ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 26 (מב ע"ב)

הרוח הכוללת עולה ברצון תפלת הזכאי - ונכנסת להיכל השלישי כלולה מן הכל

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 26 · דף מב ע"ב

לשון הזוהר

רוּחָא דָא דְּאִתְכְּלִיל בְּאִינּוּן רוּחִין, מְלַהֲטָא וְסַלְקָא לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָּא, וְקַיְימָא לְאִתְאַחֲדָא וּלְאִתְקַשְּׁרָא בִּרְעוּתָא דְבַר נָשׁ זַכָּאָה בְּהַהִיא צְלוֹתָא דְּצַלִּי, דְּכַד סַלְקָא וְעָאלַת בְּהַהוּא הֵיכָלָא, נָטִיל כֹּלָּא, וְכֻלְּהוּ נָטְלִין בַּהֲדָהּ, וְאִתְכְּלִילוּ דָּא בְּדָא, עַד דְּאִתְכְּלִילוּ בְּהַהוּא רוּחָא, וְהַהוּא רוּחָא נָטְלָא בִּרְעוּתָא דְּקִשּׁוּרָא דְּיִחוּדָא דִצְלוֹתָא דִּמְיַחֲדָא כֹּלָּא, עַד דְּמָטוּ כֻּלְּהוּ לְהֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, כְּלִילָן דָּא בְּדָא כִּדְקַדְמָאֵי, אֶשָּׁא בְּמַיָּא, וּמַיָּא בְּאֶשָּׁא, רוּחָא בְּעַפְרָא, וְעַפְרָא בְּרוּחָא, מִזְרָח בְּמַעֲרָב מַעֲרָב בְּמִזְרָח, צָפוֹן בְּדָרוֹם, דָּרוֹם בְּצָפוֹן, וְהָכִי הַנֵּי כֻּלְּהוּ מִתְקַשְּׁרָן דָּא בְּדָא, וּמִתְאַחֲדָן דָּא בְּדָא, וּמְשַׁלְּבָן דָּא עִם דָּא, וְכֵן כַּמָּה חֲיָילִין וּמַשִׁרְיָין דְּאִתְאַחֲדוּ (נ"א דְּנָחֲתִי) לְתַתָּא, וְאִתְעָרְבוּ בְּאִינּוּן תַּתָּאֵי, עַד דְּמָטוּ לְכֹכְבָא דְצֶדֶק, וְתַמָּן כַּמָּה מְמַנָּן עַל עָלְמָא. וְכַד רוּחָא דָא אִתְכְּלִיל מִכֻּלְּהוּ וְכֻלְּהוּ כְּלִילָן בֵּיהּ, סָלִיק וְאִתְאַחַד וְעָאל בְּגוֹ הֵיכָלָא תְּלִיתָאָה, עַד דְּאִתְאַחַד בְּרוּחָא דְתַמָּן, בְּגוֹ הַהוּא עַמּוּדָא דְּקָאִים בְּאֶמְצָעִיתָא, וּכְדֵין כֹּלָּא אִשְׁתְּלִים עַד הָכָא כִּדְקָא יָאוּת, וְכֻלְּהוּ רוּחָא חֲדָא כָּלִיל מִכֹּלָּא וּשְׁלִים מִכֹּלָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר ׳וְרוּחַ אֶחָד לָהֵנָּה׳. הָכָא הַכְרָעָה לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיה.

