ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 35 (מג ע"א)

היודע סוד רבונו ועושה שלמות מלמטה ומלמעלה - נקרא צדיק עמוד העולם, ותפלתו אינה חוזרת ריקם

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 35 · דף מג ע"א

לשון הזוהר

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ מַאן דְּיָדַע רָזָא דְמָארֵיהּ וְאָרִים דִּגְלֵיהּ בַּאֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ. וְתָא חֲזִי, כֹּלָּא אִצְטְרִיךְ דָּא לְדָא וְדָא לְדָא, לְאַשְׁתלָמָא דָא עִם דָּא וּלְאִתְנַהֲרָא דָּא בְּדָא, עַד דְּסָלִיק כֹּלָּא לַאֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ, שְׁלִימוּ מִתַּתָּא בְּקַדְמֵיתָא וּמִלְּעֵילָּא לְבָתַר, וּכְדֵין אִיהוּ שְׁלִימוּ בְּכָל סִטְרִין וְאִשְׁתְּלִים כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת. מַאן דְּיָדַע רָזִין אִלֵּין וְעָבִיד שְׁלִימוּ, דָּא אִיהוּ מִתְדַּבֵּק בְּמָארֵיהּ וּבָטִיל כָּל גְּזֵרִין קָשִׁין, וְאִיהוּ אַעֲטַר לְמָארֵיהּ וּמָשִׁיךְ בִּרְכָאן עַל עָלְמָא, וְדָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִקְּרִי צַדִּיקָא עַמּוּדָא דְעָלְמָא, וּצְלוֹתֵיהּ לָא אַהֲדַר רֵיקַנְיָיא, וְחוּלָקֵיהּ בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְאִיהוּ בְּחוּשְׁבַּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא.

תרגום

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ סוֹד אֲדוֹנוֹ וּמֵרִים דִּגְלוֹ בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. וּבֹא וּרְאֵה, הַכֹּל צָרִיךְ זֶה לָזֶה וְזֶה לָזֶה לְהִשְׁתַּלֵּם זֶה עִם זֶה וּלְהָאִיר זֶה בָּזֶה, עַד שֶׁעוֹלֶה הַכֹּל לְמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. שְׁלֵמוּת מִלְּמַטָּה בַּתְחילָה, וְאַחַר כָּךְ מִלְמַעְלָה, וְאָז הִיא שְּׁלֵמוּת בְּכָל הַצְּדָדִים וְנִשְׁלָם הַכֹּל כָּיאות. מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַסּוֹדוֹת הַלָּלוּ וְעוֹשֶׂה שְׁלֵמוּת, זֶהוּ שֶׁמִּתְדַּבֵּק בְּרִבּוֹנוֹ וּמְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, וְהוּא מְעַטֵּר לְרִבּוֹנוֹ וּמוֹשֵׁךְ בְּרָכוֹת עַל הָעוֹלָם. וְזֶהוּ בֶּן אָדָם שֶׁנִּקְרָא צַדִּיק עַמּוּד הָעוֹלָם, וּתְפִלָּתוֹ לֹא חוֹזֶרֶת רֵיקָם, וְחֶלְקוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, וְהוּא בְּחֶשְׁבּוֹן בְּנֵי הָאֱמוּנָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: זכאה חולקיה מאן דידע רזא דמאריה וארים דגליה באתר דאצטריך. ותא חזי, כלא אצטריך דא לדא ודא לדא, לאשתלמא דא עם דא ולאתנהרא דא בדא, עד דסליק כלא לאתר דאצטריך, שלימו מתתא בקדמיתא ומלעילא לבתר, וכדין איהו שלימו בכל סטרין ואשתלים כלא כדקא יאות. מאן דידע רזין אלין ועביד שלימו, דא איהו מתדבק במאריה ובטיל כל גזרין קשין, ואיהו אעטר למאריה ומשיך ברכאן על עלמא, ודא איהו בר נש דאקרי צדיקא עמודא דעלמא, וצלותיה לא אהדר ריקנייא, וחולקיה בעלמא דאתי, ואיהו בחושבן בני מהימנותא.

התרגום: אשרי חלקו של מי שיודע סוד אדונו ומרים דגלו במקום שצריך. ובא וראה, הכל צריך זה לזה וזה לזה להשתלם זה עם זה ולהאיר זה בזה, עד שעולה הכל למקום שצריך. שלמות מלמטה בתחילה, ואחר כך מלמעלה, ואז היא שלמות בכל הצדדים ונשלם הכל כיאות. מי שיודע הסודות הללו ועושה שלמות, זהו שמתדבק ברבונו ומבטל כל גזרות קשות, והוא מעטר לרבונו ומושך ברכות על העולם. וזהו בן אדם שנקרא צדיק עמוד העולם, ותפלתו לא חוזרת ריקם, וחלקו בעולם הבא, והוא בחשבון בני האמונה.

מן המפרשים

אור החמה: זכאה חולקיה מאן דידע רזי דמארי' לכוין בתפלתו בכל פרטיו. והיודע זה ארים דגלי' באתר דאצטריך כי הוא מתפלל ומעלה המ' מקושט' עד המקום הראוי לה. ולכך צריך לכוין מראש ועד סוף. כי אין היחוד נשלם אלא כשהתחתון נכלל בעליון: וז"ש ות"ח…

יהל אור: ומלעילא לבתר. דאתמליא מנהר די נגיד ונפיק וכמ"ש לקמן. וקודם צריך להעלות היכלין ורוחין שם עד דאשתלים ואח"כ אתמלי מלעילא. וז"ש וכדין איהו שלימו כו' :

הסולם: ות"ח כלא אצטריך דא לדא ודא לדא לאשלמא דא עם דא ולאתנהרא דא בדא: ובוא וראה כל המדרגות כולם, צריכים זה לזה וזה לזה, להשלים האחד עם חברו, ולהאיר אחד בחברו, עד דסליק כלא לאתר דאצטריך שלימו, מתתא בקדמיתא ומלעילא לבתר עד שכולם עולים…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר