ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 61 (מה ע"א)

כאן כריעה השתחויה קידה ונפילת אפים - להמשיך רצון נשמת כל הנשמות

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 61 · דף מה ע"א

לשון הזוהר

הָכָא הַכְרָעָה וְהִשְׁתַּחֲוָאָה וְקִידָּה וּפְרִישׂוּ דְכַפִּין וּנְפִילָה דְאַפִּין, לְאַמְשָׁכָא רְעוּתָא דְּרוּחָא עִלָּאָה, נִשְׁמְתָא דְּכָל נִשְׁמָתִין, דְּאִיהוּ תַּלְיָא לְעֵילָּא עַד אֵין סוֹף, דְּמִנֵּיהּ נָפְקי נְהִירוּ וּבִרְכָאן לְאַשְׁלָמָא כֹּלָּא מִלְּעֵילָּא כִּדְקָא יָאוּת, וּלְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ מִתַּתָּא וּמִלְּעֵילָּא, וְכָל אַנְפִּין נְהִירִין בְּכָל סִטְרִין כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין כָּל גִּזְרֵי דִינִין מִתְבַּטְּלִין, וְכָל רְעוּתָא אִתְעֲבִיד לְעֵילָּא וְתַתָּא. וְעַל דָּא כְּתִיב ׳וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר׳, וּכְתִיב ׳אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיהו"ה אלהי"ו׳:

תרגום

כָּאן הַכְּרִיעָה וְהִשְׁתַּחֲוָאָה וְקִידָה וּפְרִישַׂת כַּפַּיִם וּנְפִילַת אַפַּיִם לְהַמְשִׁיךְ רְצוֹן הָרוּחַ הָעֶלְיוֹן, נִשְׁמַת כָּל הַנְּשָׁמוֹת, שֶׁהוא תָּלוּי לְמַעְלָה עַד אֵין סוֹף, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים אוֹרוֹת וּבְרָכוֹת לְהַשְׁלִים הַכֹּל מִלְמַעְלָה כָּרָאוּי וְלִהְיוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת מִלְּמַטָּה וּמִלְמַעְלָה, וְכָל הַפָּנִים מְאִירוֹת בְּכָל הַצְּדָדִים כָּרָאוּי. וְאָז מִתְבַּטְּלִים כָּל גִּזְרֵי דִּינִים, וְכָל הָרָצוֹן נַעֲשֶׂה לְמַעְלָה וּלְמַטָּה. וְעַל זֶה כָּתוּב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. וְכָתוּב (תהלים קמד) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: הכא הכרעה והשתחואה וקידה ופרישו דכפין ונפילה דאפין, לאמשכא רעותא דרוחא עלאה, נשמתא דכל נשמתין, דאיהו תליא לעילא עד אין סוף, דמניה נפקי נהירו וברכאן לאשלמא כלא מלעילא כדקא יאות, ולמהוי כלא בשלימו מתתא ומלעילא, וכל אנפין נהירין בכל סטרין כדקא יאות, כדין כל גזרי דינין מתבטלין, וכל רעותא אתעביד לעילא ותתא. ועל דא כתיב ׳ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׳, וכתיב ׳אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהו"ה אלהי"ו׳:

התרגום: כאן הכריעה והשתחואה וקידה ופרישת כפים ונפילת אפים להמשיך רצון הרוח העליון, נשמת כל הנשמות, שהוא תלוי למעלה עד אין סוף, שממנו יוצאים אורות וברכות להשלים הכל מלמעלה כראוי ולהיות הכל בשלמות מלמטה ומלמעלה, וכל הפנים מאירות בכל הצדדים כראוי. ואז מתבטלים כל גזרי דינים, וכל הרצון נעשה למעלה ולמטה. ועל זה כתוב (ישעיה מט) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. וכתוב (תהלים קמד) אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלהיו.

מן המפרשים

אור החמה: כדין כל גזרי דינין אין צריך לומר הדינין. אלא אפילו גזרי דינין שנגזרו וירדו למטה מתבטלין מפני שמהפך הדין לרחמים. מהפך גזרותיו ומבטל כח הגזרה בכל מקום שהיא: ולמיהוי כולא ר"ל כל הספי'. בשלימו מעילא מצד הא"ס ומתתא מצד ההיכלות: וכל…

הסולם: הכא הכרעה והשתחואה וקידה ופרישו דכפין ונפילה דאפין לאמשכא רעותא דרוחא עלאה: כאן, בהיכל הרצון, נוהג כריעה והשתחויה וקידה, ופישוט ידים ונפילת אפים, דהיינו כל הנוהג בהיכלות תחתונות, ונוסף עליהם נפילת אפים, שהוא נוהג רק בהיכל זה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר