ממלכת הזוהר › זוהר › בראשית › מאמר 46: היכלות המלך העליון › פיסקה 18 (מב ע"א)

׳וכעצם השמים לטהר׳ - בהיכל השני רוח הנקרא זוהר, לבן שאינו משתנה לעולם

בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 18 · דף מב ע"א

לשון הזוהר

הֵיכָלָא תִּנְיָינָא. כְּתִיב ׳וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטוֹהַר׳. הָכָא אִיהוּ הַהוּא רוּחָא דְּאִקְּרִי זֹהַר, וְקַיְימָא בְּחִוַּורְתָּא תָּדִיר, דְּלָא אִתְעָרְבוּ גְּוָונָיו בְּאַחֲרָא, וְאִיהוּ עֶצֶם דְּלָא אִשְׁתַּנִּי לְעָלְמִין.

תרגום

הַהֵיכָל הַשֵּׁנִי. כָּתוּב (שמות כד) וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר. כָּאן הוּא אוֹתוֹ רוּחַ שֶׁנִּקְרָא זֹהַר, וְעוֹמֵד בְּלֹבֶן תָּמִיד שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ גְוָנָיו בְּאַחֵר, וְהוּא עֶצֶם שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָמִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: היכלא תניינא. כתיב ׳וכעצם השמים לטוהר׳. הכא איהו ההוא רוחא דאקרי זהר, וקיימא בחוורתא תדיר, דלא אתערבו גווניו באחרא, ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין.

התרגום: ההיכל השני. כתוב (שמות כד) וכעצם השמים לטהר. כאן הוא אותו רוח שנקרא זהר, ועומד בלבן תמיד שלא יתערבו גוניו באחר, והוא עצם שאינו משתנה לעולמים.

מן המפרשים

אור החמה: וקיימא בחוורתא תדיר. מפני שאינו משתנה מציאות זוהרו. קיים בלובן ולא יתערב לבן הרחמים שלו בשום גוון אחר. כדי שישתנה ע"י הגוון האחר. וגם מצד עצמו הוא בלתי משתנה: וז"ש ואיהו עצם דלא אשתני לעלמין. בענין שלא ישתנה לא מצד עצמו ולא…

מקדש מלך: דלא אתערבו גוונוי באחרא ואיהו עצם דלא אשתני גרסינן דא לאו איהו באתגליא פירוש היכל זה גדול מן הראשון וכעז"הד כי ההיכלות הם ממטה למעלה. דא קשי לאתגלייא כסתימו דעינא גרסינן. ופירוש כמו כשאדם סותם עינו נראים לו מראות דקים שאינם…

יהל אור: וקיימא בחוורתא כו'. לאפוקי דהיכל הראשון שכל רוח הוא בחוור וסומק. ואמר תדיר ר"ל אע"ג דאתכליל ברוחין אחרים כמש"ל מכל מקום קיימא בחוורתא וכ"ז קיימא על הנהורין אעפ"י לכאורה מ' על הרוחין אינו כן שהרוחין אין להם גוון אלא הנהורין.…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר