ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 36 (מג ע"ב)

כל ההיכלות החיות והאורות צריכים זה לזה - להשתלם מלמטה ואחר כך מלמעלה, כגווני העין

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 36 · דף מג ע"ב

לשון הזוהר

מג:> תָּא חֲזִי, כָּל הַנֵּי הֵיכָלִין, וְכָל הַנֵּי חֵיוָתָא, וְכָל הַנֵּי חֲיָלִין, וְכָל הַנֵּי נְהוֹרִין, וְכָל הַנֵּי רוּחִין, כֻּלְּהוּ אִצְטְרִיכוּ דָּא לְדָא, בְּגִין לְאִשְׁתַּלְמָא מִתַּתָּא, וּלְאִשְׁתַּלְמָא לְבָתַר מִלְּעֵילָּא. אִלֵּין הֵיכָלִין אִינּוּן מִתְדַּבְּקִין דָּא בְּדָא. וְכֻלְּהוּ כְּגַוְונִין דִּלְעֵילָּא (נ"א דְּעֵינָא) מִתְדַּבְּקִין דָּא עִם דָּא. כָּל מָה דִּי בְּגַוַּיְיהוּ אִינּוּן כְּהַהוּא חֵיזוּ דְּמִתְחַזְיָא בִּסְתִימוּ, כַּד מִתְגַּלְגְּלָא עֵינָא וְאִתְחֲזִי הַהוּא זָהֳרָא נָצִיץ. וְהַהוּא מָה דְּלָא אִתְחֲזִי בְּהַהוּא גִלְגּוּלָא, אִיהוּ הַהוּא רוּחָא דְּשָׁלְטָא עַל כֹּלָּא, וּבְגִין כָּךְ קַיְימָא דָּא בְּדָא דַּרְגִין עַל דַּרְגִין, עַד דְּאִתְעַטַּר כֹּלָּא ‹מג:›כִּדְקָא יָאוּת. וְתָא חֲזִי, אִלְמָלֵא כָּל אִינּוּן גַּוְונִין דְּעֵינָא דְּאִתְחַזְיָין, כַּד אִסְתִּים עֵינָא וְאִתְגַּלְגְּלָא בְּגַלְגַּלָּא לָא אִתְחֲזוּן אִינּוּן גַּוְונִין דְּזָהֲרָן, וְאִלְמָלֵא אִינּוּן גַּוְונִין, לָא אִתְדַּבַּק הַהוּא דְסָתִים דְּשָׁלְטָא עֲלַיְיהוּ, אִשְׁתַּכַּח דְּכֹלָּא תַּלְיָא דָא בְּדָא וְאִתְקַשַּׁר דָּא בְּדָא. כַּד אִתְכְּלִיל כֹּלָּא כַּחֲדָא בְּהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, וּרְעוּתָא דִצְלוֹתָא סַלְקָא לְאִתְעַטְּרָא בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה, כְּדֵין כֹּלָּא חַד וּרְעוּתָא חֲדָא וְקִישּׁוּרָא חֲדָא.

תרגום

בֹּא רְאֵה, כָּל אֵלּוּ הַהֵיכָלוֹת וְכָל אֵלּוּ הַחַיּוֹת וְכָל אֵלּוּ הַצְּבָאוֹת וְכָל אֵלּוּ הָאוֹרוֹת וְכָל אֵלּוּ הָרוּחוֹת כּוּלָּם צְרִיכִים זֶה לָזֶה, כְּדֵי לְהִשְׁתַּלֵּם מִלְּמַטָּה וּלְהִשְׁתַּלֵּם אַחַר כָּךְ מִלְמַעְלָה. אֵלּוּ הַהֵיכָלוֹת הֵם מִתְדַּבְּקִים זֶה בָּזֶה. וְכֻלָּם כְּגְּוָנִים שֶׁלְּמַעְלָה (של העין) מִתְדַּבְּקִים זֶה עִם זֶה. כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכָם הֵם כְּאוֹתוֹ מַרְאֶה שֶׁנִּרְאֶה בִּסְתִימָה כְּשֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת הָעַיִן וְנִרְאֶה אוֹתוֹ זֹהַר נוֹצֵץ. וְאוֹתוֹ מַה שֶּׁלֹּא נִרְאֶה בְּאוֹתוֹ גִלְגּוּל, הוּא אוֹתוֹ רוּחַ שֶׁשּׁוֹלֶט עַל הַכֹּל. וּמִשּׁוּם כָּךְ עוֹמֵד זֶה בָּזֶה דְּרָגוֹת עַל דְּרָגוֹת עַד שֶׁמִּתְעַטֵּר הַכֹּל כָּרָאוּי. וּבֹא וּרְאֵה, אִלְמָלֵא כָּל אוֹתָם גְּוָנִים שֶׁל הָעַיִן שֶׁנִּרְאִים, כְּשֶׁנִּסְתֶּמֶת הָעַיִן וּמִתְגַּלְגֶּלֶת בְּגַלְגַּל, לֹא יֵרָאוּ אוֹתָם הַגְּוָנִים שֶׁזּוֹהֲרִים, וְאִלְמָלֵא אוֹתָם גְּוָנִים לֹא נִדְבָּק אוֹתוֹ הַנִּסְתָּר שֶׁשּׁוֹלֵט עֲלֵיהֶם. נִמְצָא שֶׁהַכֹּל תָּלוּי זֶה בָּזֶה וְנִקְשָׁר זֶה בָּזֶה. כְּשֶׁנִּכְלָל הַכֹּל כְּאֶחָד בַּהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי. וּרְצוֹן הַתְּפִלָּה עוֹלֶה לְהִתְעַטֵּר בַּהֵיכָל הָרְבִיעִי. וְאָז הַכֹּל אֶחָד וְרָצוֹן אֶחָד וְקֶשֶׁר אֶחָד.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: מג:> תא חזי, כל הני היכלין, וכל הני חיותא, וכל הני חילין, וכל הני נהורין, וכל הני רוחין, כלהו אצטריכו דא לדא, בגין לאשתלמא מתתא, ולאשתלמא לבתר מלעילא. אלין היכלין אינון מתדבקין דא בדא. וכלהו כגוונין דלעילא (נ"א דעינא) מתדבקין דא עם דא. כל מה די בגוייהו אינון כההוא חיזו דמתחזיא בסתימו, כד מתגלגלא עינא ואתחזי ההוא זהרא נציץ. וההוא מה דלא אתחזי בההוא גלגולא, איהו ההוא רוחא דשלטא על כלא, ובגין כך קיימא דא בדא דרגין על דרגין, עד דאתעטר כלא ‹מג:›כדקא יאות. ותא חזי, אלמלא כל אינון גוונין דעינא דאתחזיין, כד אסתים עינא ואתגלגלא בגלגלא לא אתחזון אינון גוונין דזהרן, ואלמלא אינון גוונין, לא אתדבק ההוא דסתים דשלטא עלייהו, אשתכח דכלא תליא דא בדא ואתקשר דא בדא. כד אתכליל כלא כחדא בהיכלא תליתאה, ורעותא דצלותא סלקא לאתעטרא בהיכלא רביעאה, כדין כלא חד ורעותא חדא וקישורא חדא.

התרגום: בא ראה, כל אלו ההיכלות וכל אלו החיות וכל אלו הצבאות וכל אלו האורות וכל אלו הרוחות כולם צריכים זה לזה, כדי להשתלם מלמטה ולהשתלם אחר כך מלמעלה. אלו ההיכלות הם מתדבקים זה בזה. וכלם כגונים שלמעלה (של העין) מתדבקים זה עם זה. כל מה שבתוכם הם כאותו מראה שנראה בסתימה כשמתגלגלת העין ונראה אותו זהר נוצץ. ואותו מה שלא נראה באותו גלגול, הוא אותו רוח ששולט על הכל. ומשום כך עומד זה בזה דרגות על דרגות עד שמתעטר הכל כראוי. ובא וראה, אלמלא כל אותם גונים של העין שנראים, כשנסתמת העין ומתגלגלת בגלגל, לא יראו אותם הגונים שזוהרים, ואלמלא אותם גונים לא נדבק אותו הנסתר ששולט עליהם. נמצא שהכל תלוי זה בזה ונקשר זה בזה. כשנכלל הכל כאחד בהיכל השלישי. ורצון התפלה עולה להתעטר בהיכל הרביעי. ואז הכל אחד ורצון אחד וקשר אחד.

מן המפרשים

אור החמה: ת"ח כל הני היכלין וגומר כולהו אצטריך דא לדא כנזכר. והכל צורך לתשלום המרכבה שאין העליון נשלם אלא בכל מה שלמטה ממנו. וז"ש אלין היכלין אינון מתדבקאן דא בדא כנזכר: ומשל מציאותם כדי להתבונן סודם אמר וכלהו כעינא [כגוונא דעינא]…

יהל אור: ות"ח כלהו אצטריך דא לדא כו'. ר"ל כל ההיכלין והרוחין ונהורין ושאר משריין כלם אצטריכו זה לזה כמש"ו לאשתלמא דא כו' . ואמר זה כאן לפי שאמר למעלה שאין בעלי תריסין מתגברין עד שעולין שאר הרוחין והנהורין בהיכל הרביעי: עד דסליק כלא…

דברי יעקב פרקי מחשבה 350 עמ: זוהר בפרשת בראשית בהיכלות דף מ״ג ע״ב …דמוחא סוד הי״ש וכו׳ עכ״ל ועיי״ש כלדבריו ועיין בשער הפסוקים לחבקוק מש״כ בענין זה ואכמ״ל פרק ה. בעדן הרושם שנהיה מכל מעשה ובעניץ קריאת שמע על המטה בביאור הגר״א לזוהר בפרשת בראשית בהיכלות דף…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר