אברהם נוטל היכל האהבה ויצחק היכל הזכות - שאר הנביאים נגה וזוהר, ויוסף לבנת הספיר
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 60 · דף מה ע"א
לשון הזוהר
אַבְרָהָם דְּאִיהוּ יַמִּינָא לְעֵילָּא, נָטִיל הֵיכַל אַהֲבָה, רוּחָא דְאִקְּרִי אַהֲבָה, לְאִתְקַשְּׁרָא דָּא בְּדָא לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא לְמֶהֱוֵי חַד, וְסִימָנִיךְ ׳הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ׳, וְשַׁפִּירוּ דְאִתְּתָא בְּאִינּוּן שָׁדַיִם. יִצְחָק דְּאִיהוּ שְׂמָאלָא, נָטִיל הַהוּא הֵיכָלָא דְבֵי דִינָא דְּכָל דִּינִין מִתְּעָרִין מִתַּמָּן, רוּחָא דְּאִקְּרִי זְכוּתָא, לְאִתְחַבְּרָא דָּא בְּדָא וּלְאִשְׁתַּלְמָא דָּא בְּדָא, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד כִּדְקָא יָאוּת. שְׁאָר נְבִיאִים נָטְלִין תְּרֵין הֵיכָלִין דִּלְתַתָּא, תְּרֵין רוּחִין נוֹגַהּ וְזֹהַר, בְּרָזָא דִּכְתִיב ׳חֲמוּקֵי יְרֵכַיִךְ׳ וְגוֹ', לְאִתְקַשְּׁרָא אִלֵּין בְּאִלֵּין לְמֶהֱוֵי חַד. יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַמּוּדָא דְעָלְמָא, נָטִיל הֵיכָלָא דְסַפִּיר, רוּחָא דְאִקְּרִי לִבְנַת הַסַּפִּיר, וְאַף עַל גַּב דִּכְתִיב ׳וְתַחַת רַגְלָיו׳, בְּגִין יְקָרָא דְמַלְכָּא, וְהָכִי הוּא וַדַּאי. וּלְבָתַר עַמּוּדָא דָא נָטִיל יַתִּיר, דְּאִיהוּ רָזָא דְרָזִין בַּאֲתַר דְּהֵיכָלָא שְׁבִיעָאָה. עַד הָכָא מִתְחַבְּרָן דַּרְגִין, וּמִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא, לְאִשְׁתַּלְמָא דָּא עִם דָּא לְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוּ חַד, כֹּלָּא כִּדְקָא חֲזֵי, וּכְדֵין 'יהו"ה הוּא הָאלהי"ם׳ וְגוֹ'. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְאָתֵי, מַאן דְּיָדַע לְקַשְּׁרָא לוֹן וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ.
תרגום
אַבְרָהָם שֶׁהוּא יָמִין לְמַעְלָה נוֹטֵל הֵיכַל אַהֲבָה רוּחַ שֶׁנִּקְרָא אַהֲבָ"ה לְהִתְקַשֵּׁר זֶה בָּזֶה, לְהִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה לִהְיוֹת אֶחָד, וְסִימָנך- (שם יב) הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ. וְיֹפִי הָאִשָּׁה בְּאוֹתָם שָׁדַיִם. יִצְחָק שֶׁהוּא שְׂמֹאל, נוֹטֵל אוֹתוֹ הֵיכָל שֶׁל בֵּית דִּין שֶׁכָּל הַדִּינִים מִתְעוֹרְרִים מִשָּׁם, רוּחַ שֶׁנִּקְרָא זְכוּת, לְהִתְחַבֵּר זֶה בָּזֶה וּלְהִשְׁתַּלֵּם זֶה בָּזֶה לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד כָּרָאוּי, שְׁאָר הַנְּבִיאִים נוֹטְלִים שְׁנֵי הֵיכָלוֹת שֶׁלְּמַטָּה, שְׁנֵי רוּחוֹת נֹגַ"הּ וְזֹהַ"ר, בְּסוֹד הַכָּתוּב (שיר ז) חֲמוּקֵי יְרֵכַיִךְ וְגוֹ', לְהִתְקַשֵּׁר אֵלּו בְּאֵלו לִהְיוֹת אֶחָד. יוֹסֵף הַצַּדִּיק עַמּוּד הָעוֹלָם נוֹטֵל הֵיכָל שֶׁל סַפִּיר, רוּחַ שֶׁנִּקְרֵאת לִבְנַת הַסַּפִּיר, וְאַף עַל גַּב שֶׁכָּתוּב (שמות כד) וְתַחַת רַגְלָיו, בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַמֶּלֶךְ. וְכָךְ הוּא בְּוַדַּאי. וְאַחַר כָּךְ הָעַמּוּד הַזֶּה נוֹטֵל יוֹתֵר, שֶׁהוּא סוֹד הַסּוֹדוֹת, בַּמָּקוֹם שֶׁל הַהֵיכָל הַשְּׁבִיעִי. עַד כָּאן מִתְחַבְּרוֹת דְּרָגוֹת וּמִתְחַבְּרִים זֶה בָּזֶה לְהִשְׁתַּלֵּם זֶה עִם זֶה לִהְיוֹת כֻּלָּם אֶחָד. הַכֹּל כָּרָאוּי. וְאָז ה' הוּא הָאֱלֹהִים וְגוֹ'. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְקָשְׁרָם וּלְהִדָּבֵק בְּרִבּוֹנוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אברהם דאיהו ימינא לעילא, נטיל היכל אהבה, רוחא דאקרי אהבה, לאתקשרא דא בדא לאתחברא דא בדא למהוי חד, וסימניך ׳הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׳, ושפירו דאתתא באינון שדים. יצחק דאיהו שמאלא, נטיל ההוא היכלא דבי דינא דכל דינין מתערין מתמן, רוחא דאקרי זכותא, לאתחברא דא בדא ולאשתלמא דא בדא, למהוי כלא חד כדקא יאות. שאר נביאים נטלין תרין היכלין דלתתא, תרין רוחין נוגה וזהר, ברזא דכתיב ׳חמוקי ירכיך׳ וגו', לאתקשרא אלין באלין למהוי חד. יוסף הצדיק עמודא דעלמא, נטיל היכלא דספיר, רוחא דאקרי לבנת הספיר, ואף על גב דכתיב ׳ותחת רגליו׳, בגין יקרא דמלכא, והכי הוא ודאי. ולבתר עמודא דא נטיל יתיר, דאיהו רזא דרזין באתר דהיכלא שביעאה. עד הכא מתחברן דרגין, ומתחברן דא בדא, לאשתלמא דא עם דא למהוי כלהו חד, כלא כדקא חזי, וכדין 'יהו"ה הוא האלהי"ם׳ וגו'. זכאה חולקיה בעלמא דין ובעלמא דאתי, מאן דידע לקשרא לון ולאתדבקא במאריה.
התרגום: אברהם שהוא ימין למעלה נוטל היכל אהבה רוח שנקרא אהב"ה להתקשר זה בזה, להתחבר זה בזה להיות אחד, וסימנך- (שם יב) הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. ויפי האשה באותם שדים. יצחק שהוא שמאל, נוטל אותו היכל של בית דין שכל הדינים מתעוררים משם, רוח שנקרא זכות, להתחבר זה בזה ולהשתלם זה בזה להיות הכל אחד כראוי, שאר הנביאים נוטלים שני היכלות שלמטה, שני רוחות נג"ה וזה"ר, בסוד הכתוב (שיר ז) חמוקי ירכיך וגו', להתקשר אלו באלו להיות אחד. יוסף הצדיק עמוד העולם נוטל היכל של ספיר, רוח שנקראת לבנת הספיר, ואף על גב שכתוב (שמות כד) ותחת רגליו, בשביל כבוד המלך. וכך הוא בודאי. ואחר כך העמוד הזה נוטל יותר, שהוא סוד הסודות, במקום של ההיכל השביעי. עד כאן מתחברות דרגות ומתחברים זה בזה להשתלם זה עם זה להיות כלם אחד. הכל כראוי. ואז ה' הוא האלהים וגו'. אשרי חלקו בעולם הזה ובעולם הבא מי שיודע לקשרם ולהדבק ברבונו.
מן המפרשים
אור החמה: ההוא היכלא דבי דינא. שאע"ג שנק' זכו"ת א"ל שחפצו ורצונו בזכות וחסד כנז' לעיל [בהיכל ד'] עכ"ז דינין מתערין מתמן לתתא. שמשם יוצא רשות להעניש ולא תאמר בהיכל למטה. אלא רוחא דאיקרי זכותא. שהוא הוא הנכלל עתה בהיכל זה. ועם היות שדרך…
מקדש מלך: ואף על גב דכתיב ותחת רגליו בגין וכו' זה לשון הרב בספר אוצ"ח ואף ע"ג דכתיב ותחת רגליו פי' אע"פי שלא הזכירו הכתוב בשמו אלא ברמז ותחת רגליו וכו'. בגין יקרא דמלכא לא פרסמו אלא ברמז את שהוא נתון תחת נ"ה והוא יסוד כי יסוד למטה מנ"ה…
הסולם: וסימניך הנה בא ידעתי כי אשה יפת מראה את, ושפירו דאתתא באנון שדים: והסימן על זה, הוא הכתוב הנה נא ידעתי וגו' והיופי של אשה הוא בהשדים. כלומר בהיכל החמישי הוא סוד השדים, כנ"ל (באות קכ"ב) דא הוא רזא דכתיכ שני שדיך וגו', ומשם אמר…