד שאותו אור עליון מתעורר, והכל נכנס אל קדש הקדשים, ומתברך ומתמלא כבאר של מים נובעים ולא פוסקים, וכלם מתברכים למעלה ולמטה.
מן המפרשים
אור החמה: סלקא תננא. והעובי אשר בו נתן למדורין וחייליהם. והיינו לחמי לאשי ואלו אינם נקשרים בקשר ההיכלות. וכדי שלא יהיה להם פתחון פה. ויאחזו במשכן ולא יניחהו לעלות בצעקתם כולם חייבים לכך תחלה צריך לרצות כל בני הבית. לכך סלקא תננא שהוא עב…
הסולם: כגוונא דא קרבנא, סלקא תננא, ומסתפקין כל חד וחד כדקחזי ליה: כעין זה, שנעשה ע"י תפילת הצדיק נעשה ג"כ ע"י הקרבן, העשן של הקרבן עולה, ומספק לכל היכל והיכל מה שהוא צריך כראוי לו, דהיינו על דרך שנתבאר לעיל בתפילת הצדיק והיחודים…