רוח הזוהר קשה להתגלות כסתימת העין - ואינו מאיר עד שהרוח שלמטה נאחזת בו ומגלגלת אותו
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 19 · דף מב ע"א
לשון הזוהר
דָּא לָאו אִיהוּ בְּאִתְגַּלְיָא הָכִי לְאִתְנַצְּצָא כְּאַחֲרָא, דָּא קָשֵׁי לְאִתְגַּלְיָא, כִּסְתִימוּ דְעֵינָא דְּכַד מִתְגַּלְגְּלָא אִזְדְּהַר וְנָצִיץ בְּגִלְגּוּלָא, וְדָא אוֹף הָכִי, בְּגִין דְּכַד הַהוּא רוּחָא קַדְמָאָה סַלְקָא, מְגַלְגֵּל בְּגִלְגּוּלָא וְגַלִּי לֵיהּ, וְאִתְקַשַּׁר בַּהֲדֵיהּ בְּקִשּׁוּרָא דְּחִוַּורְתָּא (גר"א כחוורתא) דְעֵינָא, גּוֹ גְּוַון אַחֲרָא דְּאִיהוּ דַּקִּיק מִינֵּיהּ דְּשָׁארֵי עֲלוֹי. מִתְגַּלְגְּלָא רוּחָא דָא מִגּוֹ רוּחָא דִלְתַתָּא, נְהוֹרָא דִלְתַתָּא אַסְחַר לְגַלְגְּלָא (נ"א וגלגל) נְהוֹרָא דָא וְאִתְנְהִיר, וְלָא יָכִיל לְאִתְנַהֲרָא עַד דְּאָחִיד תַּתָּאָה בֵּיהּ וְאִתְקַשַּׁר בַּהֲדֵיהּ, וּכְדֵין אַנְהִיר וְאָחִיד בִּנְהוֹרָא דִלְתַתָּא, דְּהוּא כָּלִיל וְלָא אִשְׁתַּנִּי כְּלָל, אֶלָּא אִתְגַּלְיָא בְּגִינֵיהּ בְּגִלְגּוּלָא דִילֵיהּ. וְכַד נְהוֹרָא דָא מִתְגַּלְגְּלָא, נָטִיל נְהוֹרָא אַחֲרָא לִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְגַּלְגְּלָא בַּהֲדֵיהּ וְאִסְתַּחַר עִמֵּיהּ, וְרָזָא דָא כְּתִיב ׳חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן׳. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּיָדַע לְגַלָּאָה (נ"א לְגַלְגְּלָא) נְהוֹרִין. רוּחָא אַחֲרָא אִתְכְּלִיל בַּהֲדֵיהּ וְאִסְתַּחַר, וְנָהִיר סַחֲרָנֵיהּ בִּגְוַון תִּכְלָא וְחִוָּור, הַהוּא חִוָּור אִתְקַשַּׁר בְּחִוָּור דָּא, וְהַהוּא תִּכְלָא אִתְקַשַּׁר בְּסוּמְקָא דִנְהוֹרָא תַּתָּאָה דְּלִסְטַר שְׂמָאלָא, וְאִתְכְּלִילוּ דָא בְּדָא וַהֲווּ חַד, וְאִקְּרוּן עֶצֶם הַשָּׁמַיִם. וְכָל מָה דִּלְתַתָּא וְהַהוּא הֵיכָלָא דִלְתַתָּא, כֹּלָּא אִתְכְּלִיל הָכָא, וּבְגִין דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל הָכָא, אִתְקְרִי 'עֶצֶם הַשָּׁמַיִם׳.
תרגום
זֶה אֵינוֹ בְּהִתְגַּלּוּת כָּךְ לְהִתְנוֹצֵץ כְּמוֹ הָאַחֵר. זֶה קָשֶׁה לְהִתְגַּלּוּת. כְּמוֹ סְתִימוֹת הָעַיִן שֶׁכְּשֶׁמִּתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹהֶרֶת וְנוֹצֶצֶת בְּגִלְגּוּל. וְגַם זֶה כָּךְ. מִשּׁוּם שֶׁכְּשֶׁאוֹתוֹ הָרוּחַ הָרִאשׁוֹן עוֹלֶה, מְגַלְגֵּל בּגּלגּול וּמְגַלֶּה אוֹתוֹ, וְנִקְשָׁר אִתּוֹ בְּקֶשֶׁר שֶׁל לֹבֶן הָעַיִן תּוֹךְ גָּוֶן אַחֵר שֶׁהוּא דַק מִמֶּנּוּ שֶׁשּׁוֹרֶה עָלָיו. מִתְגַּלְגֶּלֶת רוּחַ זוֹ מִתּוֹךְ רוּחַ שֶׁלְּמַטָּה. הָאוֹר שֶׁלְּמַטָּה סוֹבֵב לְגַלְגַּל (נ"א וגלגל) הָאוֹר הַזֶּה וּמוּאָר. וְלֹא יָכוֹל לְהיות מוּאָר עַד שֶׁאוֹחֵז הַתַּחְתּוֹן בּוֹ וְנִקְשָׁר עִמּוֹ וְאָז מֵאִיר, וְאוֹחֵז בָּאוֹר שֶׁלְּמַטָּה שֶׁהוּא כָּלוּל וְלֹא מִשְׁתַּנֶּה כְלָל, אֶלָּא מִתְגַּלֶּה בִּגְלָלוֹ בַּגִּלְגּוּל שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁאוֹר זֶה מִתְגַּלְגֵּל, נוֹטֵל אוֹר אַחֵר לְצַד שְׂמֹאל וּמִתְגַּלְגֵּל עִמּוֹ וּמִסְתּוֹבֵב עִמּוֹ. וְזֶה סוֹד הַכָּתוּב (שיר ז) חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. אַשְׁרֵי מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְגַלּוֹת (נ"א לגלגל) מְאוֹרוֹת. רוּחַ אַחֶרֶת נִכְלֶלֶת וּמִסְתּוֹבֶבֶת וּמֵאִיר בְּגוֹוֶן תְּכֵלֶת וְלָבָן, הַלָּבָן נִקְשָׁר בַּלָּבָן הנ"ל, וְהַתְּכֵלֶת בָּאָדוֹם שֶׁל אוֹר תַּחְתּוֹן הַשְּׂמָאלִי וְכָל שֶׁלְּמַטָּה נִכְלָל כָּאן, וע"כ נִקְרָאִים עֶצֶם הַשָּׁמַיִם. רוּחַ אַחֶרֶת נִכְלֶלֶת עִמּוֹ וּמִסְתּוֹבֶבֶת וּמְאִירָה סְבִיבוֹ בְּגָוֶן תְּכֵלֶת וְלָבָן. אוֹתוֹ לָבָן נִקְשָׁר בַּלָּבָן הַזֶּה, וְאוֹתוֹ תְכֵלֶת נִקְשָׁר בָּאָדום שֶׁל הָאוֹר הַתַּחְתּוֹן שֶׁלְּצַד שְׂמֹאל, וְנִכְלָלִו זֶה בָּזֶה וְהיו אֶחָד, וְנִקְרָאִים עֶצֶם הַשָּׁמַיִם. וְכָל מַה שֶּׁלְּמַטָּה וְאוֹתוֹ הֵיכָל שֶׁלְּמַטָּה, הַכֹּל נִכְלָל כָּאן. וּמִשּׁוּם שֶׁהַכֹּל נִכְלָל כָּאן, נִקְרָא עֶצֶם הַשָּׁמַיִם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דא לאו איהו באתגליא הכי לאתנצצא כאחרא, דא קשי לאתגליא, כסתימו דעינא דכד מתגלגלא אזדהר ונציץ בגלגולא, ודא אוף הכי, בגין דכד ההוא רוחא קדמאה סלקא, מגלגל בגלגולא וגלי ליה, ואתקשר בהדיה בקשורא דחוורתא (גר"א כחוורתא) דעינא, גו גוון אחרא דאיהו דקיק מיניה דשארי עלוי. מתגלגלא רוחא דא מגו רוחא דלתתא, נהורא דלתתא אסחר לגלגלא (נ"א וגלגל) נהורא דא ואתנהיר, ולא יכיל לאתנהרא עד דאחיד תתאה ביה ואתקשר בהדיה, וכדין אנהיר ואחיד בנהורא דלתתא, דהוא כליל ולא אשתני כלל, אלא אתגליא בגיניה בגלגולא דיליה. וכד נהורא דא מתגלגלא, נטיל נהורא אחרא לסטר שמאלא, ואתגלגלא בהדיה ואסתחר עמיה, ורזא דא כתיב ׳חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׳. זכאה איהו מאן דידע לגלאה (נ"א לגלגלא) נהורין. רוחא אחרא אתכליל בהדיה ואסתחר, ונהיר סחרניה בגוון תכלא וחוור, ההוא חוור אתקשר בחוור דא, וההוא תכלא אתקשר בסומקא דנהורא תתאה דלסטר שמאלא, ואתכלילו דא בדא והוו חד, ואקרון עצם השמים. וכל מה דלתתא וההוא היכלא דלתתא, כלא אתכליל הכא, ובגין דכלא אתכליל הכא, אתקרי 'עצם השמים׳.
התרגום: זה אינו בהתגלות כך להתנוצץ כמו האחר. זה קשה להתגלות. כמו סתימות העין שכשמתגלגלת, זוהרת ונוצצת בגלגול. וגם זה כך. משום שכשאותו הרוח הראשון עולה, מגלגל בגלגול ומגלה אותו, ונקשר אתו בקשר של לבן העין תוך גון אחר שהוא דק ממנו ששורה עליו. מתגלגלת רוח זו מתוך רוח שלמטה. האור שלמטה סובב לגלגל (נ"א וגלגל) האור הזה ומואר. ולא יכול להיות מואר עד שאוחז התחתון בו ונקשר עמו ואז מאיר, ואוחז באור שלמטה שהוא כלול ולא משתנה כלל, אלא מתגלה בגללו בגלגול שלו. וכשאור זה מתגלגל, נוטל אור אחר לצד שמאל ומתגלגל עמו ומסתובב עמו. וזה סוד הכתוב (שיר ז) חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן. אשרי מי שיודע לגלות (נ"א לגלגל) מאורות. רוח אחרת נכללת ומסתובבת ומאיר בגוון תכלת ולבן, הלבן נקשר בלבן הנ"ל, והתכלת באדום של אור תחתון השמאלי וכל שלמטה נכלל כאן, וע"כ נקראים עצם השמים. רוח אחרת נכללת עמו ומסתובבת ומאירה סביבו בגון תכלת ולבן. אותו לבן נקשר בלבן הזה, ואותו תכלת נקשר באדום של האור התחתון שלצד שמאל, ונכללו זה בזה והיו אחד, ונקראים עצם השמים. וכל מה שלמטה ואותו היכל שלמטה, הכל נכלל כאן. ומשום שהכל נכלל כאן, נקרא עצם השמים.
מן המפרשים
כתם פז: וההוא דלעילא אבהן דכלא הוא. כלומר, כל מה שלמעלה מהעטרת נקראים אבות:
אור החמה: כסתימו דעינא. הענין כאור ראות העין שהוא סתום בלתי מאיר מצד עצמו: אמנם בהתגלגלו יאיר ויציץ. לא מצד עצמו אלא מצד גלגולו: וטבע ענין זה הוא שהעין בעצמו יש בפנימיות' אור לזכי העינים. ואותו האור שבתוך העין אינו מתנוצץ אלא כאשר יגלגל…
מקדש מלך: כקישורא דחוורתא דעינא גו וכו' ר"ל כמו שמתקשר חוור שבעין בגוון אחר שעליו שהוא זך ממנו. כן מתקשר רוחא קדמאה ברוח שבהיכל זה. נטיל נהורא לסטר שמאלא פי' אעפ"י שהיכל זה הוא הוד עכ"ז יש בו כללות ימין ושמאל ולכך יוצא ממנו אור אחר לסטר…