צבאות הרקיע נפרדים תחת ההיכל עד כוכב שבתאי - וכולם ניזונים ממנו
בראשית · היכלות המלך העליון · מאמר 46 · פיסקה 13 · דף מא ע"ב
לשון הזוהר
תְּחוֹת הֵיכָלָא דָא, מִתְפָּרְשִׁין חֵילִין לְבַר, לְכַמָּה סִטְרִין דִּרְקִיעִין דִּלְתַתָּא, עַד דְּמָטוּ לְכֹכְבָא דְשַׁבְּתַאי, כֻּלְּהוּ אִסְתַּכְיָין לְהֵיכָלָא דָא, מִתַּמָּן אִתְּזָנוּ.
תרגום
תַּחַת הֵיכָל זֶה נִפְרָדִים צְבָאוֹת לַחוּץ לְכַמָּה צְדָדִים שֶׁל הרְקִיעִים שֶׁלְּמַטָּה, עַד שֶׁמַּגִּיעִים לַכּוֹכָב שֶׁל שַׁבְּתַאי. כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים לְהֵיכָל זֶה. מִשָּׁם נִזּוֹנִים.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תחות היכלא דא, מתפרשין חילין לבר, לכמה סטרין דרקיעין דלתתא, עד דמטו לככבא דשבתאי, כלהו אסתכיין להיכלא דא, מתמן אתזנו.
התרגום: תחת היכל זה נפרדים צבאות לחוץ לכמה צדדים של הרקיעים שלמטה, עד שמגיעים לכוכב של שבתאי. כלם מסתכלים להיכל זה. משם נזונים.
מן המפרשים
אור החמה: רוחא דא. היינו לבנת הספיר וכללותו. שלטא על כלא. על חיה. שעל אופנים שעל גלגלין. שעל עמודים. מהכא נפקו. כדפי' שהוא הוציאם למבראשונה. והיא כוללם בהכלל כל המציאות. ונקשר ההיכל ומתייחד בענפיו. וחוזר ומוציאם מחודשות כבראשונה:
יהל אור: עד דמטו לככבא דשבתאי. שהן הככבים שהן ברקיע הב' ושם ז' ככבי לכת והן מתפרשין מאלו ז' היכלין ממטה למעלה שבתאי מהיכל זה צדק מהיכל הב', וכן כולם כמ"ש לקמן: כלהו אסתכו כו'. ר"ל כל שבהיכל הזה וכל שתחתיו צופין לההוא רוחא דכליל:
הסולם: תחות היכלא דא מתפרשין חילין לבר לכמה סטרין דרקיעין דלתתא, עד דמטו לככבא דשבתאי: מתחת ההיכל הזה נפרשים הכחות לחוץ מההיכל להשפיע לכמה צדדים שבהרקיעים שלמטה, שמהם משתנים עניני ההנהגה אל התחתונים, עד שמגיעים אל ככב הנק' שבתאי,…