היודע לקשור יחוד זה - הקב"ה גוזר והוא מבטל, ׳וצדיק יסוד עולם׳
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 65 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
וּמַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא יִחוּדָא דָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, רָחִים לְעֵילָּא, רָחִים לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא גָּזִיר וְאִיהוּ מְבַטֵּל. סַלְקָא דַּעְתִּין דְּאִיהוּ מְקַטְרְגָא דְּמָארֵיהּ, לָאו הָכִי, אֶלָּא בְּגִין דְּכַד אִיהוּ קָשִׁיר קְשִׁירִין, וְיָדַע לְיַחֲדָא יִחוּדָא, וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין, וְכָל שְׁלִימוּ אִשְׁתַּכַּח, וְכֹלָּא אִתְבָּרְכָא כִּדְקָא יָאוּת, כָּל דִּינִין מִתְעַבּרִין וּמִתְבַּטְּלִין, וְלָא אִשְׁתַּכַּח דִּינָא בְּעָלְמָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, דָּא הוּא לְתַתָּא דִּכְתִיב בֵּיהּ ׳וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם׳, דָּא הוּא קִיּוּמָא דְעָלְמָא, בְּכָל יוֹמָא קָארֵי עֲלוֹי כָּרוֹזָא ׳וְאַתָּה תָּגִיל בַּיהו"ה בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל׳.
תרגום
וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְשֹׁר יִחוּד זֶה - אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, אָהוּב לְמַעְלָה אָהוּב לְמַטָּה, הקב"ה גּוֹזֵר וְהוּא מְבַטֵּל. הֲיַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךְ שֶׁהוּא מְקַטְרֵג בְּרִבּוֹנוֹ? לֹא כָּךְ! אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁהוּא קוֹשֵׁר קְשָׁרִים וְיוֹדֵעַ לְיַחֵד יִחוּד, וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת, וְכָל הַשְּׁלֵמוּת נִמְצֵאת, וְהַכֹּל מִתְבָּרֵךְ כָּרָאוּי, כָּל הַדִּינִים מוּעֲבָרִים וּמִתְבַּטְּלִים וְלֹא נִמְצָא דִין בָּעוֹלָם. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. זֶהוּ לְמַטָּה, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (משלי י) וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. זֶהוּ קִיּוּם הָעוֹלָם. בְּכָל יוֹם קוֹרֵא עָלָיו הַכָּרוֹז, (ישעיה מא) וְאַתָּה תָּגִיל בַּה' בִּקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל תִּתְהַלָּל.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומאן דידע לקשרא יחודא דא, זכאה חולקיה, רחים לעילא, רחים לתתא, קודשא בריך הוא גזיר ואיהו מבטל. סלקא דעתין דאיהו מקטרגא דמאריה, לאו הכי, אלא בגין דכד איהו קשיר קשירין, וידע ליחדא יחודא, וכל אנפין נהירין, וכל שלימו אשתכח, וכלא אתברכא כדקא יאות, כל דינין מתעברין ומתבטלין, ולא אשתכח דינא בעלמא. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי, דא הוא לתתא דכתיב ביה ׳וצדיק יסוד עולם׳, דא הוא קיומא דעלמא, בכל יומא קארי עלוי כרוזא ׳ואתה תגיל ביהו"ה בקדוש ישראל תתהלל׳.
התרגום: ומי שיודע לקשר יחוד זה - אשרי חלקו, אהוב למעלה אהוב למטה, הקב"ה גוזר והוא מבטל. היעלה על דעתך שהוא מקטרג ברבונו? לא כך! אלא משום שכשהוא קושר קשרים ויודע ליחד יחוד, וכל הפנים מאירות, וכל השלמות נמצאת, והכל מתברך כראוי, כל הדינים מועברים ומתבטלים ולא נמצא דין בעולם. אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא. זהו למטה, שכתוב בו (משלי י) וצדיק יסוד עולם. זהו קיום העולם. בכל יום קורא עליו הכרוז, (ישעיה מא) ואתה תגיל בה' בקדוש ישראל תתהלל.
מן המפרשים
כתם פז: וישראל דדבקי ביה בקודשא בריך הוא. כלומר, בכנסת ישראל העליונה:
אור החמה: רחים לתת'. אפי' בין הנפרדים מפני שהכרוז יוצא עליו שהעולם נזון בזכותו. והכל אוהבי' אותו מפני התועלת הנמשך להם על ידו. ואפילו בני אדם הם אוהבים אותו. מפני שהב"ה זורע אהבתו בלבם. ע"ד ברצות ה' דרכי איש וגו': רחים לעיל' בהיכלות…
הסולם: ומאן דידע לקשרא יחודא דא זכאה חולקיה, רחים לעילא רחים לתתא, קב"ה גזיר ואיהו מבטל: מי שיודע לקשר יחוד הזה אשרי חלקו, הוא אהוב למעלה ואהוב למטה, הקב"ה גוזר והוא מבטל. סלקא דעתין דאיהו מקטרגא במאריה, שואל, הכי יעלה על הדעת שהצדיק…