תרגום

רוּחַ זוֹ שֶׁנִּכְלְלָה בְּאוֹתָן רוּחוֹת, מִתְלַהֶטֶת וְעוֹלָה לְהֵאָחֵז לְמַעְלָה, וְעוֹמֶדֶת לְהִתְאַחֵד וּלְהִתְקַשֵּׁר בִּרְצוֹן בֶּן אָדָם זַכַּאי בְּאוֹתָהּ תְּפִלָּה שֶׁמִּתְפַּלֵּל, שֶׁכְּשֶׁעוֹלָה וְנִכְנֶסֶת בְּאוֹתוֹ הֵיכָל, נוֹטֶלֶת הַכֹּל, וְכֻלָּם נִיטָּלִים יַחַד עִמָּהּ וְנִכְלָלִים זֶה בָּזֶה עַד שֶׁנִּכְלָלִים בְּאוֹתוֹ רוּחַ. וְאוֹתוֹ רוּחַ נוֹסֵעַ בְּרָצוֹן שֶׁל קֶשֶׁר הַיִּחוּד שֶׁל הַתְּפִלָּה שֶׁמְּיַחֶדֶת הַכֹּל, עַד שֶׁמַּגִּיעִים כֻּלָּם לַהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי כְּלוּלִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ הָרִאשׁוֹנִים אֵשׁ בַּמַּיִם, וּמַיִם בָּאֵשׁ, רוּחַ בֶּעָפָר, וְעָפָר בָּרוּחַ. מִזְרָח בַּמַּעֲרָב, מַעֲרָב בַּמִּזְרָח, צָפוֹן בַּדָּרוֹם, וְדָרוֹם בַּצָּפוֹן. וְכָךְ כָּל אֵלּוּ מִתְקַשְּׁרִים זֶה בָּזֶה, וּמִתְאַחֲדִים זֶה בָּזֶה וּמְשׁוּלָּבִים זֶה בָּזֶה. וְכָךְ כַּמָּה צְבָאוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁהִתְאַחֲדוּ (נ"א: שֶׁיָּרְדוּ) לְמַטָּה וְהִתְעָרְבוּ בְּאוֹתָם תַּחְתּוֹנִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְכוֹכָב שֶׁל צֶדֶק, וְשָׁם כַּמָּה מְמוּנִּים עַל הָעוֹלָם. וּכְשֶׁרוּחַ זֶה נִכְלָל מִכֻּלָּם וְכֻלָּם כְּלוּלִים בּוֹ, עוֹלֶה וּמִתְאַחֵד וְנִכְנָס בְּתוֹךְ הַהֵיכָל הַשְּׁלִישִׁי עַד שֶׁמִּתְאַחֵד בָּרוּחַ שֶׁשָׁם בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הָעַמּוּד שֶׁעוֹמֵד בָּאֶמְצַע, וְאָז הַכֹּל נִשְׁלָם עַד כָּאן כָּיאות. וְכֻלָּם רוּחַ אֶחָד כָּלוּל מֵהַכֹּל וְשָׁלֵם מֵהַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְרוּחַ אֶחָד לְהֵנָּה. כָּאן הַכְרִיעָה לְהִדָּבֵק בְּרִבּוֹנוֹ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רוחא דא דאתכליל באינון רוחין, מלהטא וסלקא לאתאחדא לעילא, וקיימא לאתאחדא ולאתקשרא ברעותא דבר נש זכאה בההיא צלותא דצלי, דכד סלקא ועאלת בההוא היכלא, נטיל כלא, וכלהו נטלין בהדה, ואתכלילו דא בדא, עד דאתכלילו בההוא רוחא, וההוא רוחא נטלא ברעותא דקשורא דיחודא דצלותא דמיחדא כלא, עד דמטו כלהו להיכלא תליתאה, כלילן דא בדא כדקדמאי, אשא במיא, ומיא באשא, רוחא בעפרא, ועפרא ברוחא, מזרח במערב מערב במזרח, צפון בדרום, דרום בצפון, והכי הני כלהו מתקשרן דא בדא, ומתאחדן דא בדא, ומשלבן דא עם דא, וכן כמה חיילין ומשריין דאתאחדו (נ"א דנחתי) לתתא, ואתערבו באינון תתאי, עד דמטו לככבא דצדק, ותמן כמה ממנן על עלמא. וכד רוחא דא אתכליל מכלהו וכלהו כלילן ביה, סליק ואתאחד ועאל בגו היכלא תליתאה, עד דאתאחד ברוחא דתמן, בגו ההוא עמודא דקאים באמצעיתא, וכדין כלא אשתלים עד הכא כדקא יאות, וכלהו רוחא חדא כליל מכלא ושלים מכלא, כמה דאת אמר ׳ורוח אחד להנה׳. הכא הכרעה לאתדבקא במאריה.

התרגום: רוח זו שנכללה באותן רוחות, מתלהטת ועולה להאחז למעלה, ועומדת להתאחד ולהתקשר ברצון בן אדם זכאי באותה תפלה שמתפלל, שכשעולה ונכנסת באותו היכל, נוטלת הכל, וכלם ניטלים יחד עמה ונכללים זה בזה עד שנכללים באותו רוח. ואותו רוח נוסע ברצון של קשר היחוד של התפלה שמיחדת הכל, עד שמגיעים כלם להיכל השלישי כלולים זה בזה, כמו הראשונים אש במים, ומים באש, רוח בעפר, ועפר ברוח. מזרח במערב, מערב במזרח, צפון בדרום, ודרום בצפון. וכך כל אלו מתקשרים זה בזה, ומתאחדים זה בזה ומשולבים זה בזה. וכך כמה צבאות ומחנות שהתאחדו (נ"א: שירדו) למטה והתערבו באותם תחתונים עד שהגיעו לכוכב של צדק, ושם כמה ממונים על העולם. וכשרוח זה נכלל מכלם וכלם כלולים בו, עולה ומתאחד ונכנס בתוך ההיכל השלישי עד שמתאחד ברוח ששם בתוך אותו העמוד שעומד באמצע, ואז הכל נשלם עד כאן כיאות. וכלם רוח אחד כלול מהכל ושלם מהכל, כמו שנאמר ורוח אחד להנה. כאן הכריעה להדבק ברבונו.

מן המפרשים

אור החמה: עאלת בההוא היכל' נטיל כול' כל הפרטים והענפים האלו היא עולה ומקשרת וכולהו נטלי בהדה ואתכלילו דא בדא. בכללותם עלול בעלה עד דאתכלילו בההוא רוח'. דהיינו עצם השמים: וההוא רוחא דהיינו עצם השמים עצמו אחר שאסף נתחיו אליו. ונתחי ההיכל…

מקדש מלך: הכא הכרעה וכו' פי' כדי לעורר היכל זה צריך הכרעה לאתדבקא במאריה כי עי"ז מקשר היכל זה בהיכל שעליו ומושך ממנו הארה. היכל נוגה הוא נצח. ולאו גוון חד מכלהו. פי' אלא אור גדול מכולם:

הסולם: וכן כמה חיילין ומשריין דאתאחדו לתתא ואתערבו באנון תתאי עד דמטי לככבא דצדק ותמן כמה ממנן על עלמא, וכן כמה צבאות ומחנות יורדים מכאן ולמטה ומתערבים ומאירים באלו מלאכים התחתונים עד שמגיעים בהארתם לככב הנקרא צדק. ששם עומדים כמה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר