מקום כמראה זהב ובו בעלי המגינים - שלוחי הדין ומגיני זהב לארבעה צדדים
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 33 · דף מג ע"א
לשון הזוהר
בְּהֵיכָלָא דָא אִית דּוּכְתָּא חֲדָא כְּחֵיזוּ דְּדַהֲבָא דְּנָצִיץ, וְתַמָּן גְּנִיזִין כַּמָּה חֲיָילִין וּמַשִׁרְיָין, דְּלָא סָלְקִין וְלָא מִתְעַטְּרִין לְעֵילָּא, אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּכָל אִלֵּין קָשְׁרִין קְשִׁירָן וְהֵיכָל נָטִיל לְאִתְעַטְּרָא, כֻּלְּהוֹן נָפְקִין מַלְיָין בְּדִינָא, וְאִקְּרוּן מָארֵי תְּרִיסִין, שְׁלִיחָן בְּעָלְמָא מִגּוֹ מָארֵי דִינִין דִּי בְּהֵיכָלָא רְבִיעָאָה. בְּהַאי דוּכְתָּא תַּלְיָין בְּאַרְבַּע סִטְרִין, שִׁית מְאָה אֶלֶף רִבְּוָון מָגִינִּים דְּדַהֲבָא לְכָל סְטַר וּסְטַר, וְכֵן לְתַתָּא מִנַּיְיהוּ שׁוּרִין מַקְּפָן וְאִינּוּן שִׁתִּין. וְכָל הַנֵּי מָגִינִּים כֻּלְּהוּ מְגִיחִין קְרָבִין סַיְיפִין וְרוּמְחִין לְבַר, בְּכָל אִינּוּן שְׁלִיחֵי דִינִין דְּעָלְמָא, עַד דְּמָטוּ דַּרְגִין בְּדַרְגִין לְכֹכְבָא דְמַאֲדִים, וּכְדֵין הֵיכָלָא סַלְקָא וְאִתְעַטְּרַת בְּהַהוּא רוּחָא בְּכָל אִינּוּן חֲיָילִין, וְאִשְׁתְּאַר הַהוּא דוּכְתָּא בְּאַתְרֵיהּ, וְהַהוּא דוּכְתָּא אִקְּרִי תָּא הָרָצִים, אִינּוּן שְׁלִיחִין מְרַהֲטִי לְאַשְׁלָמָא דִינִין וּפוּרְעָנִין בְּכָל סִטְרֵי עָלְמָא.
תרגום
בַּהֵיכָל הַזֶּה יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד כְּמַרְאֵה זָהָב שֶׁנּוֹצֵץ, וְשָׁם גְּנוּזִים כַּמָּה צְבָאוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁלֹּא עוֹלִים וְלֹא מִתְעַטְּרִים לְמַעְלָה, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁכָּל אֵלו קוֹשְׁרִים קְשָׁרִים, וְהַהֵיכָל נוֹסֵעַ לְהִתְעַטֵּר. כֻּלָּם יוֹצְאִים מְלֵאִים בְּדִין, וְנִקְרָאִים בַּעֲלֵי מָגִנִּים, שְׁלוּחִים בָּעוֹלָם מִתּוֹךְ בַּעֲלֵי הַדִּין שֶׁבַּהֵיכָל הָרְבִיעִי. בְּמָקוֹם זֶה תְּלוּיִים בְּאַרְבָּעָה צְדָדִים שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רִבּוֹא מָגִנִי זָהָב לְכָל צַד וְצַד. וְכֵן לְמַטָּה מֵהֶם חוֹמוֹת מַקִּיפוֹת, וְהֵם שִׁשִּׁים. וְכָל אֵלּוּ הַמָּגִנִּים מְגִיחִים קְרָבוֹת חֲרָבוֹת וּרְמָחִים לַחוּץ בְּכָל אוֹתָם שְׁלוּחֵי הַדִּין שֶׁל הָעוֹלָם, עַד שֶׁמַּגִּיעִים דְּרָגוֹת בִּדְרָגוֹת לְכוֹכָב שֶׁל מַאְדִּים. וְאָז הַהֵיכָל עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר בְּאוֹתָו רוּחַ בְּכָל אוֹתָם צְבָאוֹת, וְנִשְׁאָר אוֹתוֹ מָקוֹם בִּמְקוֹמוֹ. וְאוֹתוֹ מָקוֹם נִקְרָא תָּא הָרָצִים. אוֹתָם הַשְּׁלוּחִים רָצִים לְהַשְׁלִים דִּינִים וּפֻרְעָנֻיּוֹת בְּכָל צִדְדֵי הָעוֹלָם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: בהיכלא דא אית דוכתא חדא כחיזו דדהבא דנציץ, ותמן גניזין כמה חיילין ומשריין, דלא סלקין ולא מתעטרין לעילא, אלא בשעתא דכל אלין קשרין קשירן והיכל נטיל לאתעטרא, כלהון נפקין מליין בדינא, ואקרון מארי תריסין, שליחן בעלמא מגו מארי דינין די בהיכלא רביעאה. בהאי דוכתא תליין בארבע סטרין, שית מאה אלף רבוון מגינים דדהבא לכל סטר וסטר, וכן לתתא מנייהו שורין מקפן ואינון שתין. וכל הני מגינים כלהו מגיחין קרבין סייפין ורומחין לבר, בכל אינון שליחי דינין דעלמא, עד דמטו דרגין בדרגין לככבא דמאדים, וכדין היכלא סלקא ואתעטרת בההוא רוחא בכל אינון חיילין, ואשתאר ההוא דוכתא באתריה, וההוא דוכתא אקרי תא הרצים, אינון שליחין מרהטי לאשלמא דינין ופורענין בכל סטרי עלמא.
התרגום: בהיכל הזה יש מקום אחד כמראה זהב שנוצץ, ושם גנוזים כמה צבאות ומחנות שלא עולים ולא מתעטרים למעלה, אלא בשעה שכל אלו קושרים קשרים, וההיכל נוסע להתעטר. כלם יוצאים מלאים בדין, ונקראים בעלי מגנים, שלוחים בעולם מתוך בעלי הדין שבהיכל הרביעי. במקום זה תלויים בארבעה צדדים שש מאות אלף רבוא מגני זהב לכל צד וצד. וכן למטה מהם חומות מקיפות, והם ששים. וכל אלו המגנים מגיחים קרבות חרבות ורמחים לחוץ בכל אותם שלוחי הדין של העולם, עד שמגיעים דרגות בדרגות לכוכב של מאדים. ואז ההיכל עולה ומתעטר באותו רוח בכל אותם צבאות, ונשאר אותו מקום במקומו. ואותו מקום נקרא תא הרצים. אותם השלוחים רצים להשלים דינים ופרעניות בכל צדדי העולם.
מן המפרשים
אור החמה: בהיכלא דא אית דוכתא חדא. שהוא הנק' תא הרצים והיינו שהוא מקום כניסת הרצים. והם כל הכחות המשתלשלין מהחיה הנזכר [היינו אהיא"ל] ונקראים רצים מפני שהם מזדמנין כרגע במרוצה להצלתן של ישראל לעת הצורך והם מבחינת הבינה שהיא הזהב והדין…
מקדש מלך: הני מגינין כולהו מגיחין קרבא פירוש שהמגינים דוחים בעלי הדין והרוגז כדי לפנות מקום שיעלו ההיכלות ויכללו זה בזה כמ"ש וכדין היכלא סלקא :
יהל אור: ואמר דלא משתככי לעלמין. לא כמו השרפים שבהיכל שני שהן רק ג"פ ביום מקדשין ולא כמו החיילין דשם שמזמרין ומתקרבין לנהר דינור ומתוקדן ומתחדשין בכל בקר כמש"ל, ולקמן ע"ב תחות היכלא תניינא כו' ע"ש [ובפרשת פקודי רוחא דא כד כו'. עמש"ש]:…